מה קורה כשבית המשפט מתעלם מחוקי יסוד

מעניין. רק הערה. שני המקרים של אולמרט וברק עסקו בניהול מו"מ ולא בחתימה על חוזה או צעד מעשי כלשהו. אם היה נחתם חוזה הוא היה צריך להיות מאושר בכנסת או לחכות לממשלה הקבועה שתבוא. סגירת אוריינט האוס היא צעד מעשי (אם כי בעיניי באמת צעד לא כל כך דרמטי וקשה להבין מדוע ממשלת מעבר לא יכולה לעשות זאת). עך או אחרת, כל הדברים הללו מסורים לכנסת, ואם אין דעתה נוחה מההמצאות של היועצים המשפטיים שתיכבד ותחוקק חוק ובו ייאמר בפירוש מה מותר ומה אסור לממשלת מעבר. הכנסת לא עושה את זה, ומעדיפה ליילל על נטילת החוק לידיים ע"י יועצים משפטיים ובתי משפט.

הוא הדין לגבי המקרה של עפולה אתמול, שהוא באמת מקומם עד זוועה בעיניי. השופט נתלה בהחלטת ממשלה כלשהי ובחוק. אם הוא צודק או לא (ככל שאני מבין ממש לא), הכנסת יכולה להיכבד ולחוקק מה שהיא רוצה ולא לתת לדינה זילבר לנהל את המדינה. אבל שוב היא מעדיפה ליילל על דינה זילבר במקום להוציא את הערמונים מהאש.