ניוקומב ב"אין אדם שליט ברוחו"
לא מבינה למה הניסוי סותר ידיעה ובחירה חופשית בו זמנית.
בניסוי יש הנחה נוספת שהבוחר יודע על הידיעה של היודע. אין לנו ידיעה כזאת, למה להניח שזה אפשרי?
ובכלל, כשאני חושבת על ידיעת העתיד ביחד עם בחירה חופשית זה לא סותר. כמו הורה שמכיר היטב את ילדו, יידע להמר היטב במה ייבחר הילד (בהנחה והוא מתפתח ומשתנה וההורה מכיר את ילדו ואת השינויים שעובר [והוא אכן בוחר ולא דטרמיניסטי מראש])
בהקבלה עם בורא עולם רק ביתר כישורים.
הידיעה לא מקבעת אותי כי אינני מודעת לידיעה של מישהו חיצוני לי (הניסוי מניח שאני יודעת)
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים החדשים למייל שלכם.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים החדשים למייל שלכם.
לגבי הדוגמה עם ההורה וילדו: כתבת בעצמך – הימור, זה שונה מהותית מידיעה. הימור בהגדרה יכול להיכשל, גם אם היחסים מאוד לטובתך. יתכן והורה ידע לחזות בדיוק של 99% זאת עדיין לא ידיעה, אלא סתם ביטוי של ההתפלגות של הבחירות של הילד במצבו הפסיכולוגי קוגנטיבי וכדו' (אולי קצת לא מובנת הפסקה האחרונה. מיכי מסביר על ההשפעות של הסביבה בדוגמה על כדור – נטול בחירה, שמתגלגל בין גבעות, ואנו יודעים בוודאות שהוא יגיע בסוף למקום הנמוך. לעומת אדם שיכול לטפס על הגבעה, אבל עדיין יש סיכוי גבוה יותר שילך במורד ולא יטפס מעלה, ז"א, אם יש לך נתונים רבים על אדם כלשהו – כמו ילדך, אתה יכול לחזות בקירוב את בחירותיו, אבל לא לדייק בוודאות במקרה ספציפי נתון)
חידוד: אני יכול להצביע על כל אדם אקראי ולומר שאני יודע שהוא לא יתאבד השנה. וראי זה פלא, אצדק ב99.9994% מהפעמים. משום מה, כאן, אני משער לעצמי שזה לא מרגיש לך שאני שולל את יכולתו של האינדיבידואל שהצבעתי עליו להתאבד.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer