למה מתכוון רש"י כשהוא כותב "יד ממש"?

ידוע שבצרפת היו גם מגשימים. הרמב"ן באיגרת לחכמי צרפת ("טרם אענה אני שוגג") מתאר שחלק מהטיעונים שלהם להחרים את מורה נבוכים וספר המדע היו בגלל שכפר בהגשמה. ומתפלא עליהם שהרי הרמב"ם צודק וגם הגאונים חשבו כך ("וקראו הסובר חילוף נרגן מפריד אלוף"). אבל מרש"י הזה לא נראה שהגשים כי כמו שכתב הרב רש"י אומר שהמשל יד ממש והנמשל לפי העניין (אולי "וישווך לפי מעשיך" שלפי התוצאות זה כאילו ה' שלח ידו, כמו שהסביר הרמבם שלפי התוצאות זה כאילו הקב"ה חנון ורחום). יד אפשר לפרש חלק כמו עשר ידות או עוד פירושים. או יד שליחות וכאילו השחין והדם הם ידו של ה' בלשון ציורית ומזה בא רשי לאפוקי (או יד לשון שליחות נביאים כמו בתרגום איכה סדום לא חלו בה ידיים לא נשלחו נביאים להחזירה בתשובה. התרגום הזה נשען על פסוקים שנשמטו ממני כרגע)

שמות ב,ה על יד היאור פירש רש"י אצל היאור, כמו ראו חלקת יואב אל ידי, והוא לשון יד ממש, שיד האדם סמוכה לו.
והרי ברור שליאור אין יד ממש (כמו שלקב"ה אין יד ממש), אלא מציירים כאילו יש ליאור יד ולכן הסמוך ליאור נקרא על יד היאור. אין המשל יוצא מידי פשוטו לשון יד ממש אבל הנמשל לא יד אלא משהו אחר.

כנראה רש"י בא לשלול את הפירוש ידו=מכתו, כמו שפירשו התרגום וראב"ע איכה ג,ג אך בי ישוב יהפוך ידו כל היום. וכתב שם ראב"ע המפרש וכו' יפרש ידו מכתו, כמו הנה יד ה' הויה במקנך, והמכה ביד.
ורש"י אומר שגם אם בסוף יוצא הפירוש ידו מכתו, זה לא משמעות חדשה ומרחיבה למילה יד אלא תיאור ציורי של יד ממש אף שלא הייתה אלא רק תוצאותיה.

פעם שמעתי פרשנות חביבה, שבעצם היד של הקב"ה היא יד "אמיתית" (בגדר הנמשל) והיד שלנו היא בעצם "חיקוי" או המשל. כמובן שאנו לא יודעים מה טיבה ואיך נראית (אם בכלל יש מובן כזה) היד הזו של הקב"ה.

יש את הרש"י על הפסוק ושכתי כפי עליך שקשה לדחוק בכוונת דבריו
ושכותי כפי. (ת"כ פ' ויקרא) מכאן שנתנה רשות למחבלים לחבל ותרגומו ואגין במימרי כנוי הוא לדרך כבוד של מעלה שאינו צריך לסוכך עליו בכף ממש: