מעמדה האתי של חובת גיוס

אז לדעתך מי שיש לו זכות (מושג מאוד אפלולי גם את המושג קניין שאמרת אני לא מבין שלא במובן החברתי ציבורי) שאינה שואבת את כוחה מהמדינה לדעתו (ולא קשה למצוא כזאת במדינה כלכך צעירה ומלאת משמעויות זכותיות מגוונים רבים כמו שלנו) ואינו מעוניין לקבל דבר מהמדינה בו הוא נמצא יכול וזכותו שלא להיות חלק ממנה על כל המשתמע מכך.

אני מיד חושב על הנטורי קרתא שהזכרתי שיש להם אפילו תוכנית (הזויה לדעתי) איך להסתדר מבחינה בטחונית אם המדינה תתבטל.

ישנה טענה רווחת בקרב הציבור החרדי קיצוני (לא אוהב הגדרות כאלה אבל בכל זאת) כי מקימי המדינה יצרו את בעיית המדינה היהודית והם (החרדים) אינם מחויבים להשתתף בפתרונה.

ועכשיו אני חושב שהרי היהודים (חרדים דתיים ושאר ירקות ששואבים את זכותם על הארץ מטעמים רוחניים כאלה ואחרים) חושבים שיש להם זכות על ארץ ישראל וכל המשאבים שבה באופן טבעי (ויש קצת) ונטילת כל המשאבים האלו בכדי להקים מדינה ולתחזק אותה יוצרות חובות ביחס ליהודים אלו שחושבים שזכותם על הארץ אינה נובעת מהסכמת (או אי הסכמת…) האו"ם וכו' להקים מדינה.

אני לא חושב שזו בעיה פשוטה כי אני מחשיב את עצמי לדוגמא כליברל ולא אוהב התערבות ממשלתית בכלל (בכל הנושאים ממיסים ועד סמים) אבל בנוגע לשמירה על יהודים דעתי מאוד חיובית, אבל פתאום הבנתי שבצבא אני עושה דבר מסיבה אחת (שמירה על יהודים) במסגרת שהיא דבר אחד לחלוטין (שמירה על הממשל או משהו כזה, עוד לא הבנתי מה זה אומר) ובזמן האחרון שני הדברים הללו לא מובילים תמיד לפעולה אחת, ואני אומר לעצמי האם זה בכלל מצווה לעשות זאת במסגרת הצבא.

אז אולי מבחינה לוגית הדבר מאוד פשוט (לא מעשי כמובן) אבל מרוב פרטים ופריטים וזכויות וקניינים אני לא רואה איך לנווט את זכותי.

אגב תיקון, התכוונתי זכויות אדם ולא אזרח כמובן.

אגב מבחינה הלכתית התכוונתי במקרים שאינם מלחמה וכו'

עוד שאלה היא האם מדינה או גוף בכלל רשאי להקים (ע"י רוב שאינו פה אחד) מסגרת אזרחית חברתית (צבא) שאינו עומד בקנה אחד עם זכויות אדם (פקודת הסיכון דלעיל).

לא מבין מה מטריד אותך. הדברים פשוטים לגמרי כפי שהסברתי (ולא קשורים בשום צורה לליברליזם). מה יש להוסיף כאן? אכן אם נטורי קרתא רוצים לעמוד בשלהם לחוד (לא מדובשך ולא מעוקצך) – ראוי לתת להם את זה ושיהיה להם לבריאות.

אם תוכל להתייחס לשאלה האחרונה

כבר עניתי.
מה כאן לא עומד בקנה אחד עם זכויות אדם? פקודה לסכן חיים לא נוגדת מאומה, כל עוד היא נחוצה להגנה על המדינה ואזרחיה. ברור שמדובר בסיכון שאדם רגיל לא היה לוקח. למה שייקח אם הוא לא בסיכון. לא מדובר על להסתכן כתחביב. אבל אם היה עליך איום על חייך בהחלט היית עושה זאת. לכן המדינה כקולקטיב שמצויה בסיכון יכולה לדרוש מאזרחיה לסכן את עצמם (באופן ראוי ושוויוני) כדי להגן עליה.
כמובן שמי שלא רוצה שלא יהיה שותף והוא פטור. לא חובות ולא זכויות.

אונס כמאן דעביד?

???

אם כן מן הראוי לפתח אלטרנטיבה חברתית מדינית שתוכל להכיל בתוך אזורי שליטתה גם כאלה שאינם מכירים או מעוניינים בסמכותה.

כי במצב הנוכחי אין יכולת לאדם פרטי או קבוצה לנתק את עצמו מהחברה וחוקיה בלי לעזוב את אזור מגוריו.

זו צריכה להיות תנועה בינלאומית שתכיר בזכותם האישית של אנשים על עצמם ואי הטלתם של אנשים פרטיים אלו על גבי החברה.

אני מאמין שבהרבה מדינות (ובמיוחד שלנו עם המגוון הלא רגיל) יהיו כאלה שמעוניינים להשיל מעליהם את מעמסת החברה ואת הזכויות שהיא נותנת.

אני חושב שאני אהיה מהראשונים ולא מהאחרונים שלא אהיה מוכן להקריב את עצמי בשביל גחמות או החלטות מדיניות שאינם לרוחי.

מצוין. אתה מוזמן לפתח, ושיהיה בהצלחה.