חקירה
לולי המקור בגניבתו ולא בזממו (מכות ב:)
מה הדין אם העידו שאחד גנב ולא היה לו לשלם ונמכר בגניבתו ואח"כ באו עדים והזימום.
אי הוי כאשר עשה (דומה למיתה) או דילמא דומה לממון שאפשר בחזרה -עיין תוספות ב"ק ד
הדברים מפורשים שם בסוגיא:
סבר רב המנונא למימר ה"מ היכא דאית ליה או לדידיה או לדידהו אבל היכא דלית ליה לא לדידיה ולא לדידהו מזדבני א"ל רבא ונמכר בגנבתו אמר רחמנא בגנבתו ולא בזממו
רב המנונא מדבר בלי הלימוד מ"ונמכר בגנבתו" שאותו מביא רבא אחר כך. והוא אומר להדיא שאם לית לדידיה ואית לדידהו לא נמכרים.
אני שואל לולי המקור בגניבתו ולא בזממו מה הדין במקום דליתא לדידיה וליתא לדידהו
כתוב בפירוש שנמכרים, או לפחות שלא ברור (הגמרא אומרת שרק בגלל המקור לומדים שלא נמכרים). מה השאלה?
אמנם יש לדון האם נמכרים בגלל שאין להם (ומעיקר הדין היו צריכים לשלם) או בגלל שזממו למכור (כאשר זמם). לאפשרות הראשונה הרי זה ישנו בחזרה, כי החיוב עליהם מעיקר הדין הוא ממון.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer