דברי הגר״א שכדאי להשקיע את הבחרות בעיקר על בקיאות

שלום הרב

ראיתי שהרב הדגיש בכמה שאלות ששנות הישיבה הם לרכישת כלים עיוניים והבנת עקרונות מופשטים, אך האם לא כדאי לשמור את זה לכשאדם מבוגר? וכדברי הגאון מוילנא בפירושו למשלי על הפסוק "(הנמלה) תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ, אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ", וזה לשונו בקיצור: "כי הנמלה בעת הקציר אינה עושה כלל, רק אוספת מאכלה… והעניין, שצריך האדם בימי נעוריו שהוא זמן הקָּצִיר – לאגור, לאסוף ולכנוס, היינו ללמוד תורה הרבה. ואחר כך "בַּקַּיִץ", שהוא סוף ימיו, בימי זקנותו, לטחון את מה שלמד, להבין כל דבר על בוריו.

וזה שאמרו (אבות ג יז): "אם אין קמח אין תורה; אם אין תורה אין קמח". "אם אין תורה", כלומר פפאם לא יהיה בידו תורה הרבה, לא יהיה לו מה לטחון ולהבין דבר על בוריו – "אין קמח". ו"אם אין קמח", כלומר, שלא יטחן וידקדק היטב, "אין תורה", כלומר, אין בידו כלום, אף שלמד הרבה… מי שלמד הרבה יכול להבין (בזקנותו) דבר על בוריו והנאתו רבה**.