חיוב שירות צבאי
שלום הרב מיכי,
כמה שאלות שלא הצלחתי למצוא לגביהן התייחסות ברורה שלך, בנושא הצבא.
- כתבת בעבר בשו"ת שנשים לא חייבות להתגייס לצבא (גם לשירות לא קרבי). האם שירות לאומי חייבות? אם כן, שנה או שנתיים?
- כתבת בעבר בשו"ת שאתה לא רואה הבדל בין שירות לא קרבי של נשים לבין שירות לאומי. אתה עדיין חושב ככה?
- גם בן שהוא לא קרבי יכול לדעתך לבחור להתנדב בזק"א או משהו כזה במקום להתגייס לשירות לא קרבי? אם כן לכמה זמן?
- אדם שיכול לבחור לאן להתגייס, חייב ללכת לקרבי (לפחות אם הוא לא הולך לתכנית מודיעין רצינית)?
- איך אתה רואה בחור ישיבה שדוחה גיוס הרבה שנים ובסוף עושה חצי שנה ברבנות (זה נקרא הסדר מרכז)?
תודה רבה מראש
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
אין כאן תשובות חתוכות.
המדינה מצפה מכל אזרח לתרום את חלקו. לכן, שירות לאומי לבנות הוא חובה ולא רק דבר "ראוי בעלמא", ורצוי מאוד לעשות שירות של שנתיים ולא רק שנה.
נכון.
לא. יש חובת שירות ואין כאן ענייני התנדבות. את זק"א היה צריך לסגור מזמן. גוף מיותר ומזיק שעיקר עניינו לשמש עלה תאנה לחרדים שלא מתגייסים.
לגבי הבחירה בשירות קרבי לגברים: אם הפרופיל הרפואי שלך מאפשר זאת, ראוי ללכת לשירות קרבי. אמנם הצבא צריך גם חיילים עורפיים שיתנו שירות ללוחמים, ולמי שהפרופיל שלו לא מאפשר שירות קרבי אין מוצא אחר, אך מי שיכול להילחם מן הראוי שיעשה זאת. אם מדובר בבעל כישרונות מיוחדים בתחומים אחרים אז המצב כמובן שונה.
- לגבי מסלול "הסדר מרכז" ושירות ברבנות הצבאית: מסלול ה"הסדר מרכז" נמצא על הגבול מבחינת ההצדקה המוסרית שלו, שכן בניגוד למסלול ההסדר הרגיל, אין בו את היתרון של יחידות אורגניות שלמות שעומדות זמינות לרשות הצבא לשירות מילואים ארוך טווח. אם אדם הולך למסלול הזה ומוכשר כלוחם, זה העיקר וזה מוסרי. אולם, אם לאחר דחיית שירות ארוכה אדם בוחר ללכת להיות רב צבאי (בפרט כשיש ביכולתו להיות קרבי), הרי שעם כל הכבוד – זה אינו שירות צבאי מייצג, וזה לא מוסיף כמעט מאומה לעומת מי שפשוט יושב ולומד. לדעתי, הסיכוי לתרום משמעותית כרב צבאי הוא קטן, ולחייל מהשורה יש השפעה רוחנית ומוסרית לא פחותה על סביבתו. שיישאר ללמוד, זה כבר יותר טוב.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
אתה לא סותר את עצמך בסעיפים 2 ו3?
מה ההבדל בין בנים לבנות בשירות לא קרבי, שלבנות אתה מתיר לבחור בשירות לאומי ולבנים אתה אוסר לשרת בזק"א ודומיו?
אין כאן שום סתירה, ויש להבחין בין שני המקרים מכמה סיבות ברורות.
ראשית, ישנו הבדל חוקי ומוסדי בסיסי. המדינה בעצמה קבעה ששירות לאומי הוא אופציה לגיטימית וחוקית לנשים בדומה לשירות צבאי. לעומת זאת, לגברים יש חובת גיוס ברורה כחלק מההגנה על המדינה (פיקוח נפש ציבורי), והצבא או המדינה מעולם לא הגדירו את זק"א כתחליף לשירות צבאי.
שנית, לגופו של עניין, התרומה של בנות בשירות לאומי היא משמעותית מאוד, ולהתרשמותי לעיתים קרובות היא אף תורמת לחברה יותר מאשר שירות צבאי עורפי. כפי שכתבתי לא פעם, אני מתנגד לשירות קרבי של נשים מסיבות שונות (החשש הכבד מנפילה בשבי, נזקים רפואיים ועוד). לכן, כשמדובר ממילא בשירות עורפי, השירות הלאומי הוא אלטרנטיבה מצוינת ומועילה לא פחות.
בניגוד מוחלט לכך, המשימה העיקרית של הגברים היא קודם כל הלחימה וההגנה הביטחונית. זק"א אינו תחליף לשירות צבאי. הפעילות שזק"א עושה (איסוף חלליות ודם) היא פעילות שהרבנות הצבאית אמורה ויודעת לטפל בה בעצמה בתוך הצבא, ואין שום סיבה שגוף אזרחי יעשה זאת כתחליף לשירות. בפועל, הפעילות בארגון כזה משמשת פעמים רבות כעלה תאנה וכעוד התחמקות משירות צבאי ומהנשיאה בנטל עבור החרדים. לכן, גבר לא יכול להחליט על דעת עצמו להמיר את חובתו האזרחית-ביטחונית בהתנדבות בארגון אזרחי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer