חומר אפל ויקומים מרובים
היי מיכי,
אקדים ואומר שאיני פיזיקאי.
קראתי שאחת הפרשנויות לתופעות המשונות במכניקת הקוונטים היא תיאוריית העולמות המרובים.
חלק יתרונותיה אליבא דויקיפדיה הם ניסוח אקסיומטי ומדויק מתמטי, עפ"י פרשנות זו מכניקת הקוונטים היא דטרמיניסטית, ריאליסטית ומקומית. פרשנות זו אינה נזקקת לקריסת פונקציית הגל, ועוד ועוד.
החיסרון הבולט שלה הוא הצורך להניח אינספור יקומים שאף אחד לא ראה או חש בתודעה. וחיסרון זה אכן מבריח ממנה תומכים.
חיסרון זה מאפיל על יתרונות רבים, וכאן באתר ראיתי שגם אתה לא מתחבר (בלשון המעטה) לפרשנות הזו.
מאידך, למעלה מ-85% (!) מהגרביטציה ביקום אינה ניתנת להסבר על ידי המסה המוכרת. ולכן המציאו את תיאוריית החומר האפל ואנו מניחים את קיומו של חומר שאף אחד לא ראה או חש.
בפודקאסט שהתארחת בו נשאלת לגביו וענית שאתה מאמין שאכן קיים חומר אפל.
שאלתי היא שאלת הדיוט מתבקשת, למה אתה דוחה את פרשנות העולמות המרובים בגלל החיסרון, ולעומת זאת מקבל את קיומו של החומר האפל למרות אותו חיסרון?
בגלל שלתיאוריית היקומים המרובים אין שום יתרון משמעותי. זה בעיקר משחק מילים ריק.
לגבי החומר האפל, איני רואה שום דמיון. אם ברור שיש המון מסה ביקום שחלק ניכר ממנה איננו רואים, המסקנה היא שיש מסה אפלה. זה מתבקש לגמרי ואינו דומה בשום צורה להזיות על יקומים מרובים.
שלום,
1.כשאתה אומר שלתיאוריית היקומים המרובים אין שום יתרון משמעותי, כוונתך שאתה לא מסכים שאכן נמצאים בה היתרונות שכתובים בויקיפדיה, או שכוונתך היא שאינך מסכים שהיתרונות הנ"ל משמעותיים?
לאוזן בלתי מפוזקת נשמע ש"הענקת" דטרמניזם לקוונטים דווקא משמעותית מאוד.
2. לגבי הגרביטציה, אם 85% מהתיאורייה לא מתאים לכמות המסה ביקום אז למה ממשיכים לאחוז בה ולא מחפשים תיאוקייה אחרת או משפרים ת הקיימת? 85% לאו מילתא זוטרתא היא.
3. האם זה נפוץ אצל מדענים שכאשר רוב התיאורייה לא מתאימה למציאות אז מוסיפים יישים אד הוק?
1. לא קראתי את ויקיפדיה, אבל מה שהבאת כאן נראה לי לא נכון וגם ממש אינו יתרון לגבי השאלה האם זה ההסבר הנכון. אתה גם לא מכניס כאן דטרמיניזם לתורת הקוונטים אלא מחביא את אי הדטרמיניזם (בברירה בין עולמות).
2-3. בהחלט נפוץ. הוספת יישים בגלל קשיים תיאורטיים זו דרך התנהלותו הקבועה של המדע. אגב, זה לא אד הוק. אד הוק פירושו שיש שתי תיאוריות מתחרות ואחת מהן סובלת מקושי, ואתה מציל אותה בטענות אד הוק. אבל כשאין שתי תיאוריות מתחרות אלא אחת מוצלחת מאד, אז אם יש בה קשיים בהחלט הגיוני להוסיף יישים וטענות כדי 'להציל' אותה. ראה מאמרי על תערו של אוקאם ולימוד זכות: https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%94%D7%90%D7%9D/
אגב, עולמות מרובים זו הדוגמה הכי טובה להוספות אד הוק. אתה מוסיף אינספור יקומים שונים ומשונים שאף אחד לא ראה ולא יכול לראות בגלל קושי שיש לך בתיאוריה. זה אד הוק במובן הרע של המילה, ולדעתי זה גם לא מועיל בשום צורה (אם זה היה מועיל זה לא היה אד הוק, כפי שהסברתי).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer