כניסה למצבי ספק לכתחילה

צהרים טובים הרב מיכאל, בהמשך לתשובת הרב ב- https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%d7%9e%d7%a6%d7%91%d7%99-%d7%a1%d7%a4%d7%a7
האם יש באופן כללי בהלכה עניין/חובה הלכתית שלא להיכנס למצבי ספק?
נראה שבמקומות רבים בהלכה (בעיקר בדיני ברכות) הפתרון ההלכתי הראשוני של הספק הוא פשוט לצאת ממנו (גם אם לצורך העניין אני באמת לא מעוניין לאכול לחם). האם זה פשוט בחירה בפתרון הקל ביותר ולאדם יש את כל הלגיטימיות שלא לנהוג כך או שיש פה יסוד הלכתי יותר מחייב שרוצה להימנע ממצבי ספק גם במחיר חוסר נוחות לאדם ודרישה ממנו לשנות את אורחות חייו הרגילים שהובילו למצב הספק.
אשמח למקורות והפניות לדיונים בנושא אם יש, תודה רבה!