דעת מהרש"ל על פסיקה אוטונומית
שלום רב.
במאמרו על אוטונומיה בהלכה מצטט הרב נר"ו את דברי מהרש"ל שאף שבמקום שנאמר במפורש תיקו אין בידינו להכריע מ"מ במקום שלא נאמר תיקו בידינו להכריע.
לכאורה עצם האפשרות להכריע במקום שלא נאמר תיקו טומנת בחובה שיש אפשרות לתלמוד לטעות ושתעלם ממנו ראיה שממנה אפשר להכריע, א"כ צריך ביאור מדוע א"א לומר כן גם במקום שנאמר תיקו, וכי בגלל שאמר התלמוד תיקו אין טעותו טעות. אא"כ נאמר שדעת מהרש"ל כדעת הכס"מ (לענין אמוראים כלפי תנאים) שקבלנו על עצמנו לא לחלוק על הראשונים גם אם הם טועים, ונאמר שקבלה זו היתה רק במקום שנאמר תיקו.
אגב תמיד הוקשה לי על עיקר דברי הכסף משנה, בשלמא קבלה שלא נחלוק על הראשונים להקל נגד דבריהם אפשרית, אבל מנין להקל כדבריהם כאשר נראה לנו שהם טועים, הלא אפשר שאנו עוברים על איסור רק משום ענותנותינו וכ"ש אם הוא איסור תורה?
יביננו ושכמ"ה.
הקטע הראשון הסביר כל מה שטעון הסבר.
שאלתך על הכס"מ היא שאלת הר"ן בדרשותיו על סמכות הסנהדרין. הוא טוען שכמו שעבירה מחוללת נזק רוחני גם אי ציות לחכמים מחולל נזק (שהרי גם הוא עבירה). הסכמת הציבור נותנת לתלמוד סמכות של סנהדרין, וכעת ברור שיש לציית גם אם יש שם טעות.
אז אולי נאמר כן גם ביחס לראשונים, שאם לא כן, תהיה פסיקת כל אחד בידו ויצאו תקלות רבות. ?
אפשר לומר הכל. השאלה האם זה נכון. גם אם ייצאו תקלות זה לא אומר שיש להם סמכות אלא שראוי לתת להם סמכות. אבל אם לא ניתנה להם הסמכות אז גם אם ראוי לתת אין להם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer