כמה שאלות

שו"תקטגוריה: כלליכמה שאלות
י' שאל לפני 7 שנים

שלום הרב
מה שלומך? יש לי בבקשה כמה שאלות.
1.אני לא כל כך מבין מה זה בדיוק "אומר מותר" או יותר נכון איך לדעת אביי ורב חסדא במסכת מכות זה קרוב לאנוס?
2. מה הגדר של שמיעה היום לקול חכמים האם עדין זה "כל אשר יורוך" או שזה שייך בסנהדרין והיום יש תוקף אחר ואם כן מהו?
3. משהו הסביר פעם שחיוב כרת זה כתוצאה מעבירה מסוימת שעצם הפעולה גורמת לניתוק של היהודי מה"חיה יחידה" שלו.(אף על פי שזה חיבור קלוש זה ההבדל בין יהודי לגוי). מה שאני מעוניין לשאול איך אם כך עובד הכרת בפסח ומילה הרי שמה לא עשיתי כלום אז איך הכרת פועל? בנוסף האם היום אנו פטורים מכרת
של פסח משום אונס רחמנא פטריה?
4. בכל מסכת עוקצין יש רק משנה אחת שמזכירה את המילה עוקצין ובכל המסכת אין האפילו איזכור אחד, והמסכת עצמה דנה בדיני שומר יד חיבור לטומאה ועוד.
אז אני לא מבין מדוע נבחר לה השם מסכת עוקצין שזה נראה אפילו לא משהו ששולי בכל דיני המסכת( רוב סוגי השומרים הם לא בהכרח עוקצין, וגם לא כל
המסכת עוסקת בזה)?
5. יש לי חבר ששאל אותי שאלה:"מדוע אנו שמחים בשמחת תורה על סיום התורה "? הוא טוען שרוב האנשים או לפחות אברכים לא עוסקים כעמט בכלל בתורה שבכתב לא הוגים בה ועמלים בה אלא זה פשוט עובר לידם אפילו עם השניים מקרא ואחד תרגום. אז איך שמחים על זה?(משל לאחד שלא למד מסכת ומשתתף בהסיום של חברו מי שמשח זה מי שסיים אבל החבר אמנם מקבל שכר אבל למה הוא שמח כל כך?). וכן שאל אותי חבר אחר למה אנו שמחים כל כךל בהכנסת ספר  תורה הרי בעל המצווה הוא זה שצריך לשמוח אנו באים ללות את הספר תורה אבל מה הסיבה לשמחה כל כך גדולה מצידנו אם זה המצווה שלו בלבד?
6. בתחילת פרק שלישי בעוקצין מובא שכל אוכל אינו צריך מחשבה אלא הכשר בלבד לקבל טומאה ,והקהתי מביא בשם הרמב"ם שאפילו אינם ראוים לאכילה אלא לגוי כמו ערלה וכלאי הכרם. אני לא מבין איך זה עובד הרי איסורי הנאה הם כאילו אינם קיימים מבחינתנו (לפחות מבחינה הלכתית) אז איך יכול לחול עליהם דיני טומא ה וטהרה?
7.אברהם אבינו התהל במידת החסד בצורה מיוחדת שחט שלשה פרים לשלה אנשים ואפה להם כמות שעל פי חשבוני זה 36 ליטר,רק הקמח! ז"א כמות אדירה של מאפים ולחמים. האם אנו צריכים ללמוד מהמקרא וכל הנהגה שכתובה היא נכונה לנו ולכן צריך ללמוד משהו ממשי (העתק הדבק) מאברהם אבינו למשל או שלא כל מה שכתוב על האבות הוא רלוונטי לנו אלא רק קיראת כיוון אבל ללא צפיייה ליישם את הדברים כפשוטם(ז"א לפעמים כן ולפעמים לא תלוי בענין)

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 7 שנים

שלום י'.
אני ב"ה בסדר גמור.
 

