מהמרקסיזם דרך "הביקורת החדשה" עד הנונסנס האקדמי 4 (טור 181)

בס"ד ט"ו בחשון ע"ט

את התפיסה שלהיסטוריה יש כיוון ומטרה לא המציא מרקס. תפיסה זו עומדת ביסוד המודרנה, הרואה את העולם כמתקדם ומתפתח. המחקר המדעי והניסיון ההיסטורי מקדמים את האדם בהבנה מה אמיתי ונכון. ההישגים של כל דור מהווים בסיס להתקדמות נוספת,.

ולא פחות מהם, הכשלונות של כל דור, מביאים את האנושות להפקת לקחים וזיקוק האידיאות מהסיגים שדבקו בהן. ההתקדמות האנושית רצופה נסיונות וטעיות, תקוות ואכזבות, עליות ומשברים. מההצלחות והכשלונות מתקרבת האנושות להבנת המורכבות. כל אידיאה פורצת אל העולם בסערה, ומתוך התלהבות נעורים חושבים המחזיקים בה שהיא לבדה תפתור את כל הבעיות.

כשמנסים להגשים את האידיאה בעולם המעשה – מתגלות גם הבעיות הטמונות בה, ומבינים שהיא זקוקה לאיזון ןךהשלמה מכיוונים נגדיים, והדיאלקטיקה מביאה ב'סופו של יום' לאיזון.

בברכה, ש"צ לוינגר

בס"ד ט"ז בחשון ע"ט

הביקורתיות הפוסט-מודרנית המוצאת את הבקיעים והסדקים, הכשלים וצדדי הזיוף שבשיטות שונות שהתיימרו לתת מענה בלעדי לבעיות העולם, עלולה להביא לייאוש גמור מכל ניסיון להגיע לאמת. למה לבקש אמת כשהכל 'חרטא'?

אך סוף סוף, הרי אי אפשר לחיות בעולם חסר טעם ותקווה. ב'סופו של יום' שכל השיטות והדרכים מיוסדות על ניצוצות של אמת, אלא שמדובר באמת חלקית. התמונה המליאה היא מעין 'פאזל' המורכב מצירוף הפירורים המפורדים לתמונה כוללת.

הבקיעים שבכל חלק מה'פאזל' הם בדיוק הסימנים שכאן יש לחבר חלקיק נוסף שה'תל' שבו משלים את ה'חריץ' של משנהו. איך אמר הדוקטור הוינאי במבטאו הייקי: 'בפאזל ייסדתי את מדינת היהודים 🙂

בברכה, ש"צ לוינגר

תודה.
דווקא כלים משחקיים יש לנו וגם לא מעט ניסיונות לבחון תיאוריות משחקיות (מערכות אקולוגיות, אקונומטריקה, ניסוי טבעי ועוד).
הבעיה מתחילה כאשר מנסים להבין את מערכות ההעדפות האנושיות. איך היא נוצרת? מה קובע אותה? האם היא חברתית או אינדיבידואלית? ועוד. וכאן אין אפילו הסכמה על התיאוריות. מה שיש זה שלל הנחות וטענות, חלקן מבוססות יותר וחלקן פחות, שעל בסיסן מנסים להציג מחקרים (כשלרוב מה שיוצא זה הבל כפי שניסח זאת אילון). העניינים מסתבכים כאשר תיאוריות מסוימות לא מצליחות להפריד בין המציאות המשחקית לבין מערכת ההעדפות וטוענות שהמציאות המשחקית יוצרת את מערכת ההעדפות (מרקסיזם, מגדר ועוד). במצב הזה השיח הופך להיות עוד יותר אמורפי ומבולבל כאשר מה שאמור לסמן אסטרטגיות של שחקנים מוצג כההעדפות שלהם ולהפך העדפות מוצגות כאסטרטגיות. מערך האמונות של השחקנים הופך לאידיאולוגיות והכל מקבל צורה של עיסה לא ברורה. במצב הזה כניסה ללולאות לוגיות ופרדוקסים היא פשוט מתבקשת וכידוע בלוגיקה אם ההנחה שלך שקרית התוצאה תמיד נכונה. במצב הזה כבר אין צורך אמיתי במחקר. כל מה שצריך זה לספר שעשית מחקר ולהתעלם מהצורך של המחקר לאושש את ההנחות (שכן ההנחות גם ככה סותרות את עצמן). מה שנדרש זה לעשות סדר בבלאגן, להבין מה כל תיאוריה טוענת, לבדוק שהיא לא מובילה ללולאות לוגיות או לסתירות עצמיות (שמהן ניתן להגיע לכל מסקנה שהיא) ורק לאחר ניפוי כל התיאוריות הכוזבות להתחיל לערוך מחקר הגיוני.

לטעמי הכרה של מודלים משחקיים היא פשוט צעד ראשון ופשוט להתרת הסבך. לא חייבים לעשות את הקורס במחלקה למתמטיקה אבל ההפרדה הפשוטה בין מערכת העדפות ופונקציית תועלת, לבין מערכת אמונות, לבין אסטרטגיות היא פשוט הכרחית. לאחר מכן ניתן להתחיל לברר מה עושים כאשר תיאוריות מסוימות מערבבות בין החלוקות הללו ואיך מפרקים אותן באופן שיבהיר אם ניתן להפיק מהן תועלת מחקרית או שהן מובילות לסתירות עצמיות שמהן ניתן להסיק כל מסקנה שהיא.

את לא הבנת מה כתבתי. הלוגיקה לא נדרשת כדי ליצור תיאוריות על ההעדפות האנושיות. את זה כל אחד יכול לעשות (בתנאי שהוא מספיק מוכשר ולא מבלבל). הלוגיקה נדרשת כדי לעבור מתיאוריות למחקר. הלוגיקה צריכה לבדוק שהתיאוריות לא מכילות סתירות עצמיות שמהן ניתן להסיק כל טענה שהיא. אם התיאוריה שלך מכילה סתירה פנימית או לולאה לוגית היא לא מדעית כי היא לא עומדת בקריטריון הראשוני של פופר של מבחן ההפרכה (קריטריון שכבר קדם לפופר אבל נוח להתייחס לפופר כאל נקודת הפניה). ובמצב הזה אין כאן מחקר ואי אפשר לדרוש שזה יקבל מעמד של מחקר.

אני אנסח זאת בלשון של בדיקות תוכנה. אם הבדיקה לא עומדת בתנאי הבדיקה אז היא מקבלת error ואי אפשר לדווח עליה. אם היא עומדת בתנאי הבדיקה אבל נכשלה אז היא מקבלת false ומדווחים עליה. אם התיאוריה שלך לא עומדת בדרישה של עקביות לוגית אז אי אפשר להתקדם ממנה לבדיקה של התיאוריה. היא במצב של error. במצב הזה קודם תוודאי שהתיאוריה שלך עקבית ולא סותרת את עצמה ורק אז תפני למחקר שיאשש או יפריך את התיאוריה שלך. אם את לא מוודאת את זה את פשוט עושה את מלאכתך רמיה ואל תתפלאי שהיחס אליך הוא בהתאם.

אני מסכים שסוציולוגיה זה מדע קשה (ושעדין לא ברור שיש לו זכות קיום עצמאית), אבל הקושי שלו לא מצדיק ויתור על הדרישה הפשוטה והברורה הזו. ואם את לא מסוגלת לעמוד בה תלכי לחפש עיסוק אחר (בבדיקות תוכנה תמיד ישמחו לקבל אותך).

לא אמרתי שאין קשר בין סובייקט לאובייקט ואני בהחלט יכול לקבל מודלים רקרוסיביים כאלו ואחרים. רק טענתי שהדרך שבה זה נעשה כיום בתחום הרואה את עצמו כמדעי, סוציולוגיה, היא גרועה. ודרך אגב, נדמה לי שהעובדה שבבלשנות חישובית הבינו שבשפות טבעיות קיים קשר כזה לא עזר להם להבין מה הולך שם עדיין.