ג\'רמי פוגל והטיעון למסורת

שלום רב.

ראשית, לא ראיתי שזה עלה. יש לך לינק? אכן, הוא נבנה בצורה לא מוצלחת, ארוכה ומפוזרת. על שאלותיך כבר עניתי לא פעם כאן באתר (אולי אפילו לך עצמך).

א. אין הכרח להתגלות אבל יש סבירות. אם היה הכרח לא היה צורך בענף השני שיצטרף. לצרכי הטיעון די לי בכך שחייבת להיות מטרה נוספת, כשערך העשיה המוסרית (ולא התוצאה) הוא אפשרות אחות. ההתגלות אמורה לספר לי על זה גופא. יתר על כן, גם אם נניח שיש ערך בעצם התהליך של התיקון המוסרי או בהשתלמות שלנו (ולא רק בתוצאה של חברה מתוקנת), עדיין יש צורך בהתגלות. ללא התגלות, היינו תופסים את המוסר ככלי אינסטרומנטלי לארגון החברה בלבד. כדי להבין שהציווי המוסרי או תהליך ההשתלמות בו הוא מטרה דתית בפני עצמה שנועדה "להשלים" את הקב"ה (בבחינת "עבודה צורך גבוה"), נדרשת התגלות שתאמר לנו זאת.

יתר על כן, הטיעון הדו-מסלולי (מנהרה שנחצבת משני כיוונים) אומר שאני מגיע פילוסופית למסקנה שיש בורא בעל מטרות, ומכיוון שהמוסר הוא אמצעי לתיקון החברה, אני מצפה שתהיה התגלות שתורה לי מהן המטרות הללו מעבר למוסר. בשלב זה מגיעה מסורת על התגלות בסיני ומוסרת לי שיש עוד מטרות (הלכה ומצוות). גם אם הייתה אלטרנטיבה תיאורטית שהמוסר לבדו הוא המטרה, ברגע שיש מסורת המעידה על דרישות נוספות, שני המסלולים מתחברים ומחזקים זה את זה, ונטל הראיה עובר למי שטוען שהמסורת הזו היא שקר או מיתוס.

כל הרעיון הוא שאני לא בא כדף חלק ומנחש מה אמורה לכלול ההתגלות. הרי הגיעה אליי מסורת על ההתגלות. אתה חוזר ושוב ושוב על אותה אי הבנה.

ב. הטענה שתורת הקבלה "מייתרת" את היהדות לא מובנת לי. הקבלה היא המצאה של אנשים ומי בכלל אמר לך שהיא נכונה? יש הרבה תורות מיסטיות ואחרות, ובלי מסורת עליהן אין להן ערך לענייננו.

מעבר לזה, אתה מניחין שמטרות רוחניות יכולות לעמוד בפני עצמן ללא מסגרת מעשית, אך זה פשוט לא נכון. הקבלה אינה יהדות; היא מערכת מושגית-מחשבתית שמיועדת להבין את העולם והתנהלותו, והיא פרי של אינטואיציות רוחניות של אנשים. היהדות, לעומת זאת, היא בראש ובראשונה מחויבות להלכה ולמצוות. הקבלה אינה מחליפה את התורה, אלא באה להציע מנגנונים (ספירות, תיקון עולמות, בירור ניצוצות) שמסבירים כיצד ולמה המצוות פועלות. המטרה של התיקון הרוחני הזה מושגת בדיוק על ידי קיום המצוות (כמו תפילין או כשרות), ולכן הקבלה לא מייתרת את המסגרת ההלכתית אלא להפך – היא נשענת עליה.

ג. הקושיה שלך על כך שההתגלות לא הייתה אוניברסלית לכלל האנושות (למשל, לסינים) היא קושיה על המדיניות של הקב"ה, ולא ראיה נגד עצם ההתגלות. גם אני נוטה לחשוב אפריורי שהתגלות רחבה לכל העולם היא הגיונית יותר, אך כאן נכנס לשימוש "טיעון השעון המקולקל". אם אתה מוצא שעון מורכב שפועל אבל מפגר בשעתיים, האם תסיק שאין שען רק בגלל שאינך מבין את ההיגיון שלו בייצור שעון שמפגר? ברור שלא. כך גם לגבי ההתגלות: העובדה שאלוהים בחר להתגלות לעם אחד ולא לכל העולם מראה שהראש שלו עובד אחרת משלנו.

בנוגע לתפקיד שאר האנושות, אתה מניח שאם רק אנחנו קיבלנו תורה, השאר נבראו לחינם. זו הסתכלות שגויה. האנושות כולה היא מעין אורגניזם אחד עם חלוקת משימות. עם ישראל נושא בתפקיד מסוים (כמו "ראש" בגוף או כהנים בעם ישראל), ואילו שאר האומות מספקות את התשתית לקיום העולם ומחויבות לכללי מוסר בסיסיים (שבע מצוות בני נח). בצבא לא כולם בסיירת מטכ"ל; בלי תומכי לחימה אין מלחמה. וכמובן כל אחד יכול להתגייר אם ירצה.

לבסוף, שוב אינך מדייק לגבי יחסי לאקסקלוסיביות הדתית. מעולם לא שללתי קטגורית את האפשרות שהיו התגלויות דתיות אחרות או שהקדוש ברוך הוא דורש מהגוי הפולני להיות נוצרי טוב וללכת לכנסייה. השיח האקסקלוסיבי שגורס כי רק אנחנו צודקים וכל שאר העולם יירש גיהינום הוא שיח ילדותי שנועד בעיקר לצרכי פנים, כדי לטעת מוטיבציה וביטחון במאמינים. אל אין בכך שום סתירה לטענה שלדעתי המסורת היהודית היא האמינה ביותר, הגיעה אלינו כהתגלות לאומית רחבה, והדתות האחרות בסופו של דבר נסמכות עליה בבסיסן, אך אין לי צורך לטעון שלאלוהים אין ציפיות אחרות מתרבויות אחרות, ואפילו לא ששאר הדתות שקריות.