חילוק בתוך מצוות מותנות
שלום הרב,
האם לדעתך נכון לחלק בתוך מצוות מותנות בין:
א. מצוות שראוי לחתור לקיימן ולהתחייב בהן. למשל: ציצית – נראה לי סביר להגיד שה' היה רוצה שכל אחד יסתובב עם ציצית שתמנע ממנו לתור אחרי לבו ועיניו, ושתזכיר לו את המצוות
ב. מצוות שהתורה היא אמביוולנטית לסיטואציה המחייבת. למשל: מעקה. לתורה אין עניין בבניית הבית, לא לחיוב ולא לשלילה, אבל היא מכוונת את האדם כיצד לבנות אותו נכון
ג. מצוות שהתורה רואה את הסיטואציה בעין שלילית (באופן עקרוני), אבל מכוונת כיצד לנהוג נכון. למשל: גט. התורה לא רוצה שאדם יגרש את אשתו, אלא שאם הגענו למצב הזה, היא מצווה כיצד להתנהל בו נכון
שני הסוגים הראשונים לא חלוקים באמת. אין חיוב הלכתי ויש עניין להרוויח מצווה. אם תרצה – תעשה. לא תרצה – לא קרה כלום. הסוג השלישי הוא בפשטות פרוצדורה ולא מצווה. אם עשית האישה מגורשת ואם לא אז אינה מגורשת. אבל במאמר הסברתי שזה לא המצב. לפחות לשיטת החינוך יש מצווה לגרש את אשת בגט אם נתן עיניו לגרשה. הוא כותב שמי שלא עשה זאת ביטל עשה זה ועונשו גדול.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer