מספר שאלות
1. מה ההבדל בין ניתוח מושגי, שלזה אתה מייחס חשיבות רבה, לבין סתם סמנטיקה שפעמים קרובות אתה אומר משהו כמו ״זה רק עניין סמנטי זה לא מעניין תקרא לזה איך שאתה רוצה וכו וכו״ ??
2. לא הבנתי מדוע אנו צריכים את הפסוק של לא תסור ללמד לנו שיש לבית הדין הגדול סמכות פורמלית ? לכאורה יש לו סמכות כזו מעצם העובדה שהוא בית דין. אנו קוראים לזה בי״ד אך ורק אם אנו נותנים לו סמכות להכריע על הכל, אז למה צריך פסוק מיוחד ? אל תענה לי ״כי ככה יהיה להם סמכות מלמעלה״ כי זו אולי יעילות אבל לא הצדקה.
3. לכאורה בטיעון הבא מסיקים נורמה מעובדות ואין את הכשל הנטורליסטי:
a. הקב״ה קיים
b. הקב״ה יודע מה טוב מה רע
c. הקב״ה צווה בתורה להיות מוסרי
לכן יש להיות מוסרי ואסור לרצוח ולשקר וכו וכו.
בלי להתווכח האם ההנחות נכונות, אם נקבל את ההנחות בהכרח נקבל את התוצאה למרות שמסיקים נורמה מאוסף של עובדות.
4. הרב ברנדס כתב ״המסגרת המעשית המחייבת של ההלכה היא הכלי שלתוכו ניתן לצקת את האורות של הדעת במחשבה, כלומר ההלכה היא היכי תמצא למחשבה״. האם זה נכון ? כלומר א.האם אתה מסכים שההלכה היא רק אמצעי להגיע למטרה (מה שהיא תהיה) ? ב. אם אתה מסכים מה לדעתך המטרה ?
5. הרב שרקי כותב שפילוסופיה זה בעצם שאלות על האדם העולם והקבה. אם כך, הוא ממשיך, למה לא לשאול ישר את בורא העולם ? כי הוא לא עונה, תענה לי. אם כך, הוא ממשיך, אם הוא היה עונה אז לא היה צריך פילוסופיה, ואת זה באמת רואים שהרי הפילוסופיה נולדה עם Thales, בשנת -587, בדיוק כאשר הנבואה נפסקה בעת חורבן בית ראשון.
נראה באמת נפלא, אם כי אני קצת מפוקפק כי נ״ל שThales אכן היה הפילוסוף הראשון שיצר שיטה פילוסופית שיטתית וקוהרנטית, אבל ברור שלפני היו האנשים גם שואלים את עצמם ומנסים להגיע לתשובות וכו. דומה למה שאתה אומר לגבי אריסטות, שהוא יצר את הלוגיקה כלומר את הצורה הפורמלית שלה אבל ברור לפניו היו האנשים מסיקים מסקנות מאוסף של הנחות … בקיצור מה אתה אומר ?
- ניתוח מושגי הוא בירור וטיהור של המושגים שבהם אנחנו משתמשים לצורך בהירות הדיון והבנת המסקנות שעולות ממנו (האם יש בכלל ויכוח וכו'). אם מישהו מסיק מסקנות מחייבות רק מההגדרה זה באמת עניין סמנטי (ראיה אונטולוגית).
- הפסוק הזה מגדיר את סמכות בית הדין הגדול.
- לא נכון. המסקנה לא נגזרת מהעובדות. אתה צריך להוסיף הנחה נורמטיבית שיש לציית למוסר, או לתורה, או לקב"ה. בלי זה, לכל היותר אתה יכול להסיק מההנחות שלך מה המוסר אומר, אבל לא שצריך לעשות משהו. אבל אם מה שהמוסר אומר זו עובדה (הקב"ה יודע מה טוב ומה רע) אז אין פלא בכך. ואם זו לא עובדה, אז גם ההנחה שהקב"ה יודע אינה הנחה עובדתית.
- אני מניח שלהלכה יש מטרות, אבל לא מסכים שמה שקרוי "מחשבה" יכול להגיע אליהן. אני לפחות לא מכיר הסברים משכנעים. אז אם אתה מתכוון לאמירה עקרונית אני מוכן להסכים (שיש עקרונות מחשבתיים שההלכה באה לממש). אבל אם אתה מדבר על לימוד מחשבה שנעשה בפועל, אני רחוק מלהסכים. כבר כתבתי כאן לא פעם את מה שאמרו לי בישיבה שהלכתי בצהרים לאוניברסיטה ללמוד פיזיקה. החבר'ה אמרו לי שהכל נמצא בתורה אז בשביל מה ללכת. אמרתי להם, שאם כך אשמח אם ימצאו לי את הפתרון של משוואת שרדינגר לבור פוטנציאל מסתובב, הם יחסכו לי הרבה זמן ואוכל להישאר בישיבה ללמוד. בינתיים עוד לא שמעתי שמצאו (אני כן 🙂 ).
- הטענה שהפילוסופיה נוצרה עם פסיקת הנבואה היא טענה עתיקה, וגם אני כתבתי אותה כמה פעמים (הדגמתי אותה דרך הסיפור על שמעון הצדיק ואלכסנדר מוקדון), וגם הטענה הזאת אינה שלי. אבל ראיה ודאי אין מכאן, שכן לשים קו על היווצרות הפילוסופיה זה עניין מלאכותי שנעשה אד הוק.
1. לא ממש הבנתי ?
4. אתה כן במסגרת, באמצעות לימוד התורה אן הפיזיקה ? ?
6. נכון שלכל בית דין, גם של היום, גם של גוים, יש להם סמכות פורמלית ? כלומר בעצם הגדרת בית דין היא גופא מי שיש לו סמכות פורמלית לשפוט בין האנשים.
