ההלכה והמדע
שלום רב,
ברצוני לשאול על עמדת הרב בקביעת ההלכה של חז"ל, האם נראה לך שהם קבעו זאת לפי הכלם המדעיים שעמדו ברשותם, ובהשתכללותם היום יש גם מקום לשנות את ההלכה? אסביר את העניין דרך דוגמאות, הא' – לו יקבע במדע, שכשמרתיחים כלי מתכת וכדו' ל300° נשרפים כל החלקיקים של האוכל וזה עדיין לא ליבון חמור, זה יוכשר? (לפסח או לשאר עניינים.). רצוני לשאול האם לדעתך חז"ל קבעו את הלכות ליבון לפני ידיעתם במדע או שיש כאן התייחסות וקביעה מטא-הלכתית שלא מותנת במדע הפיזי-אובייקטיבי. (שזה לא בעיה אגב).
דוגמא ב' – לו יצוייר שיוכח שדם המגיע מחמת קריעת קרום הבתולים אינו קשור כלל לדם המקור (רחם) ואין חשש כזה (תאורטית) האם אין מקום לחומרא של הספירה והבדיקות, טומאה מדרבנן (מספק לכאורה. לא מונח בסוגיא ההיא סתם עלה לי בשלוף) ויש להתיר כבטהורה הרואה בודאי מחמת מכה (לא שידוע לי שיש דין כזה בחז"ל). או ששוב, זו קביעה מטא-הלכתית ולא מדעית גרידא.
תודה, בשורות טובות.
חז"ל קבעו את ההלכה לפי שיקול עובדתי-מדעי למיטב ידיעתם ביחד עם אמות מידה פורמליות (כדי שהעניין יהיה פשוט וחד משמעי). במקום שבו העובדות בעליל אינן נכונות אני מניח שניתן לשנות את ההלכה. במקום שבו העניין לא חד משמעי אין דרך לשנות, שכן דבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו. לדוגמה, רק היום נשאלתי על יניקה של עציץ נקוב, ואמרתי שמכיוון שאין שם מדד כמותי כמה הוא צריך לינוק, איני רואה דרך לשנות את ההלכה לפי ממצאים מדעיים עכשוויים.
לגבי הדוגמאות שהבאת:
1. אם הם נשרפים לגמרי יש אולי מקום להתיר, אבל זה רק אם הכלל הוא גורף ונכון תמיד. כאמור, הכלל התלמודי נקבע גם כדי שההלכה תהיה פשוטה ואחידה, ולכן עקרונית צריך ליבון חמור. כדי לשנות זאת צריך שיהיה ברור בכל הכלים והסיטואציות שיש דרך אחרת לעשות זאת. אם זה נכון למצבים מסוימים בלבד אין די בכך.
2. גם כאן אותו דבר. אם זה ברור מדעית ובכל המקרים אין בעיה ואף ראוי לשנות.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer