פיזיקה

אהלן אהלן וסבאח אלחיר!
א. הרב הביא את חקירת הפילוסופים האם זמן זה דבר קיים או לא אבל גם אם זמן קיים מ"מ אין לו מסה ומיקום. אז באיזה מובן הזמן קיים?
ב. בהלכה הרב כתב שרואים את הזמן כיש קיים והרב מביא לכך את הנודר כיום שמת בו גדליה בן אחיקם. אם הבנתי נכון הגמרא שם מדברת על המתפיס נדרו בנדר. בכה"ג הוא מתפיס בנדר. אבל לא בעצם הזמן של היום אלא באיסור נדר שחל על אובייקטים מסוימים ביום מסוים. אני רציתי לשאול אם אדם יכול להחיל איסור נדר (שהוא לא בגברא כידוע) שלא על חפץ מסוים כי אם לאסור זמן מסוים ואז הזמן אסור עליו. במה? בהנאה מהזמן.
ג. זכורני רב חתן דגדול ראשי הישיבות כיום ששאלתיו מדוע אומרים בפשיטות שאיסור אכילה ביו"כ הוא בגברא. נימא שזה בחפצא! (אני מקווה שלא בלבלתי בין היוצרות) אז למרות שכל הנדון הוא בלומדעס של חפצא וגברא הוא ענה לי: "אל תשאל אותי שאלות בפילוסופיה"…. איזה פרמטרים הרב היה נותן ללומדעס ואיזה לפילוסופיה איך שזה נתפס בעיני החרדים?
ד. לפי תורת היחסות זמן הוא קיים או צורת הסתכלות?
אשכוייח!

סבאח אל נור,
א. למה מה שאין לו מסה ומיקום אינו קיים? מה עם פוטון או גל אור? איני רואה שום הכרח בזה. מה עם הקב"ה?
ב. הנדר תמיד תפוס בחפצא, אחרת זו שבועה ולא נדר. כאן הוא תפוס ביום.
ג. שאל אותם. בעיניי אין הבדל.
ד. לא קשור לתורת היחסות. זו שאלה בפילוסופיה ולא במדע.

מרחבן אלחכם!
א. אני שואל איזה סוג קיום אותם פילוסופים רצו להעניק לזמן. לא שאלתי בלשון תימא. כדי להביא צד שלזמן יש קיום צריך להעניק לו סוג קיום מסוים. מסה ומיקום הרב שלל. באיזה אופן הם רצו לטעון שהוא כן קיים? ובאמת איזה סוג קיום ישנו לפוטון וגל אור? לגבי הקב"ה אני אעז לומר שאין לו חומר וצורה אלא קיומו רוחני בלבד.
ב. רש"י על המקום מפרש שהוא מתפיס בבשר. לשון רש"י: כאשר אסרתי עלי בשר ביום וכולי
ג. באסה
ד.אז תורת היחסות לא מוכיחה לכאן או לכאן? בפרדוקס התאומים למשל שהתאום המאיץ יותר צעיר זה תוצאה של דבר שלא קיים במציאות אלא רק נגרם מצורת הסתכלות?
ה. הרב הביא ב' צדדים: יש קיים או צורת הסתכלות כדסבר קאנט. אך לקאנט כל יש קיים שנתפס אצלנו הוא כזה. לא?

א. לא הבנתי. יש קיום בלי מקום וזמן. איני יודע לומר על כך עוד משהו. מה אתה רוצה שאומר עוד על כך? גם קיום במקום ובזמן לא אומר לי הרבה במובן של הקיום. מקום וזמן הן תכונות ולא תנאי למושג הקיום.
ב. זה לא נראה לי פשט הגמרא.
ד. התאום צעיר יותר במובן של גיל ביולוגי (איך גופו נראה) ולא במובן הטהור של הזמן. אין לנו נגישות לזמן אלא לביטויים של תהליכים שקורים על פניו.