7. איך אתה מסביר את זה שרב חיים לא היה פוסק בעירו ? אמרת כבר כי יש ללמוד בלמדנות ובעמקות ושגופא צריך להסיק מסקנות הלכתיות מהלימוד הלמדני שלי ולא רק להסתמך על תקדימים, אז איך יכול להיות שאבי אבות הלמדנות לא יכל לפסוק הלכות מעשיות ?
1. ניתוח מושגי בא להבהיר את המושכים שבהם אני משתמש. הוא לא טוען טענות אלא מגדיר מושגים. זה מאפשר דיון בהיר יותר. מי שטוען טענות מתוך הגדרה עוסק בסמנטיקה. למשל, חשוב להגדיר דמוקרטיה לפני שמשתמשים במונח הזה. אבל מי שיטען שיש להפריד דת ממדינה כי דמוקרטיה פירושה הפרדת דת ממדינה, עוסק בסמנטיקה.
4. לא הבנתי את ההערה/שאלה.
6. אבל לא תסור אינה רק סמכות לשפוט אלא לפרש את התורה ולתקן תקנות. מעבר לזה, נכון שכשיש בי"ד יש לו סמכות לשפוט. אבל צריך לחדש את המושג בי"ד.
7. כי הוא חשב שהוא רק מתאר ולא טוען טענות. הוא טעה כמובן. אנשים עם יכולת אנליטית מפותחת מתקשים להכריע. עד ימינו זה כך.
1. הבנתי תודה
4. סתם כתבת שמצאת את הפתרון של משוואת שרדינגר לבור פוטנציאל מסתובב, ורק אמרתי האם מצאת אותו תוך כדי לימוד תורה או לימוד פיזיקה..
7. אז בעצם הדרגה העליונה לדעתך בלימוד היא להגיע ליכולת אנליטית מפותחת המביאה לידי הכרעת הלכות ?
4. זה אותו דבר לשיטתם.
7. היכולת האנליטית מבהירה את הצדדים, וזה מאפשר להגיע להכרעה מה צודק. האנליטיות עצמה לא עושה את ההכרעה.
4. כן כן כוונתי הייתה לדעתך. בקיצור
7. שלמה טיקוצינסקי כתב ״בעקבות העיסוק בשורשיה המופשטים של כל עמדה, הופך הניתוח ברוב המקרים לחסר-עניין במסקנה ההלכתית הסופית. כל אחת מן העמדות שבסוגיה נתפסת כמשקפת הגיון פנימי אחר, והגיונה של כל אחת מהן נבחן לעמקו. לאחר שנבחנו העמדות ברמה הגבוהה שלהן, מרגיש הלומד קושי לרדת ל'רמה הנמוכה' של הכרעה מעשית כאחת מהן״. איך לדעתך ניתן להינצל מן הקושי הזה ? איך אתה עושה אתה למשל ?
הוא ממשיך לכתוב ככה ״ דווקא העלייה ביכולת הניתוח ושכלול ההגדרות של הדעות החלוקות בסוגיה, גרמו לחוסר יכולת להכריע בין העמדות השונות, ומתוך כך נוצרה גם מגמת ההחמרה בפסיקה למעשה, שמטרתה לצאת ידי כל הדעות״.
הוא טועה לדעתך ?
זו לא שאלה של רמה גבוהה ונמוכה. כשמציבים את שתי האלטרנטיבות זו מול זו, ומבססים כל אחת מהן באופן שהיא קוהרנטית ומתאימה לכל המקורות, לכאורה נראה שאין אפשרות להכריע. אבל האינטואיציה יכולה להכריע. חוסר היכולת להכריע נובע מההנחה שהכרעה היא באופן לוגי מוחלט, ולא היא. להיפך, האנליזה הלוגית תפקידה להעמיד כל עמדה על הבסיס הכי טוב, וכעת האינטואיציה יכולה להכריע מה סביר יותר.
נער הייתי גם זקנתי, וכשהייתי נער באמת חשבתי שזה הבדל ברמה. כשבגרתי הבנתי שפסיקת הלכה הוא עיסוק יותר מורכב וברמה גבוהה יותר מסתם ניתוח למדני. הבנת המציאות, השלכת עקרונות למדניים עליה, ולבסוף הכרעה, זה עניין מרתק ומורכב להפליא. הלמדנות היא רק חלק ממנו.
הבנתי. מלא תודה
כתבת בשרשור האחרון ״ הבנת המציאות, השלכת עקרונות למדניים עליה, ולבסוף הכרעה […] הלמדנות היא רק חלק ממנו״.
הלמדנות (במצב הנתון של מקרה השאלה שבא השואל לשאול את הפוסק) היא השלב הראשון, והבנת המציאות, השלכת עקרונות למדניים עליה, ולבסוף הכרעה זה השלב השני, שעליהם דיברת בפוסט הבא, נכון ?
הלמדנות לוקחת חלק גם בניתוח המציאות (כי הניתוח נעשה דרך קטגוריות למדניות) וגם בהשלכת העקרונות עליה. כמובן שבניתוח המציאות צריך גם להבין את המציאות ולא רק להיות למדן. זה בלא זה אי אפשר. למדן שאינו מבין את המציאות או מי שמבין את המציאות ואינו למדן יפספסו את התוצאה הנכונה.
בפוסט שלינקקת אליו אני מדבר על הבנת המציאות שבתוכה פועל הפוסק (הקונטקסט). זה משהו קצת אחר.
אני חושב שהניתוח שעשיתי למלאכת בונה בשבת הוא דוגמה טובה לניתוח המציאות במונחי עקרונות למדניים. וכך גם הערתי על צירוף למניין בזום.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer