הלכה

שלום
נתינה משום רחמנות היה רק כדרך סיפורי הצדיקים שהיו נותנים כדי לנטרל את הרגש ויוכלו לתת אחר כך לשם שמיים [חשבתי שאתה מכיר]
אבל האם המוסר אינה חובה גמורה אף שאינה הלכתית?
ועוד הנותן סלע לצדקה על מנת …הרי זה צדיק גמור אבל למצווה מן המובחר לא כדאי שכולו יהיה לשם שמיים ?

מכיר.
זו לא שאלה של כוונה בפועל. אם כשנתת את הצדקה לא עשית זאת ממוטיבציה מוסרית או הלכתית, עדיין אם לא היה לך חשק לתת ובכל זאת היית נותן מסיבה דתית זה נחשב כמצוות צדקה. אם לא היה לך חשק לתת והיית נותן מסיבה מוסרית זה נחשב מעשה מוסרי. אם שניהם, אז אותו מעשה הוא שניהם (כי אתה גם מוסרי וגם דתי).
בגמרא על מנת שיחיה בני, אכן תמיד תהיתי האם הכוונה לעשייה לשם מצווה אבל המצווה נעשית לזכותו של בני, או שלולא הבעיה עם בני לא הייתי נותן. אני מסברא חושב שבמקרה השני אין לך מצווה.

שלום
נדמה שלא השבתה על השאלה האם המוסר אינה חובה גמורה?
ומה עם הכלל שאין עושים מצוות חבילות חבילות ?

מה פירוש לא חובה גמורה? לא צריך כאן לצאת ידי חובה. אם יש עני שנזקק יש חובה לתת לו צדקה. אין שום סיבה לתת לו פעמיים כי אני רוצה לצאת ידי חובת ההלכה והמוסר. ואם הוא זקוק לשתי פרוטות אני צריך לתת לו גם במישור ההלכתי בלבד.
איני רואה טעם בפלפולים הללו. מציע לסיים.