1. זו סוגיא חמורה ויש בה סתירות רבות בפרט בשיטת הרמב"ם. קשה כאם לפרט בזה. אבל לעצם שאלתך, לדעתי זה ממש אנוס. הקושי העיקרי הוא מדוע זה לא ממש אנוס אלא רק קרוב? הרי אם הוא חושב שהדבר מותר אז מבחינתו זה מותר (לא מדובר במי שמשקר אלא זה באמת מה שהוא חושב), אז מדוע אינו לגמרי אנוס? על כך אומרים שהיה לו ללמוד ולא למד, ולכן יש כאן ממד של שגגה. אבל בתינוק שנשבה ייתכן שאפילו זה לא קיים והוא אנוס גמור.
2. החינוך כותב שזה שייך בחכמי כל דור, אבל דבריו תמוהים וחסרי בסיס. בפשטות זה שייך רק בסנהדרין, וכיום אין סמכות פורמלית (לשמוע למישהו מעצם היותו רב) אלא סמכות מהותית (כלומר מי שת"ח גדול יותר כנראה קולע לאמת ולכן כדאי לשמוע בקולו).
3. נושא מהות הכרת לא מבואר בשום מקום, והראשונים חלוקים לגביו. לכן קשה להתייחס למושגים העמומים שהזכרת. אבל אם בכל זאת אניח את מה שכתבת, איני רואה מניעה שאי פעולה מונעת חיבור. אולי הקרבת הפסח והמילה יוצרות חיבור, ומניעתן גורמת לכך שאין חיבור, וממילא לא צריך לנתק. הלאוין מנתקים חיבור קיים (של מי שעשה פסח ומילה).
אכן כיום יש פטור של אונס, ואולי אף ממש פטור. זה לא יותר גרוע ממי שהיה בדרך רחוקה או טמא שפטור  מפסח.
4. לא יודע, כדאי אולי לחפש בפירוש הרמב"ם שם. אולי בקהתי.
5. ההנחה היא שתושבע"פ היא לימוד תושב"כ. כמו שכתב ר"ת שהבבלי בלול מהתושב"כ ושבע"פ ולכן אנחנו פטורים מללמוד תושב"כ.
6. לא הבנתי את השאלה. אם לגוי זה ראוי לאכילה זה בגדר אוכל. מניין לך שרק אוכל של יהודי הוא אוכל?
7. דומני שפעם דיברנו על כך. אברהם מהווה טיפוס תיאורטי של חסד. חסד פירושו חריגה מהכללים ופעולה ללא כללים. הביטוי לזה הוא ההגזמות שמובאות לגבי אברהם. ברור שאדם רגיל לא צריך לנהוג כך. זה רק התוויית כיוון. להיפך, לאדם רגיל יש כאן בל תשחית ולא ראוי לעשות זאת.

י' הגיב לפני 7 שנים

שלום הרב
תודה רבה
בקשר לשאלה של איסורי ההנאה, נכון שלגוי ערלה זה אוכל אבל גוי לא בכלל בפרשה של טומאה וטהרה ולכן לא הבנתי אם ערלה היא
איסור הנאה ליהודי ומבחינתי היא "כלא קיימת" במובן הלכתי אז למה שבהיא תקבל טומאה וטטמא אוכלים אחרים. הרי בנבלת עוף טהור צריך
כדי שהיא טיטמא וטטמא לחשוב עליה לאכילה לגוי ואילו בערלה משמע שזה קורה באופן אוטומטי?

מיכי צוות הגיב לפני 7 שנים

כפי שכתבתי, הגדרת אוכל אינה בהכרח תלויה באדם זה או אחר. אם זה אוכל זה אוכל לכולם. וכעין זה המקדש בתמרה שאינה שוו"פ היא ספק מקודשת שמא שוו"פ במדי. אבל כאן אינה שוו"פ אז למה שתהיה מקודשת כאן? כי אם זה שוו"כ אז יש לזה שם כסף וניתן לקדש בו.
ההגדרה שאיסוה"נ כאילו לא קיים איני יודע מניין לקחת אותה. יש דין כתותי מכתת שיעוריה, אבל זה רק בנשרפין ורק בדבר שזוקק שיעור. ראה למשל רמב"ם פי"ז מהל' שבת לגבי לחי מעצי אשרה ובהערת המ"מ שם.
לגבי נבלת עוף טהור, צריך בדיקה. רק אעיר שאין להשוותה לשום טומאה אחרת, שכן שם יש חידוש מיוחד של טומאת בית הבליעה. זו לא טומאה רגילה.

השאר תגובה

Back to top button