שליח נאמן יותר מהבעל
שלום כבוד הרב, בגמרא בגיטין דף ב-ג כתוב: ורבנן הוא דאצרוך והכא משום עיגונא אקילו בה רבנן האי קולא הוא חומרא הוא דאי מצרכת ליה תרי לא אתי בעל מערער ופסיל ליה חד אתי בעל ומערער ופסיל ליה כיון דאמר מר בפני כמה נותנו לה רבי יוחנן ור\' חנינא חד אמר בפני ב\' וחד אמר בפני ג\' מעיקרא מידק דייק ולא אתי לאורועי נפשיה.
כלומר מסבירים שמתוך שאמר בפני נכתב ובפני נחתם, וכן דאג לעשות זאת בפני שניים או שלוש עדים, הוא מדייק שהגט כהלכה ושהבעל רוצה בכך, ולכן לא יבוא להרע לעצמו. רש״י מפרש שם: השליח כשמקבלו מיד הבעל ויודע בו שברצון מגרשה ולא יבא ויערער עוד ואי נמי עורר אינו נאמן דודאי דק במילתא שפיר.
בעצם בהסבר השני שהוא מציע הוא אומר שמכיוון שהשליח דייק לבדוק שהגט נעשה כהלכה וניתן מרצון, לא מאמינים לבעל שבא ומערער. ואני שואל את עצמי איך זה יכול להיות שמקבלים את עדותו של השליח על פני הבעל, הרי לפני רגע בגמרא הביאו את הכלל ״אין דבר שבערוה פחות משניים״, וכעת משהבעל עירער כבר לא מדובר בספק דרבנן בלבד (שהוא הסיבה למה הקלו בעד אחד – קרי השליח, לקבל את הגט במידה והוא אומר בפ״נ ובפ״נ). כלומר, אפילו אם הסברא אומרת שיש להאמין לשליח, יש לנו כלל שנלמד מדרשה שלענייני ערוה צריך שני עדים.
תודה מראש ושבוע טוב!
קודם כל במקום עיגון הקלו גם בדאורייתא, כמו עד אחד בעדות אישה. ואכן לשליח שאומר בפנובפ"נ יש מעמד של שניים ולכן ערעור הבעל הוא כמו ערעור נגד שני עדים.
אמנם הקלו במקום עיגון אבל ממה שראיתי נשאו בתוצאות של הקולא הזו (כלומר החמירו בסופה), פה אתה אומר שמסתבר שגם לא החמירו בסופה שכן בעל בכלל לא יכול לערער.
בנוסף ממה שאני מבין אולי אפשר לאמר שעדותו של שליח היא כשל שני עדים מצד הסברא (כלומר אמינה כמו של שני עדים, או לחילופין יותר אמינה משל הבעל) אבל הדרישה לשני עדים לבר שבערווה נלמד בכלל מגזירה שווה דבר דבר, אז איך אפשר לכלול בזה גם עד אחד מאוד נאמן? האם זו לא דרישה פורמלית?
ודבר אחרון מפשט לשון הגמרא (לא שאני מבין גדול) ניראה שהגמרא מתכוונת לאמר כפירוש הראשון של רש״י ולא להסביר שבעצם אין פה כלל חומרא
אין שום התנייה שלכל קולא תהיה חומרא. כאן פשוט כך יוצא.
נכון כבוד הרב, גם דיברנו על זה בפוסט אחר, שם באמת ניראה שהחומרא קורית מאליה מעצם העובדה שמקלים בה בעד אחד, מה שנותן מקום לבעל להופיע ולבטל את האלמנות, פה אתה אומר לי שקורה בדיוק הפוך, חז״ל הקלו להשיאה בעד אחד, ואת החומרא שבאה בעקבותיה מכורח המציאות, (שכן היא נישאת על פי עדות של עד אחד) שזה עירעור הבעל, חז״ל מבטלים. וכן לא ממש ענית על השאלה השניה שלי, אני הבנתי שהצורך בשני עדים הוא כמו הצורך בשני עדים בדבר שבממון או בדיני נפשות, כלומר זו דרישה פורמלית, אז איך אפשר לאמר שהשליח הוא כשני עדים?
תודה רבה על התשובות!
איבדתי אותך. כל מקום לפי מה שתיקנו. לא רואה שום השוואה.
חז"ל תיקנו שהשליח הוא כשני עדים. מה הבעיה? וכי בעדות אישה אין דרישה פורמלית לשני עדים? וגם שם תיקנו להאמין בעד אחד.
אפשר ככה לשנות דרישה מהתורה? אם התורה קובעת שאפשר לקדש בשטר כסף וביאה אפשר לתקן להתקדש בדבר רביעי שלא דומה להם? איך עושים כזה מהלך?
כן. זו סמכות חכמים. הם ביטלו תקיעת שופר בר"ה שחל בשבת, אסרו עוף בחלב שהתורה התירה, התירו אישה בעד אחד.
תודה רבה הרב!
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer