רפורמת יאשיהו והמסורת
הבנתי שלדעת הרב טיעון העד כשלעצמו אינו חזק כל כך. לאחרונה שמעתי על טיעון נגד חזק ביותר שככל הנראה לי ..עובד. אז רציתי לשאול לדעתך. אני מדבר על רפורמת יאשיהו, התנ"ך כותב לנו שהפסח לא נחגג כראוי (אם בכלל, תלוי בפירוש) מאז תקופת השופטים ועד למלך יאשיהו ביהודה, שזה כמה מאות שנים בסך הכל. התנ"ך כותב שאחז, מלך יהודה שקדם קצת ליאשיהו, שרף את כל ספרי התורה, ובסך הכל התקופה שלפני יאשיהו אופיינה בחטאים נוראיים ואי אמונה בה' עד כדי כך שכתוב שאחרי מציאת הספר 'גְדוֹלָה חֲמַת ה' אֲשֶׁר הִיא נִצְּתָה בָנוּ עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֲבֹתֵינוּ עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב עָלֵינוּ'. בכל אופן, אתה חושב שיש להתייחס לטיעון העד כטיעון משנה יותר מאשר ביסוס האמונה עליו?
ועוד שאלה קטנה בנושא, הרדק על ספר מלכים ב', פרק כ"ב, פסוק ח' מפרש שהתורה נשכחה עוד מימי מנשה (גם כן מלך קודם ליאשיהו) ואפילו יאשיהו לא הכיר את הטקסט של התורה שנמצא והוא היה חידוש בעיניו. לעומת זאת, בספר דברי הימים כתוב שיאשיהו החל בביעור העבודה הזרה עוד לפני מציאת הספר, וכי איך או למה הוא עשה את זה בלי שהכיר את התורה? איך ניתן ליישב את הסתירה בין דברי הרדק לנכתב בדברי הימים?
תודה רבה.
לא בטוח שהבנתי את השאלה. טיעון העד לדעתי הוא לא רע, אבל לבדו אינו מחזיק. בצירוף עם טיעונים פילוסופיים על קיום אלוהים והתגלותו, וראייה היסטורית יש לו משקל סביר בהחלט. העניין עם יאשיהו אינו טיעון נגד בשום צורה. הסברתי זאת בספרי המצוי הראשון. להיפך, משום רואים שהתורה עברה במסורת קדומה.
את זה יש לשאול את הרד"ק. אני לא עוסק בספרות הזאת. אבל כפי שכתבתי לך למעלה, מאד לא סביר שהתורה השתכחה. הפרשה של מציאת ספר התורה מוכיחה שהמסורת היא קדומה. ביעור הע"ז לפני האירוע הזה רק מצטרף לכך.
איך רואים שהתורה עברה במסורת קדומה ? מדובר בעשרות שנים בהן לא היו ספרי תורה כלל בממלכה וכל העם היה חוטא ועובד עבודה זרה, כשלא מוזכרת אף חגיגה של פסח והמסורת מתקופת השופטים ועד רפורמת יאישהו. לאחר מכן יאשיהו מוצא ספר שבמקרה שרד, מגלה על הקללות שכתובות בו, וכופה חגיגת פסח ואת ביעור העבודה הזרה. אם זה לא שכחה קשה לי להאמין מה כן. כבר כמה זה שונה מהשתלה? לא נשמע שיש הבדל משמעותי בכלל.
כשמוצאים ספר כזה ומשכנעים את כולם שזה ספר תורת משה שניתן בסיני, זה אומר שכולם ידעו שהיה ספר כזה אלא שהוא נעלם. אחרת אין סיבה שיקנו את הלוקש הזה. מעבר לזה, רואים שהיו אלמנטים הלכתיים שונים גם קודם, ורק חלק נעלמו. בקיצור ברור שהייתה מסורת קדומה כולל ספר תורה. פירטתי יותר במצוי הראשון. העם חטא ועבד ע"ז גם כשהיה ספר, ולכן זה לא רלוונטי. יצרים אינם קשורים למידע שיש לנו.
אני לא חושב שזה אומר שכולם ידעו. אולי המלך יאשיהו כפה עליהם. ממש כתוב "ויצו" יאשיהו לעשות את הפסח הזה. יכול גם להיות שקבוצה קטנה לא שכחה את המסורת, והיא השפיעה רבות על כל העם. אם הם היו מודעים לכל זה, למה שיחזרו בתשובה רק אחרי התוכחה של יאשיהו? ולא אחרי התוכחה של נביאים אחרים? הם לא פחדו מהקללות הרעות שאמורות לבוא עליהם?
תוסיף לזה את סיפור שריפת ספרי התורה בידי אחז ובכלל, אני לא מצליח לדמיין תרחיש בו העם היה חוטא כל כך למשך עשרות שנים, לא היו ספרי תורה בנמצא, ובכל זאת המסורת עברה.
זו סתם נראית לי התעקשות. קושיות מכוח "אולי" תמיד יהיו. זהו, הסברתי מה שהיה לי להסביר. אם אתה חושב אחרת – זכותך.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer