מלחמה בקורונה – חשיבה מערכתית (טור 284)

בס"ד

בימים האחרונים הנושא העיקרי בו כולם עוסקים הוא הקורונה (מה שהוא בגדר חידוש מרענן לעומת נושא הקואליציות, אם כי יש מי שמקפיד לקשור בין שני הנושאים, לטובת כולנו כמובן). בטור הזה רציתי לגעת בשאלת המלחמה בקורונה ולהצביע על כמה כשלים בחשיבה של אנשים לגביה. אני מבקש מראש מחילה ממעלתכם על הקונפורמיות שאגלה בטור הזה.

מחאת הגננות

ביום ה התבשרנו במסיבת עיתונאים על החלטות חדשות לגבי המלחמה בקורונה. ההודעה הייתה שהלימודים הפרונטליים בכל המוסדות מופסקים, כאשר מחריגים מהכלל הזה מוסדות לחינוך מיוחד, גנים ומעונות וכדומה. כצפוי, מיד התעוררה מחאה של הגננות והמטפלות, מדוע דמן פחות אדום מדמם של אחרים. זו תורגמה מיד להשבתה איטלקית ביום ו, כאשר גננות ומטפלות הודיעו שהן חולות ולא הופיעו לעבודה. להערכתי די מהר ישביתו גם את הגנים והמעונות, שכן הממשלה לא תעמוד בפני המחאה הזאת.[1]

כולם מבינים ששירותים חיוניים לא מושבתים ושם אף אחד לא חושב להתלונן על כך שדמו פחות אדום מזה של אחרים. עוד צריך להבין ששירותים חיוניים אינם רק שירותים שנועדים לפיקוח נפש. שירותים חיוניים במישור הכלכלי גם הם חיוניים. כולנו צריכים לחיות גם עכשיו וגם אחרי הקורונה (אם אכן נגיע לשם). ובכל זאת, התחושה שלהן היא כנראה שהשירות שלהם אינו חיוני, אפילו במובן הכלכלי. אבל זו כנראה טענה שגויה בעליל. שמעתי ברדיו שהשבתת מערכת החינוך עולה מאות מיליוני שקלים ביום (נדמה לי), ואם מורידים ממנה את הגנים וכיתות א-ג העלות יורדת כמעט לאפס (כי ילדים מכיתה ד שנשארים בבית לא זקוקים בהכרח להורים יחד איתם).

מסיבות אלו, הדרישה של הגננות והמטפלות נראית לי שערורייתית, והכניעה הצפויה של הממשלה גם היא בעייתית מאד. אבל דומני שביסוד המחאה הזאת עומדת אי הבנה למהותה של מלחמה במגפה מיוחדת כמו הקורונה.

מהותה של מגפת הקורונה

מגפה רגילה מכילה שני מרכיבים. הידבקות מהירה של אנשים, והסכנה שנשקפת לכל אדם שנדבק. לכן יש שני מרכיבים בלחימה במגפות הרגילות: מניעה ככל האפשר של הידבקות (בידוד של חולים או חשודים) וטיפול מיטבי במי שנדבק.

במובן הזה, מגפת הקורונה היא מיוחדת. עיקר הבעייתיות בה היא ההידבקות המהירה והקלה מאד מאדם לאדם (גם כאלו שאינם מגלים תסמינים מדביקים אחרים). המרכיב השני, המחלה עצמה, הוא די זניח בהקשר זה. צריך להבין שהקורונה לא שונה באופן מהותי משפעת רגילה, שבכל שנה רק בישראל מתים ממנה עשרות רבות של אנשים, ואם הבנתי נכון אז עוד מאות מתים מסיבוכים שנוצרים ממנה. מספר המתים מהקורונה הוא זניח באוכלוסיות הרגילות (עד גיל שישים). מעבר לגילאים הללו, או באוכלוסיות בעלות סיכון מיוחד, האחוז מעט עולה. לכן המאבק בקורונה מתמקד במניעת ההתפשטות שלה ופחות בטיפול בה עצמה (כמה שאני מבין בקורונה עצמה אין טיפול ממשי, אלא אולי בסיבוכים שעשויים להיגרם ממנה).

מניעת הידבקות: בין האישי לקולקטיבי

מכיון שהמחלה עצמה ברוב המקרים אינה כה נוראית, הבידוד, ההיגיינה והימנעות מהתקהלות, הם הצעדים העיקריים, שכן אלו הצעדים שנגזרים משיקולי הידבקות. צריך להבין שמנגנוני התפשטות של מגפה כזאת הם מורכבים מאד, והאפידמיולוגיה שעוסקת בהם מבוססת על ניתוחים מתמטיים של התהליכים הללו (אני רוצה להאמין שהמספרים שנקבעו בממשלה ובמשרד הבריאות, עד 5000 או עד 100 אנשים, והערב התבשרנו עד 10, נקבעו לא סתם שרירותית אלא מתוך ניתוח שיטתי ומסודר של המצב). גודל הקבוצה המותר ומספרי המגעים בין האנשים ברשת החברתית הם פרמטרים שעקרונית תלויים באופי ואופן התפשטות המגפה.

מכאן עולה שכאשר אומרים לאדם כלשהו לא לבוא לעבודה או לנקוט בצעדי מנע שונים, הדבר לא נובע מהרצון להגן עליו. כאמור, הסיכון לאדם הפרטי הוא די זניח (גם אם הוא יחלה הסיכון שלו להיפגע נמוך למדיי, אלא אם הוא שייך לאוכלוסייה בעלת סיכון מיוחד). המטרה היא למנוע את התפשטות המחלה בכלל החברה (שתביא לתחלואה של אוכלוסיות בסיכון). מניעת קשרים בין אנשים מעכבת משמעותית את ההתפשטות. צדה השני של המטבע הוא שאם מחייבים אדם כלשהו להגיע לעבודה, אין כאן סיכון משמעותי עבורו. זו תרומה קטנה להתפשטות המגפה (כי אדם אחד אינו כה משמעותי), וסיכון קטן עבורו.

אז למה שלא נגיע כולנו לעבודה וזהו? מפני שאם כולנו נגיע לעבודה אז התפשטות המחלה בכלל החברה תהיה מהירה, ומתוך כך אלו ששייכים לאוכלוסיות בסיכון ייפגעו בסיכוי גבוה. אנסה לחדד קצת את הנקודה העדינה הזאת.

שיקולים אינדיווידואליים וקולקטיביים

הגמרא בשבת מב ע"א אומרת שמותר לכבות גחלת של מתכת ברשות הרבים, וכך גם מובא בכל הפוסקים. די ברור שמדובר רק ברשות הרבים, כלומר אין כאן סכנה ישירה (אחרת היו מתירים גם ברשות היחיד). הראשונים נחלקים בשאלה האם התירו גם כיבוי דאורייתא או לא, אבל לא ניכנס לזה כאן.

ניתן להבין את יסוד ההיתר הזה בשתי צורות: 1. החמרה או הקלה מיוחדת בעניינים שנוגעים לציבור בגלל חשיבותו של הציבור. בכמה הקשרים בהלכה מצאנו היתרים מיוחדים כאשר הדבר נוגע לציבור, גם בדברים שביחס לאדם בודד לא היו מתירים אותם. 2. שיקול הסתברותי. נניח שהסיכון של אדם להיפגע במצב כזה הוא 1 ל-10,000. אזי אם מדובר בחצר של אדם פרטי זהו סיכון זניח ואין סיבה להתיר לו לכבות בשבת. אבל ברשות הרבים עוברים אלפי אנשים, ולכן שם תוחלת הפגיעה היא כמעט וודאית. מתוך עשרת אלפים איש שיעברו שם יהיה כנראה אחד שייפגע או ימות, וזה כבר מצדיק לעבור על מלאכת כיבוי בשבת. שימו לב שההסבר השני לא מתייחס לציבור אחרת מאשר לאדם יחיד. ההיתר מבוסס על סכנה מוחשית, אלא שרק בציבור קיימת סכנה מוחשית. במילים אחרות, זה לא היתר לציבור (בגלל חשיבותו המיוחדת) אלא לקבוצה גדולה של יחידים (ששם ההסתברות לפגיעה גבוהה מאד). דומני שההסבר השני להיתר הזה הוא הנכון.

תלמידי, חנן אריאל, כתב פעם מאמר,[2] ובו הוא הציע לחייב את כולם לנסוע בתחבורה ציבורית ולאסור על תחבורה פרטית בכבישים, כדי למנוע פגיעה בנפש מתוך שיקול הסתברותי שכזה. הוא הביא שם דוגמה לשיקול כזה מתוך שאלה שנשאל הרב מרדכי אליהו על ידי קצין בצבא לגבי פריקת נשק בשבת. החוק הצה"לי קובע שפריקת נשק אחרי שמירה נעשית רק על ידי קצין, ובלילה יש להפעיל פנס ולהאיר לתוך בית הבליעה (כדי לוודא שלא נותר שם כדור). אפשר גם לעשות זאת על ידי הכנסת אצבע ובדיקה פיזית, אבל מניסיון העבר התברר שיש פספוסים ולכן הצבא קבע חובה להשתמש בפנס. קצין מסוים שאל את הרב אליהו האם מותר לו לפרוק נשק עם פנס בשבת, והרב אליהו התיר לו את הדבר. לכאורה מדובר בחשש מאד רחוק. הסיכוי לפספס כדור בבית הבליעה על ידי בדיקה באצבע ללא פנס הוא אפסי ממש, וברור שלאדם פרטי אין שום היתר להדליק פנס כדי למנוע סיכון כה זניח. ובכל זאת, כאשר ההוראה פונה לכלל הציבור יש היתר להדליק פנס. ושוב, השיקול הוא כמו שראינו לגבי הגחלת של מתכת. גם אם הסיכוי הוא 1 ל-10,000, אם אדם יחיד מתלבט ברור שאין לחלל שבת על סיכון כה זניח. אבל כשיש עשרות אלפי חיילים וקצינים שמקבלים הוראה, יש לקחת בחשבון שמישהו מהם כמעט בוודאות ייפגע, ולכן ההוראה הכללית חייבת להחמיר גם בחשש רחוק שכזה.

הצו הקטגורי

אחת ההשלכות של הניתוח דלעיל היא יישומו של הצו הקטגורי (ראו בטור 122). יכול קצין מסוים לומר לעצמו שעל אף ההוראה הכללית להדליק פנס בעת פריקת נשק הוא יחפף. סך הכל לאדם בודד הסיכון הוא זניח ולא מצדיק חילול שבת. לכאורה הוא  צודק, שהרי כפי שראינו לגבי אדם בודד ודאי אין הצדקה להיתר הזה.  אבל אם כולנו נעשה את השיקול הזה, אזי כל אחד לחוד ייטול על עצמו סיכון קטן, אבל כמאמר השיר כולנו יחד אור איתן, כלומר בכלל הציבור כנראה יהיו נפגעים. לכן הצו הקטגורי קובע שעל היחיד לנהוג לפי החוק שהוא היה רוצה שיהיה לחוק כללי. כפי שהראיתי בטור הנ"ל, הצו הזה אינו תוצאתני, אבל בשורה התחתונה רק הוא יכול להביא לתוצאות הרצויות.

מאליו יובן שבמצב כזה יש חשיבות רבה מאד לציות לכללים. הציות של כל אדם בודד לכלל מצד עצמו אין לו שום השלכה, אבל הציות של כל הפרטים לכלל הזה מונע פגיעות בכמה פרטים מתוך הקולקטיב (ראו על כך בפירוט בטורים 2524).

דוגמה נוספת לעניין הזה, היא ההוראה שניתנה במלחמת המפרץ להיכנס למרחבים מוגנים כשנשמעת אזעקה. ההוראות הללו הצחיקו אותי, וההיסטריה של אנשים באותם ימים הצחיקה אותי עוד יותר. הסיכון שטיל בליסטי יפגע בסביבתי הקרובה ממרחק של 2000 ק"מ הוא כל כך זניח שלהשוות אותו לסיכון בתאונת דרכים זה מגוחך. הסיכוי להיפגע היה אפסי לחלוטין, ולכן הלחץ והריצה למרחבים המוגנים הייתה לחלוטין היסטרית. ובכל זאת, במחשבה שנייה במצבים כאלה יש חשיבות רבה לציות להוראות שבאות מלמעלה, שכן אם כולנו נעשה שיקול הסתברותי כזה ולא ניכנס למרחב המוגן יהיו כאלה שייפגעו.[3] כך גם לגבי ציות לתמרורים והישמעות לחוקי התנועה. גם שם הסיכון לאדם הפרטי הוא זניח, אבל אם כולנו נחפף ודאי יהיו כאלה שייפגעו.

צדה השני של המטבע

יש צד שני למטבע הזאת. נניח שאין חוק כללי להדליק פנס בעת פריקת נשק, וקצין מסוים רוצה להחמיר על עצמו (בדיני פיקוח נפש, ולהקל בדיני שבת) ובכל זאת לפרוק עם פנס. לאור התיאור שהבאתי כאן ברור שאסור לו. אין שום הצדקה להדליק פנס בשבת כשהסיכון הוא כה קטן. אם אין הוראה כללית כזאת, התרומה שלו למניעת פגיעה הוא כל כך זניח שאינו מצדיק היתר לחלל שבת. החובה להדליק פנסים נובעת רק מהעובדה שיש הוראה כללית כזאת. הציות של היחיד הוא חשוב כחלק מההתנהגות הקולקטיבית, ורק לה יש משמעות בהקשר הזה. התנהגותו של אדם פרטי היא חסרת חשיבות במצבים כאלה.

כך למשל שאלו אותי לפני כמה ימים האם ראוי להימנע מללכת לתפילה בבית כנסת בימים אלו. תשובתי הייתה שלילית. אם תהיה הוראה כזאת, יש לקיימה כחלק מהקולקטיב. אבל כשאין הוראה כזאת, אין שום היגיון לקבל על עצמי החמרה מסוג כזה. התרומה שלי למניעת ההידבקות בכך שלא אלך לבית הכנסת והסיכון אם אני עצמי אדבק, הם זניחים לגמרי. אין שום הצדקה להימנע מתפילה במניין בגלל זה. בקיצור, כמו שאין לחרוג מההוראות שניתנות מלמעלה (גם אם מישהו חושב שהן היסטריות או לא מוצדקות), כך גם אין טעם להחמיר על עצמכם מעבר להוראות הללו. פעולה פרטית לא משנה מאומה. אגב, הדברים נכתבו לפני ההוראה שניתנה הערב, שלפיה אין לכנס יותר מעשרה אנשים באותו חלל (תוך שמירת מרחק של שני מטר בין כל שניים). כעת בהחלט לא נכון להתפלל במניין שמעל עשרה.[4]

חשוב להבין שאם ההידבקות הייתה מסוכנת לאדם הפרטי (כמו במגפה רגילה, ולא כמו בקורונה), או אז בהחלט הייתה משמעות להחמרה אישית. אני מגביר את סיכויי להינצל מהידבקות במחלה קשה, וזה מצדיק החמרה. דווקא בגלל אופייה המיוחד של הקורונה, שלגביה הבעיה היא ההידבקות החברתית ולא המחלה של אדם זה או אחר, אין טעם להחמיר על עצמנו מעבר למה שמחייבות ההוראות.

החרדים והישיבות

אתמול התפרסם שבישיבות ובכוללים ובמערכת החינוך החרדית (הליטאית) ימשיכו ללמוד כרגיל. הטענה היא שדווקא המשך הלימוד יגן עלינו מפני המגפה. את הישיבות החריג שר הבריאות ליצמן (האם שר אחר היה עושה זאת?) כי אין להם יכולת ללמוד מרחוק באופן מקוון, אבל מוסדות החינוך היסודי הליטאי פשוט מתעלמים מההוראה הכללית.

אני חושב שגם אם נתעלם מהשאלה האם אכן הלימוד מגן, אני נזכר בכך שלא המשיכו ללמוד בעת שנפלו כאן טילים במלחמת המפרץ. אז היו רבות מהישיבות שפיזרו את תלמידיהן הביתה. לכן סביר בעיניי שהשיקול להמשיך את הלימודים כעת מבוסס על התפיסה שהסיכון אינו גדול ולא ישיר, ולכן אינו מצדיק הפסקת לימודים. אבל כפי שראינו כאן, זהו חוסר הבנה. השאלה אינה מה הסיכון לתלמיד זה או אחר, אלא האם מתקיימת ההוראה הכללית. יש לצעד כזה השלכות על כלל הציבור, ולא ייתכן שכל אדם יעשה דין לעצמו. התוצאות של החלטתו נוגעות לכלל הציבור ולא רק לו עצמו. להיפך, לגביו עצמו התוצאות אכן זניחות, אבל הפגיעה הצפויה היא בכלל הציבור, ולכן מי שמוסמך לקבל את ההחלטות הללו הוא רק השלטון המרכזי (ליצמן?). עם כל הכבוד לרבנים אדלשטיין וקנייבסקי, הם לא יכולים לקבל החלטה כזאת, בפרט כשהם מגלים חוסר הבנה למכניזם הבסיסי של העניין.

איני יכול להימנע מלצטט כאן הבהרות של מקורבים שמובאות בכתבה בשם הרב אדלשטיין:

בסביבת הרבנים הסבירו את הפרת ההנחיה: "מאחר והעולם קיים בזכות הבל פיהם של תינוקות של בית רבן (ילדים) – אסור לוותר על התורה שלהם וזה סכנה". לדבריהם, הרב גרשון אדלשטיין הזכיר שבימי בין הזמנים (החופש בישיבות) יש יותר אסונות והוא תולה זאת בכך שאין בהם לימוד. "רואים את זה בחוש", אמר.

ההוכחה מהאסונות בימי בין הזמנים היא משעשעת במיוחד בעיניי. באמת מפתיע שבדיוק מתי שאנשים נמצאים בטיולים ובדרכים קורות להם תאונות, בעוד שכשהם יושבים בישיבה בדרך נס הם לא נופלים ממצוקים לא נתקעים בסטנדר ולא נפגעים בתאונות דרכים. כולנו יכולים לראות מכאן בחוש שהתורה מגנא ומצלא, לא? קשה להאמין שאדם אינטליגנטי מעלה טיעון כל כך מטופש.[5]

זוגתי שתחי' רצתה להליץ יושר על השטות הזאת, ואמרה שאולי כוונתו הייתה שאם הבחורים והילדים יסתובבו ברחובות ולא ילמדו צפויות תאונות דרכים בגלל שהם נמצאים בדרכים. המשך הלימודים מגן לא בגלל שהתורה מגנא ומצלא אלא בגלל שהם לא נחשפים לסכנות. זה לא מה שכתוב בכתבה, אבל אפשר לדון אותו לכף זכות ולהניח שאולי לזה הוא התכוון. אם כן, אז זו עובדה נכונה ומסקנה הגיונית שנגזרת ממנה, ועדיין יש כאן חוסר הבנה. הבעיה שבגללה רוצים להפסיק את הלימודים אינה הסיכון לילדים ולבחורים עצמם, אלא הסכנה לכלל החברה (שהתלמידים הם חלק ממנה) בגלל ההידבקות. איני רואה כיצד החשש לשלומם של החבר'ה הללו אם משלחים אותם לחופשה יכול להצדיק החלטה שפוגעת בכלל הציבור. אפשר אולי לומר שאדם לא  צריך לסכן את עצמו כדי להציל את חברו (מה שלא נכון במצבים כאלה, שבהם הסיכון הוא כללי), אבל אפילו אם השיקול הזה היה נכון, עדיין החלטה כזאת צריכה להתקבל על ידי המוסדות המוסמכים שמייצגים את כלל הציבור ולא על ידי גורמים פרטיים, חשובים וחכמים ככל שיהיו. אדם לא יכול לקבל בעצמו החלטות שנוגעות לכלל הציבור.

האם  הצעדים מוגזמים?

רבים דנים בשאלה האם הצעדים שננקטים בישראל (בפרט לאור ההחמרות שנמסרו הערב) מוגזמים או לא. קשה לקבוע זאת, והדבר תלוי בנתונים שלא מצויים בפנינו, ובפרט במודלים מתמטיים ושיקולי רווח והפסד שלא מוכרים לרוב הציבור. לדעתי האישית הרחבת החופשה לגנים ומעונות ולילדי הכיתות הנמוכות של בית הספר אינה מוצדקת, והיא התקבלה רק בגלל כניעה ללחץ ולמחאת הגננות והמטפלות.

אבל דבר אחד ניתן לומר גם בנושא הזה לאור מה שתיארתי כאן. התוצאות (כמה מתים או חולים ישנם) אינן שיקול רלוונטי לדיון הזה. העובדה שכמעט אין חולים חמורים ואין בכלל מתים בישראל, לא אומרת שהצעדים הללו מוגזמים. כאמור, הדיון כאן עוסק בשאלה עד כמה המחלה תתפשט ולא בשאלה מה מצבם של החולים. הצורך למנוע הידבקות של פלוני אינו בגלל מצבו של אותו פלוני, אלא בעיקר בגלל החשש שגם אלמוני יידבק (ואם הוא באוכלוסייה בעלת סיכון מיוחד מצבו עלול להיות גרוע מאד). זאת מעבר לשיקולים כלכליים ושיקולי תפקוד חברתי שגם אותם יש להביא בחשבון, למרות שלכאורה מדובר בשאלות של סכנת נפשות.

[1] זה נכתב עוד לפני שהודיעו במוצ"ש על השבתת הגנים והמעונות, כצפוי. בעיניי זו החלטה שגויה מאד, אבל כאמור הממשלה לא באמת יכולה לעמוד בפני המחאה הזאת, למרות שכפי שאסביר בהמשך היא לא מוצדקת ומבוססת על אי הבנה.

[2] חנן אריאל, "תחבורה ציבורית–  חובה הלכתית ומוסרית", צהר טו (קיץ תשס"ג) 15-22.

[3] במקרה של מלחמת המפרץ זה אפיל חמור יותר, כי כל נפגע פרטי הוא מכה לציבור במלחמה שהוא מנהל נגד אויביו. האויבים מתגאים בהישג של פגיעה באזרח ישראלי. בכך שונה מלחמה ממגפה ושאר פעולות קולקטיביות (ראו על כך בטורים 2524).

[4] ברור שהרזולוציה של עשרה לעומת שנים עשר או חמישה עשר אינה קביעה מדויקת וחד משמעית. אין הבדל עקרוני בין עשרה לשנים עשר, אבל לדעתי יש לציית להוראות כפי שהן, אחרת המדרון החלקלק מסכן את כולנו.

[5] ניתן לקשור את זה להוכחה שחיים דתיים מעלים את איכות החיים ותוחלת החיים. גם שם רבים "רואים זאת בחוש", למרות שיש הסברים טבעיים די מתבקשים (השלווה שהאמונה נוסכת, התמיכה הקהילתית וכדומה).

126 תגובות

    1. "הצו הקטגורי קובע שעל היחיד לנהוג לפי החוק שהוא היה רוצה שיהיה לחוק כללי". זה לא מה שכתב קנט. אלא החוק שאפשר לרצות שיהיה חוק כללי.ע' 37 פרק א' הוצאת מגנס:" אין לי להתנהג אלא כך שאוכל לרצות גם כן כי הכלל המעשי שבידי יהיה לחוק כללי" ומבהיר כוונתו בע' 39:" יכול אני אמנם לרצות בשקר. אבל אין אני י כ ו ל לרצות כי השקר יהיה לחוק כללי, מפני שעם קיום חוק זה לא תהיה עוד בעצם שום הבטחה בעולם" [ולכן לא יאמינו לי ואז אין בכלל אפשרות לשקר. אסא] "יוצא מזה כי כללי המעשי אילו נעשה לחוק כללי מיד היה מבטל את עצמו ב ה כ ר ח."

    2. אלו הגהות הב"ח? מה ההערה כאן? להבא כדאי חמקם בשרשור הנכון (כנראה הבא)

    3. אולי ההערה היא שלפי קאנט לא כל אחד יבחר לעצמו מה שמתחשק לו שיהיה כללי, אלא רק תכנים שנובעים לוגית [עם ניסיון הסבר בסוגריים מרובעות. יהושפט] מהפורמה של צו קטגורי.

  1. "נניח שאין חוק כללי להדליק פנס בעת פריקת נשק…"
    ממתי הצו הקטגורי תלוי בהנחייה כללית בפועל? לכאורה הצו הקטגורי אומר שהאדם אמור לפעול בהתאם למה שאמור להיות חוק כללי לדעתו. לא?
    או שהרב מתכוון שהחוק הכללי במקרה הזה הוא עצם ההישמעות להנחיות..?

    1. אכן הצו הקטגורי לא תלוי בהנחיות אלא באמת. אבל במקרים אלו ההנחיות הן הדבר שראוי לראות אותו כאמת המחייבת. זאת מעבר לחובה להישמע להוראות כמו שכתבת. והן הן דברי הר"ן בדרשות לגבי לא תסור. הוא מסביר שהחובה לציית היא גם אמת הלכתית שיש נזק באי קיומה, ולא רק ההוראה ההלכתית שבדיון. לכן הזקן הממרה צריך לציית להוראה דגויה בעיניו למרות הנזק הרוחני שהדבר יביא עליו.

  2. "קשה להאמין שאדם אינטליגנטי מעלה טיעון כל כך מטופש" – אין טעם לחיות בסתירות, המסקנה המתבקשת שאכן לא מדובר על אדם אינטליגנטי !!!

    1. בנימין בנימין. מן המפורסמות הוא שאנשים אינטליגנטיים מאד בתחום אחד יכולים לדבר שטויות בתחום אחר. וכבר נאמר שיש שטויות שרק אינטלקטואלים יכולים לומר.
      ספציפית לגבי הרב אדלשטיין, אני בטוח ששיעוריו בגמרא הם ברמה גבוהה. אתה לא נעשה ראש ישיבה בפוניבז' סתם כך.

  3. נראה שהתעלמת בכוונה מאיזכור מפורש כאן של הדוגמאות הקלאסיות (הצבעה בבחירות, מיסים, גיוס, איכות הסביבה) והבאת רק דוגמאות שבהם השיקול הוא תוחלת ולא עניין מצטבר. אבל ככל שאני מבין הנימוק שאתה מציע הוא אותו נימוק בדיוק, אכן כך?

    1. אכן אותו נימוק. לא יודעלמה התכוונת בכך שאלו ענייני תוחלת ולא שיקול מצטבר (מניח שהכוונה לענייני פארפיט). זה כן מצטבר כאן.

    2. בטור הזה יש כמה דוגמאות (הדבקה, רכב פרטי, מרחב מוגן, פנס*), ולא הוזכרו במפורש הדוגמאות הקלאסיות (בחירות, מיסים, איכות סביבה) שהופיעו בטורים הקודמים. בדוגמאות בטור הזה נראה שאין הצטברות אלא הסתברות. לכל אחד יש סיכוי קטן להדביק, ואם כולם יצאו אז תהיה הדבקה גבוהה. לא נכון להגיד שכל אחד לקח חלק קטן בהדבקה, אלא לכל אחד יש סיכוי קטן להדביק. זאת להבדיל מהדוגמאות הקלסיות שבהם יש הצטברות.
      נראה די בולט שבאופן מכוון הבאת דווקא דוגמאות חדשות של הסתברות, ולא את הדוגמאות הקלאסיות של הצטברות. לכן במהלך הקריאה חשבתי שעומד להופיע כאן נימוק שונה מהנימוק שניתן להצטברות. מתברר שלא.
      אני אכן לא חושב שיש הבדל מוסרי בין שתי קבוצות הדוגמאות אבל כן יש הבדל 'למדני'.

      *לא כללתי את הגחלת כי שם פעולה אחת בודדה מובילה להצלה בתוחלת. אני מבין שהגחלת באה רק להראות את השיקול התוחלתי, והיא לא באמת דומה לתחבצ ולכן גם לא צריך עבורה צווים קטגוריים.

      [אגב אני עדיין מצולק מהטורים ההם על תוצאתנות ו'עוד לא' (לשון נקיה) השתחררתי מתוצאתנות של פעולה (עם תיקונים). אבל בעקבותיהם השגתי את הספר של פארפיט ואת המאמר של קגן ואולי בזכות בידודי הקורונה אצליח להגיע אליהם יותר מהר משחשבתי].

    3. זה פלפול לא מאד חשוב בעיניי. אבל אני גם לא לגמרי מסכים. זה לא שכל אחד יש סיכוי קטן להדביק, אלא יש רבים שמדביקים, והאפקט הוא בהחלט מצטבר.
      קריאה מהנה. 🙂

  4. לגבי ההיתר להפעיל את הישיבות:

    לא הבנתי למה תלמידי ישיבות אינם יכולים ללמוד מרחוק. הרי עיקר הלימוד בישיבה הוא ב"חברותא", ורק חלק קטן מהחומר מועבר בשיעור. האם לא ניתן לקבוע שהלימודים יתקיימו בחברותות בביהכ"נ השכונתי, ואת ה"מראי מקומות" או השיעורים יקבלו בפקס (נניח שאין מייל ולכן אין אינטרנט).

    מצד שני, ישיבות שמתפקדות כפנימייה יכולות אולי להיות מוחרגות מסיבה אחרת, הן מתפקדות כסביבה ביתית. ככל שהישיבה מקפידה על בידוד בינה לבין סביבתה, היא אולי יכולה לתפקד כגוף אחד. ובתנאי שיישמרו הרחקות בין בני הישיבה לבין אנשי הצוות שבאים להפעיל אותה והולכים הבייתה בסוף היום.

    נקודה נוספת – חילול השם. ככל שהציבור החרדי יזלזל בהוראות, הדברים יתפרסמו והציבור החילוני יתקומם. קל וחומר אם אמנם תהיה הידבקות המונית בגלל זלזול שכזה, הנזק התדמיתי יהיה עצום.

    היום ראיתי שהציבור החרדי מזלזל בהוראות גם שלא בהקשר ללימוד תורה, למשל פורסם שבחסידות בעלזא התקיים טיש כרגיל. למי שמכיר, מדובר במאות ואלפי בני אדם שעומדים צפופים והדוקים זה לזה, ואוכלים מ"שיריים" של הרבי שעוברות מיד ליד. האם גם לגבי "טיש" נאמר "תורה מגנא ומצלא"?

    הנה הקישור לגבי הטיש בבעלזא ("בחצר הקודש בעלזא נערך השבת 'טיש', בהשתתפות אלפי חסידים, ללא שום הבדל מההשבתות הקודמות, זאת בניגוד להוראות משרד הבריאות שכזכור אסרו התכנסות של יותר מ-100 בני אדם במקום אחד" – https://www.kikar.co.il/351106.html כיכר השבת).

    1. גם מצוות הטבילה בער"ש (לגברים) מגנא ומצלא:

      "אחת הבעיות הגדולות אלו המקוואות לגברים, שבימי שישי מלאים באלפי טובלים לכבוד שבת קודש. שכן, אם בימות החול, רק הציבור החסידי נוהג לטבול, ובעיקר בשעות הבוקר, בין השעות 07:00 ל-11:30, הרי שבימי שישי גם הציבור הספרדי והליטאי פוקד את המקוואות והמצב שנוצר הוא עומס של מאות איש בו זמנית במקוואות העירוניות, כאשר בכל בור טבילה טובלים מאות בני אדם בשעה אחת"

      -כיכר השבת https://www.kikar.co.il/350958.html

    2. לגבי טבילה במקווה הגברים, הודיעו ממזכירות 'כוכב השחר':

      'הושג סיכום חדשבין משרד הבריאות למשרד לשירותי דתלאפשרות טבילה במקווה גבריםע"פי הסיכום תתאפשרטבילה במקווה ביישוב מהיום בבוקר בתנאים אלו בלבד: שהות של עד 3 איש במתחם המקווה באותו זמן במרחק של לפחות 2 מטר בין אחד לשני; שטיפת ידיים בסבון לפני הכניסה למקווה; יש להתקלח ולטבול בזריזות'.

      בקיצור: עם קצת יצירתיות ורצון טוב, ניתן למצוא פתרונות סבירים, המאפשרים שמירה יחסית על שגרת החיים, ללא פגיעה בחובת הזהירות.

      בברכה, ש"צ

    3. בס"ד כ' באדר תש"פ

      לענ"ד יש סברא לומר שדווקא מהצד ההיגייני עדיף שילדים ובני נוער יימצאו במסגרת מפוקחת בהנחיית אנשי מקצוע.

      הרי ברגע שכולם נשלחים הביתה – הרי יש מצב שבבית מצטופפים עשרה ילדים, המשחקים ורבים זה עם זה במשך שעות רבות ללא שמירת מרחק ביניהם, וההורים כורעים מחוסר כח, או שהילדים מסתובבים ללא השגחה ברחובות.

      לעומת זאת, בבית ספר ניתן לפצל לכיתות קטנות תוך שמירת מרחק מסויים בין ילד לילד, והכל בהגחת הצוות הינוכי בהתאם להנחיות אנשי המקצוע.

      בברכה, ש"צ

    4. כדאי לציין שלעומת מומחי משרד הבריאות, עומדים דברי פרופ' יורם לס, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, שהקורונה אינה דומה ל'מגיפה השחורה' שחיסלה אוכלוסיות שלימות, אלא היא דומה בעיקרון לשפעת שבה רוב רובם של הנדבקים עוברים אותה בתסמינים קלים בלבד.

      וכמובן, שלא אני מוסמך להכריע בין מומחי הרפואה, ואולי עדיף 'למיחש לחומרא' במידת האפשר, אך מה שניתן לקחת מהמקילים היא התובנה שגם ההתמגנות המרבית צריכה להיעשות ללא חרדה ופאניקה. יש להביא בחשבון שגם בקבוצת הסיכון – יש לרוגע ותחושת הביטחון משמעות המסייעת לחיסון ולהחלמה.

      ניזהר ונקפיד, אך כמה שיותר נשתדל לעשות זאת כמה שיותר עם'רוגע-לך' 🙂

      בברכה, ש"צ

    5. אציין כאן כמה ממיגוון ההתייחסויות בין גדולי תורה ביחס ל'קורונה'.

      לגבי לימודים בישיבות ובכוללים. חבר ביה"ד הגדול (בדימ.) הגאון רבי ציון בוארון נקט כדעת הגרח"ק שאין לבטל תורה דרבים. לעומתו דעת הגר"ד יוסף שיש להישמע להוראות מערכת הבריאות, ונשמע שגער במתפללים שקיימו מניין גדול מהמותר בהוראות. גם ב'דרכי הוראה' של הגר"מ אליהו זצ"ל הורו לאברכים ללמוד בביתם.

      לגבי תלמודי תורה, – בגור הנהיגו לימוד בבתים על ידי הטלפון, כדי לא להיזקק לאינטרנט. לעומתם, בבעלזא הנהיגו לימוד מפוצל בקבוצות קטנות, כש מערך המורים מתוגבר ע"י מתנדבים. נהרא נהרא ופשטיה.

      ויהי רצון שבמהרה תהפוך ה'קורונה' ל'קול רינה' וישועה באהלי צדיקים!

      בברכה, ש"צ

    6. שבתי וראה ב'ערוץ ד' 'ההנהגה החרדית התאחדה', שהסכימו הגר"ג אדלשטיין והגר"ח קנייבסקי למה שהונהג בבעלזא שילמדו בקבוצות קטנות של עשרה עשרה. במכתבם (באתר 'כיכר השבת') מדגישים הרב אדלשטיין והרב קנייבסקי, שמי שיש לו חשש חולי או שצריך בידוד – ימנע עצמו מביהמ"ד ולא יהיה חב לאחריני, ורק בבריאים התירו להגיע לביהמ"ד, הוסיפו שיש להקפיד על 'ריווח בין עדר לעדר' ועל איוורור המקום.

      בברכה, ש"צ

    7. בס"ד כ"א באדר תש"פ

      ולקריאה נוספת:

      דבריו של פרופ' רפי קרסו על הקורונה וההתמודדות איתה, בכתבה 'מדובר במגיפה,אך המחלה לא קוטלת', באתר 'ערוץ 7'; הדרכה של היועצת איריס גרנות איך למנוע חרדות של ילדים, בכתבה 'אתם מדביקים את הילדים בחרדה', באתר 'ערוץ 7' .

      בברכה, ש"צ

    8. בס"ד כ"ב באדר תש"פ

      ואולי הפתרון היעיל הוא בדיקות המוניות לגילו נשאי קורונה. במקום להתייחס לכולם כנשאי קורונה ולהשבית את כל שגרת החיים – ממליץ ד"ר צבי מרום לערוך בדיקות המוניות לגילוי נשאי קורונה ואז ניתן לבודד את הבידוד למי שבאמת צריך. ראיון עימו בכתבה של שלי אפלברג 'בכוונה אינני מביא בדיקות לישראל, שלא ירמזו אפילו שזה שוחד לנתניהו', באתר 'דה-מרקר'. איך [לא] כתוב: 'לך בדוק את כל היהודים' 🙂

      בברכת בריאות איתנה, ש"צ

    9. על הצורך להיזהר לא פחות מהחרדה ומהדיכאון, ראו בראיון עם פרופ' יורם לס, בכתבה 'הפרופסור האופטימי:', באתר 'גלובס' (קישור הביא רמד"א להלן).

      בברכה, ש"צ

    10. וראו גם בריאיון של אלי ציפורי עם ד"ר צבי מרום, 'אין צורך בפאניקה ובתסריטי אימים' (באתר 'מעריב'), והפתרון לדעתו הוא בבדיקות המוניות שיאפשרו צמצום משמעותי ב'סגר'.

      בברכה, ש"צ

    11. בס"ד ה' בניסן תש"פ

      מתברר שהסינים שלחו למקומות בהם התפרצה מגיפת הקורונה גם מומחים לרפואה סינית מסורתית, שהתוו אבחנות והמליצו על דרכי טיפול מסויימות. ראו במאמר 'קורונה וירוס – וירוס הקורונה והרפואה הסינית המסורתית שכנגדו – ראיון עם מומחה סיני' (באתר של תום רוטנברג). אז אולי מהרפואה הסינית המסורתית תבוא הישועה?

      בברכה, ש"צ

      לפי מה שהבנתי מהמאמר מסייע להתפשטות המגיפה השילוב של לחות וזיהום (כמו שהיה באיזור וו-האן),. אולי כדאי להציע שאנשים בעלי סיכון גבוה יעברו לגור 'עד יעבור זעם' באיזורים יבשים כגון הנגב ואיזור ים המלח וכיו"ב.

      1. בס"ד ח"י בעומר תש"פ

        ראו בכתבה 'מחקר חדש באיכילוב יבדוק השפעה של קנאביס על חולי קורונה' (באתר ערוץ 7). שם נזכר שבודקים לגבי החומר 'קנאבידיול', אחד החומרים הפעילים בקנאביס הרפואי, אם יש לו השפעה העוצרת את ה'סערה הדלקתית' במצבי קורונה המידרדרים. אולי הקנאביס יהיה ל'סם חיים' 🙂

        בברכה, ש"צ

        1. בס"ד ח"י בעומר תש"פ

          את המלצותיו של הרופא הבני-ברקי ד"ר משולם הרט (שהוא רופאו האישי של הגר"ח קנייבסקי), ראו בכתבה 'איך מתמודדים עם הקורונה? המלצותיו של ד"ר משולם הרט', באתר 'כיכר השבת'.

          בברכה, ש"צ

          1. בס"ד י"ט בסיון תש"פ

            בבית חולים בניימיכן שבהולנד מצאו שאצל חולי קורונה שנבדקו היה מחסור בויטמין K. הוצע על כן להעשיר את התזונה במאכלים המכילים ויטמין זה.

            ויטמין K1 מצוי בתרד, כרוב, ברוקולי ואפונה ירוקה. ויטמין K2 מצוי בגבינות וביצים. אולי משום כך מקילים ההולנדים להסתפק בהמתנה של שעה בלבד בין בשר לגבינה 🙂

            בברכה,, ש"צ ון-לווינחר

            1. ראו בכתבהף 'ויטמין הנמצא בביצים וגבינות, יכול לעזור במלחמה נגד קורונה', באתר 'וואלה בריאות'.

              1. שיתוף הפעולה של 'הדסה' החרדים והקיבוץ הארצי לפיתוח חיסון נגד הקורונה הגיב:

                בס"ד ב' בתמוז תש"פ

                כעת מנסים במרכז הרפואי 'הדסה' חיסון פסיבי לקורונה, שאמור לסייע לריפוי מקרים קשים. בעקבות קריאת בד"ץ העדה החרדית, באו חולי קורונה רבים שהחלימו לתרום פלזמה לצורך פיתוח חיסון נגד הקורונה.

                הפלזמה שנאספה הועברה למפעל 'קמהדע' שבקיבוץ 'בית קמה' (של הקיבוץ הארצי) ששקדו על פיתוח החיסון, שעתה מנסים ב'הדסה' לרפא באמצעותו מקרי קורונה קשים, שבהם לא הצליחו טיפולים אחרים.ראו בכתבה 'לראשונה מנוסה בהדסה חיסון לקורונה', באתר 'ערוץ 7'.

                נתקיים כאן: 'ויעשו כולם אגודה אחת'…

                בברכה, ש"צ

              2. בס"ד מוצש"ק וראה אותו וחי תש"פ

                פרופ' יורם לס, מנכ"ל משרד הריאות לשעבר, טוען במכתבו למנכ"ל משרד הריאות פרופ' חזי לוי, שהבדיקות שמשרד הבריאות מבצע (PCR), אינן מבדילות בין "נגיף חי" ל"נגיף מת", שאינו מסוכן ואינו מדביק. בשני המקרים הבדיקה (המזהה את הRNA של הנגיף) יוצאת "חיובית"'.

                לכן ממליץ פרופ' לס לפרופ' לוי: 'לפני שאתה סוגר בית ספר או עיר, אנא בצע "בדיקת תרבית". רק הבדיקה הזאת מוכיחה שמדובר בוירוס חי ומדביק'.

                לדעת פרופ' לס: 'כבר חצי מיליון עד מיליון ישראלים נדבקו הנגיף הקורונה (כמו בנגיפי החורף", אך 'כולם בריאים. הנגיף מת. הנוגדנים חיסלו אותו'.

                במכתב מובא בשלימות בכתבה 'פרופ' יורם לס: 'כולם בריאים, הנגיף מת', באתר 'ערוץ 7'.

                בברכת 'אמן כן יאמר ה', ש"צ

              3. בס"ד כ"ט בתמוז תש"פ

                אף ארבעה חוקרים חשובים – פרופ' אודי קימרון (מיקרוביולוגיה), פרופ' אייל שחר (אפידמיולוגיה), פרופ' מייקל לויט (ביולוגיה חישובית) וד"ר אורי גביש (פיזיקה) – ממליצים במאמר 'ההזדמנות של ישראל להיחלץ מהמשבר' שלא להיכנס לפאניקה ולהימנע מסגרים הפוגעים בחיי הכלכלה.

                כדאי לעיין גם במאמרים קודמים שלהם, כגון : פרופ' אודי קימרון וד"ר אודי גביש, 'אולי החיסון כבר אצלנו' (אתר y-net מיום 13/4) בו הם טוענים שהמגיפה נעצרת באופן טבעי אחרי הדבקה של 13-20%. וכן במאמרו של פרופ' אייל שחר. 'שבדיה: פסק דין, וחשבון', באתר "זמן ישראל', ועוד.

                כשלעצמי הייתי אומר, שקשה אמנם ליהודים פשוטים שאינם מומחים 'להכניס את ראשם' להכרעה במחלוקות בין המומחים, ולכן ראוי לחוש ב'חמירא סכנתא' ולשמור על הוראות משרד הבריאות, אבל מהמקילים נוכל לקחת את הרוגע, לעשות את מה שצריך, אך ללא פאניקה ועצבים.

                בברכה, ש"צ

              4. בס"ד כ"א באב תש"פ

                במחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה נמצא שחבישת המסיכה מצמצמת בצורה משמעותית את מספר הנגיפים הנכנסים לגוף, ולכן גם אם נדבקים – יכול הגוף להתמודד ביתר קלות עם הנגיף והתסמינים יהיו קלים יותר.

                ראו בכתבה 'מחקר: תסמינים קשים למי שלא חובש מסיכה', באתר 'ערוץ 7'.

                בברכת 'שיתה ה' שמרה לפי נצרה על דל שפתי', ש"צ

              5. מיגוון דיעות על המסיכות ויעילותן – במאמר: 'האם מסיכות הפנים יעילות להגנה מנגיף הקורונה?', באתר 'מכון דוידסון'.

                בברכה, ש"צ

              6. ובשורה טובה: עובדי רשויות מקומיות יוכשרו לערוך 'חקירה אפידמיולוגית' הגיב:

                בס"ד כ"ג באב תש"פ

                כידוע, אחת מנקודות המגיפה של ההתמודדות עם הקורונה היא הזמן העובר מרגע שאותר נשא קורונה עד שמאתרים את כל האנשים שבאו עימו במגע ובדיקת האפשרות שגם הם נדבקו.

                כדי לפתור בעיה זו אימץ פרופ' גמזו את ההצעה שהעלה נפתלי בנט כבר לפני כמה חודשים שחיילי פיקוד העורף יירתמו לביצוע ה'חקירות האפידמיולוגיות' כדי לזרזן.

                אלא שיש גם בפיתרון זה קושי של תקשורת בין החיילים לבין אוכלוסיות המצויות במרחק של שפה ומנטליות העלולהב להצמיח תקלות ואי-הבנות הדדיות.

                עתה מבשרנו אתר 'הארץ' שגם עובדים של הרשויות המקומיות, המעורים בהוויי חייהם ושפתם של בני מקומם – יוכשרו ע"י משרד הבריאות לבצע 'חקירות אפידמיולוגיות'. וכך יש לקוות שיתייעל תהליך איתור הנדבקים והטיפול בהם בתקופת הבירור.

                בברכה, ששון מ' צווינגלר

              7. בס":ד מוצאי יוה"כ תשפ"א

                במאמר של ד"ר קובי כהן, 'ויטמין D – בשביל מה הוא טוב?' (באתר 'שירותי בריאות כללית'), נזכר שמחקרים הראו שויטמין די מפחית את הסיכונים לחלות בדלקת ריאות. משום כך ממליצים מומחים לתת ויטמין די כתוסף מזון לקשישים ובעלי מחלות רקע, ואף לאוכלוסיה כדי לשפר את ההגנה על מערכת הנשימה.

                כדאי לציין שויטמין די מיוצר בגוף באופן טבעי ע"י חשיפה לאור השמש. ולפיכך מי שעקב הסגר אינו יוצא מהבית או קבוצות אוכלוסיות המקפידות על לבוש ארוך, כגון חרדים ובדווים – עלולים יותר לפתח מחסור בויטמין D, ולכן רצוי שיבדקו את רמת הויטמין D בגופם, ואם יש מחסור – ראוי שייקחו תגבור ע"פ הוראות הרופא.

                בברכת בריות גופא ונהורא מעליא, ש"צ

              8. בס"ד י"א בחשון פ"א

                נתקלתי בכתבה 'פיתוח חדש מונע את התפשטות נגיף הקורונה בחללים סגורים' (באתר 'מעריב', מיום 9/8/20), המספרת על מיתקן בשם O2Prime הקיים כבר כעשר שנים ומשווק ברחבי העולם וגם בישראל, המטהר חללים סגורים מנגיפים (ובכללם מנגיף הקורונה).

                אם כנים הדברים, יש כאן כפתח תקווה לפתיחת המשק ומערכת החינוך התרבות הדת וכו', בצורה שתמנע הידבקות גם בחללים סגורים. דומני שעלות ההתקנה, שווה את הנזק הכלכלי החברתי והנפשי בסגרים מתמשכים.

                בברכה, ש"צ

              9. הזכרתי לעיל את המלצות הרופאים לצרוך ויטמין D כדי להגביר את החסינות מפני הקורונה, ובפרט לחרדים שמפאת ההקפדה על צניעות הלבוש אינם נחשפים מספיק לשמש.

                מאידך, יש לשים לב לאזהרתה של מאיה רוזמן (ויטמין D נגד קורונה? ההשפעות הקשות שלא הכרתם', באתר 'מעריב') מפני הסיכונים של צריכה מופרזת של ויטמין D.

                בברכה, ש"צ

  5. אהרן רבינוביץ בטוויטר: "נתניהו כעת בשיחת ועידה עם ליצמן, גפני ומזכירי 3 מועצות גדולי התורה.
    מנסים לקבל החלטה של הרב קנייבסקי והרב אדלשטיין בנוגע להנחיות לעולם הישיבות והחיידרים"

  6. "מן המפורסמות הוא שאנשים אינטליגנטיים מאד בתחום אחד יכולים לדבר שטויות בתחום אחר" – הרב מיכי, כת"ר מהווה פירכא לדברי עצמו…

  7. עקיבא וייס בטוויטר: "מנהיג הציבור הליטאי חרדי הרב חיים קנייבסקי החליט כי הלימודים בישיבות ובתלמידי תורה יתקיימו כרגיל לעת עתה, תוך הקפדה על כללי זהירות"

  8. הרב קנייבסקי (נכון לשעה 22 מוצ"ש) פסק: תלמודי התורה הישיבות והכוללים ימשיכו, מכיוון שאין 500 חולים ו-3 מתים, לכן זה לא "מגייפה" (כנראה ע"פ המשנה בתענית, דא עקא, שמדובר על עיר המוציאה 500 רגלי)

    מזעזע

  9. תודה הרב על המאמר, ועכשיו יש לי שאלה מעשית:

    יש לי שלושה ילדים בתלמוד תורה שמקיים מחר לימודים כרגיל, אחד מהם נמצא בקבוצת סיכון בגלל נכות ובעיות בריאותיות.

    נניח שכל ילדיי היו בריאים:
    לפי הצו הקטגורי הכללי במדינה, עלי להשאיר אותם בבית, כדי למנוע התפשטות המחלה, ובכך להפחית את הסכנה שמאיימת על הציבור כולו.
    מצד שני, לפי הצו הקטגורי בציבור שבו אני חי, אין טעם לשמור על ההוראות, כיוון שאם כל ילדי התלמוד תורה מגיעים מחר ללימודים, הגעת הילדים שלי אינה מעלה או מורידה את הסכנה על הציבור.
    זאת שאלה שכל הורה לילד בתלמוד תורה שחוטא 🙂 ונכנס לאתר הזה צריך לשאול את עצמו, אבל אני מניח שרוב ההורים לא חושבים על כך, כך שכנראה שכל הילדים יבוארו מחר לחיידר.

    ועכשיו נוסיף לשאלה את מצבו של בני שנמצא בקבוצת הסיכון. יש צד שאומר שגם אם אחיו הולכים ללימודים, אולי אותו עדיף להשאיר בבית.
    מצד שני, אם אחד מבני המשפחה נדבק בלימודים או במקום אחר, אין אפשרות כמעט שלא ידביק גם אותו בבית, כיוון שהטיפול בו דורש מגע תמידי.

    מה דעתך?

    1. אהרן, סליחה שאני מתערב באמצע, אך נראה לי שלפי הצו הקטגורי עליך להוציא את ילדיך מהחיידר ולהעבירם למוסד חינוכי רגיל, כפי שאני עשיתי וברוך השם עלתה בידי

    2. אין לי תשובה חד משמעית. אני נוטה לחשוב שיש לציית להוראה הכללית של המדינה. בעיקר מפני שההוראה של החיידרים אינה חוקית ואינה מוסרית (כפי שהסברתי בטור).
      אני מניח שלהשאיר אותו בבית זה עדיין בטוח יותר מאשר לשלוח אותו עצמו לחיידר.

    3. בס"ד כ' באדר תש"פ

      לאהרן – שלום רב,

      לגבי ילד עם בעיה בריאותית המגבירה את החשש להידבקות לא קלה ח"ו, נראה על פניו מסתבר מאד לענ"ד שלא לשלחו ל'חיידר', שהרי היא ד'שכיח הזיקא' אין סומכים על ההבטחה ל'שלוחי מצווה', ובזה גם הגרח"ק ודעימיה יודו.

      לגבי אחיו, יש מחד החשש שמא ח"ו יידבקו וידביקו, ומאידך עומדת אי הנעימות לילד הנאלץ להישאר בבית כשכל חביריו ב'חיידר', והרי עצם ההרגשה הטובה תורמת לחיסון. ולכן הייתי מציע להתייעץ עם רופא המכיר את המשפחה, ויכול לשקול מקצועית את הסיכונים והסיכויים. וודאי שהנהלת ה'חיידר' תקבל את המלצתו.

      בברכת בריאות איתנה, ש"צ

  10. הרב טועה בהערכה שלו לחומרת הוירוס.
    הקורונה הוא לפחות פי עשר יותר מסוכן מהשפעת 3.4% לפי ארגון הבריאות שזה פי 34 בערך משפעת, לדעתי ההערכה שלהם מקלה והוא אף יותר חמור.
    אם מסתכלים על חולים שסיימו עם המחלה יש 93% שהחלימו ו7% שנפטרו.
    לגבי אוכלוסית הסיכון, שם מדובר על מעל 15% תמותה.
    שום דבר בוירוס הזה לא זניח.
    אגב, המספרים האלה נכונים אם מאמינים לדיווחים של סין ואירן, אישית אין לי ספק שאירן משקרת ומספר החולים והמתים שם הוא בסדרי גודל יותר מהמדווח.

    1. רני,
      כאשר מחשבים אחוזי תמותה צריך לקחת בחשבון 2 נתונים:
      1. יש נדבקים שאינם מפתחים תסמינים, ואותם גם צריך לשקלל, למרות שקשה לחשב זאת.
      2. יש אנשים שמתים בגלל הוירוס כאשר הם לא מקבלים טיפול רפואי ראוי, מה שקורה במדינות לא מפותחות, או במדינות שמערכת הבריאות קורסת.

  11. לאדון רני-כדי להפחית את ההיסטריה שלך, הייתי מציע להשוות למדינות כמו דרום קוריאה וגרמניה, בהם אחוז התמותה הוא פחות מאחוז 1…
    יש סיכוי גדול שזה שהתקבע באופן כללי בדעת הקהל כאילו האחוז הוא 4 ויותר, זה פשוט כי לא אבחנו את כל החולים הקלים.
    יחד עם זאת- כמובן, שחשוב לשמור על ההוראות בשל ההדבקה המהירה, כפי שכתב הרב מיכי במאמר

    1. לאדון יחיאל, אני לא בהיסטריה, תודה, פשוט מודע לנתונים.
      למה החלטת שהמדינות האלו מיצגות? בגלל שהן תואמות את התזה שזה כמו שפעת?
      אם כבר נגעת בזה אסביר את דעתי בעניין.
      בקשר לגרמניה המספרים שם קפצו בשבוע האחרון ולכן היא לא מייצגת מאחר והזמן החציוני לתמותה הוא 14 יום ולכן עוד לא היו אמורים למות שם.
      לגבי דרום קוראה שהיא יוצאת הדופן האמיתית ההסבר לדעתי הוא שזאת המדינה היחידה שעשתה בדיקות גורפות לאנשים ללא סימפטומים.
      הם ביצעו בדיקות גורפות למעל 200 אלף איש ולכן בעצם איבחנו גם אנשים בריאים שנמצאו חיוביים.
      להשוות בין המספרים של דרום קוריאה למספרים של שפעת זאת להשוות תפוחים לתפוזים, בשפעת מספר מקרי התמותה הוא לאנשים עם תסמינים וכנ"ל בשאר העולם בקורונה מספר מקרי התמותה הוא לאנשים עם תסמינים.
      לא ידוע מה מספר מקרי השפעת בעולם לאנשים בלי תסמינים ולכן מספר מקרי התמותה לא מתייחס אליהם.
      כלומר, אם כיום מספר עבור שפעת מדובר ב0.1% סביר שהמפר הזה היה קטן אם היו עושים בדיקות גורפות לשפעת ואז עדיין היינו נשארים ברמת חומרה שהיא פי 50 משפעת, פשוט שני המספרים קטנים כי הם לוקחים בחשבון גם אנשים ללא שום סימפטומים.
      לכן לכל היותר אתה יכול לאמץ את המספרים של דרום קוריאה שהם עדיין פי עשר יותר גרועים משפעת אבל אז גם להסכים שהמחלה מדבקת פי חמש ממה שחשבו.
      כלומר, לפי דרום קוריאה, המחלה מדביקה הרבה יותר אנשים ממה שחושבים בעולם והורגת פחות, לפי שאר העולם המחלה מדבקת פחות והורגת יותר.
      בכל מקרה מדובר באותה רמת קטסטרופה.
      ההבדל היחיד הוא ההסתברות למוות בהינתן שמישהו נדבק שאם להסתמך על מספרי דרום קוריאה אכן זה "רק" פי עשר משפעת שלהזכירך מתחסנים אליה כל שנה כדי להקטין את מספר מקרי המוות שלה (לפי הערכות החיסונים מקטינים את נזקי השפעת ב80%).
      בכל מקרה, גם אם מדובר בפי עשר שזה הכי אופטימי, להגיד שזה דומה לשפעת זה חוסר הבנה במספרים, מדובר פה בסדרי גודל שונים.

    2. רני שלום.
      חלק מהתשובות שענו לך כבר נתנו מענה. אבל מעבר לזה, אין כאן עניין להשוואות מדויקות. בגדול, זו מחלה לא מסוכנת, בוודאי לאוכלוסיות הרגילות. גם אם אתה צודק, זו שפעת קצת חמורה יותר. זה לא משנה את הניתוח הבסיסי.

  12. כנראה נעלמו מעיניו הבדולח של מיקי שיטת האור שמח רוצח פרק ז הלכה ח ומשך חכמה שמות ד י׳׳ט שאסור להכניס עצמו לספק סכנה אף להצלת כלל ישראל ויש דעות שרק רשאי אך לא חייב ואכמ׳׳ל

    1. לא נעלמו מעיניי הבדולח, אלא שאיני מסכים לזה (וכידוע נחלקו בזה הפוסקים, כמ והציץ אליעזר). יתר על כן, כאן לא מדובר על הכנסת עצמו לספק סכנה אלא על הוראה כללית מלמעלה להיכנס לספק סכנה (ספק קטן מאד, אגב). על כניסה לספק סכנה כחלק ממילוי הוראות אין חולק, אחרת אסור היה לצאת למלחמה. מה עוד שכאן הספק הוא באמת מזערי ואינו בדיון.

  13. אתם לא קולטים???
    לא עשיתם 1+1???

    תקשיבו טוב,
    לא עוד פייק ניוז או שמועות!

    למה כל הפוס הזה מהמירוץ האינסופי? למה אנשים נשלחים לבידוד?

    שימו לב,
    מכת בכורות כבר כאן חברים.
    צעד אחד לפני הגאולה!
    "בניסן נגאלנו ובניסן עתידים להיגאל"
    כבר ראינו את 9 המכות בעולם כולו – נהרות הפכו אדומים, ארבה שכילה תבואות ועוד ועוד.

    מה ה' ציווה את ישראל כמה רגעים לפני שיצאו לחופשי?
    כנסו לבתים שלכם, סגרו את הדלתות, שבו יחדיו ותאכלו מקרבן חג הפסח!

    ובינתיים, בחוץ, מגיפה!
    מכת בכורות – חללים חללים נופלים. ועל בתי היהודים פסח ה' יתברך!

    שימו לב שוב:
    אין לימודים, רגע לפני שביתה כללית. מדינה שלמה עתידה להכנס להסגר בכפיה, ולמה כל זה? ה' מסובב הכל שנשב יחדיו, חודש ימים – עד פסח, נתכונן היטב, ננקה את הבתים, נלבש חג, נחזיק חזק ונאמין שהנה – את בשר הכבש של החג נאכל בשלווה ולאחריו נצא ברכוש גדול!
    איפה נהיה שהמשיח יגיע?
    בקניות? בבילויים? בטיולים? כולם נכנסים לביתם, להתכונן, לצפות, להמתין לבשורה הגדולה.

    סין – אותיות נס.
    י' המיותרת היא גימטריה 10
    10 ניסים ראו עם ישראל במצרים, רמז ענק ל-10 המכות שתמו ונשלמו בעולם. וכעת הגיע זמן הגאולה!

    וכעת, ה' מכה את הארצות הבכורות. מי לנו בכורה, בראש – כסין? האימפריה הגדולה? ולאחריה איטליה – רומי המעצמה?

    בואו נתעורר בבקשה!
    ההסגר נועד כדי לקרב אותנו למשפחתנו, אחד לשני, לילדינו. לאחד אותנו! להתבודד עם בורא העולם, בתפילה, בשיחה.

    בואו נתחזק גם באמונה.
    לא עוד מקרים בעולם… לא עוד 'אסונות טבע' – לא עשה ה' אלא לכבוד ישראל. כבר אמרו גדולי ישראל שהמשיח לא בפתח ולא רגל אחת – כמו שאמרו בעבר. המשיח כבר כאן מצפה להתגלות של ממש. ואנחנו צריכים לצעוק, לבקש ולהתפלל ששעת הרצון הזו תביא איתה את הגאולה בע"ה!!!

    תאמר לצרותינו דייייייי ♥

    1. אני משתוקק לטור על דורשי הקורונה . . בטח אתה חש שהטרילוגיה בסכנה . .

    2. כעת בהכנה. הדרושים הללו מחזקים את הטרילוגיה באופן כה ברור עד שיש לי רצון עז לנסות ולהוציא כרך רביעי עם אוסף הדרושים הללו.

  14. הציטוט שהובא מר' גרשון – הזוי ובזוי!

    ובכדי לא להוציא לעז על כל הציבור החרדי, אביא ציטוט מדבריו של רבי יואל כהן שליט"א, מגדולי חסידי חב"ד, ואדם כישרוני וגאוני בצורה יוצאת דופן. ואגב, כמדומה שפעם היה לו שיח עם ר' מיכי

    הנה לכם: https://youtu.be/zxFQAJ_E-EQ

    1. רק לשים לב, הציטוט נאמר אחרי ההוראה של יום חמישי, שממנו יכול היה ר' גרשון להסיק שאם הקטנים במוסדות יכולים ללמוד גם בחורי הישיבות, כלומר גם כשנדע על הסיכון עדיין לא מוצדק בשבילו להשבית את הדברים החשובים למשק כמו ילדים קטנים, אם כך לדעתו גם השבתת ישיבות חשובה למשק.
      אחרי ההוראה אתמול פורסם שר' גרשון כת' מכתב לסגור את הישיבות, אלא שהמכתב נגנז אחרי שר' חיים קנייבסקי לא הסכים להצטרף.

  15. לרני שוב:
    היות והשפעת בשונה מהקורונה- קיימת אתנו הרבה זמן.
    אני די משוכנע למרות שלא בדקתי, שכשקבעו את אחוז התמותה הממוצע בשפעת, כן עשו בדיקות ומחקרים מעמיקים ומקיפים יותר שכללו גם אנשים ללא סימפטומים….

    1. ליחיאל, אם אתה משוכנע למרות שלא בדקת אז ברור ששכנעת אותי.
      אחוז תמותה באופן כללי מתייחס לאנשים שחלו, כלומר חולים סימפטומטיים.
      לכן דרום קוריאה פשוט לא מייצגת.
      בכל אופן, אני הסברתי מאיפה המספרים שלי.
      אתה לעומת זאת לא הסברת למה לבחור את הנתונים של דרום קוריאה? כי הם נוחים לך?
      הבדלים כאלה גדולים סטטיסטית צריך להסביר, לא לבחור פשוט את הנתון שנח לך.
      בכל אופן, אתה מתעלם מהעובדה שאפילו אם אתה צודק מדובר בסדרי גודל שונים.

  16. על אף חריפות הדברים אני נאלץ להסכים איתם.
    רק שתי הערות.
    א. גם אני לא מעריץ גדול של ביבי, אבל למה אתה בהכרח מקשר את זה לניצול ציני פוליטי, אולי המצב באמת דורש ממשלה מסודרת שתוכל לנהל תקציבים בשעת חירום וכו'? רבינו לימדנו שאינטרס של בנאדם לא שולל שאכן יש הצדקה למהלך שהוא עושה. (הובאה דוגמה מיונה הנביא שהקיקיון שמר עליו, אך לא זו הסיבה שהתפלל לשלומו).
    ב. לגבי הערה 5, מי יימר דתוחלת חיים אריכתא אינה מגיעה על ידי הסברים טבעיים כביכול? יכול להיות שזו ההבטחה לאריכות ימים מהשמים, שהיא תבוא בתוצאה של הסברים טבעיים שיוצרו בעולם על ידי מי שמנהיג חוקים אלה (אלוהים).

    1. איזו חריפות ראית כאן?
      א. לגבי ביבי הסתפקתי כאן בהערה ממש מינורית (במקור היא הייתה חריפה יותר). אכן זה שיש אינטרס לא מוכיח שפועלים לפיו, אבל כאן ברור לי שהוא אכן פעל על פיו. החיבור שלו לקריאה לממשלת חירום והשבחים שהוא עצמו וחבריו לממשלה קשרו למנהיגותו שליט"א, הריחה רע מאד. גם ההיסטריה שבה הוא פתח את מסיבת העיתונאים ביום חמישי הייתה דוחה ממש, ונראית בעליל מגמתית.
      ב. במחילה, עייפתי כבר מהדיון בסיבתיות הכפולה. ראה בטור על הרב משה רט ובטוקבקים שם.

  17. למר רני.
    אני חושב שהנתונים של דרום קוריאה יותר מהימנים-בדיוק מהסיבות שהזכרת של ריבוי הבדיקות.
    לגבי שפעת-כמו שאמרתי אני לא באמת מכיר את המחקרים בנושא-ולהבנתי גם אתה לא מכיר.
    אבל מניח שאם רופאים וחוקרים יוצאים בהצהרה על אחוז תמותה במחלה כמו שפעת, הם כנראה עשו את המחקרים בצורה מהימנה לפי כללי המחקרים, כך שתכלול התפלגות של כל מרכיבי האוכלוסייה

  18. שיקול אחד הושמט כאן – החשש ממוטציה. ההשערה הרווחת בין המומחים (כפי שהוסבר לי) היא שנגיף הקורונה עבר מבעלי חיים (כנראה בגלל מנהגם של הסינים לאכל בע"ח מסוימים חיים) וכנראה עבר מוטציה כשנפגש עם נגיפים אחרים במעיו של סיני חולה שפעת. מאז הוא עבר כנראה לפחות מוטציה אחת נוספת, והמומחים סבורים שהזן שיצא מסין הוא האלים יותר. (פעם ראשונה בהיסטוריה שיצוא סיני נמצא חזק יותר מייצור מערבי…). החשש הוא שככל שיותר ויותר אנשים ידבקו, הנגיף יעבור מוטציות נוספות שיהפכו אותו לעוד יותר אלים וכך גם אחוזי התמותה יעלו ורף הגיל המסוכן ירד.

    1. יש לך את זה ביותר כללי?
      יכותת לשאול יותר פשוט: מה דעתך? ולהשאיר לי לפרט את השאר.

    2. הם פשוט החליטו לוותר על כל המאמץ להילחם במחלה בתקווה שהאכולסייה תפתח נוגדן טבעי.
      ולכן הם פשוט מכניסים בסגר כמדומני ל4 חודשים את כל האוכלוסיות המבוגרות ובעלי הסיכון.

    3. אין לי נתונים לגבש עמדה בעניין. במונחי פרק לא יחפור זו שאלה אם על המזיק להרחיק עצמו או על הניזק.

  19. אני בזמנים הללו שבמקום שהשמאל הכניס את ביבי לכלא הוא הכניס את כל העם לכלא אזי יש לי זמן לקרוא את שלושת הספרים החדשים של הטרילוגיה (תאמין לי זה מרגיע)
    אשר על כן רציתי לברר אם יש לי שאלה האם אפשר לשאול על דברים שקראתי בכל פוסט למשל כאן או לחפס תמיד את הפוסט המתאים לשאלה?

    1. השאלות אמורות להופיע במקום הרלוונטי. או אחרי פוסט אם זה נוגע אליו או כשאלה חדשה בשו"ת.

  20. יש כאן נושא מאוד עקרוני בעניינם של הישיבות, זולת הנושא של ההגנה אנו צריכים להבין בתפיסה החרדית את המקום של הישיבות ושל הכוללים, כל אחד יודע ומכיר את הסיפורים אשר מספרים לנו בכל ההיסטוריה היהודית על לימוד במסירות נפש בכל מצב, המשמעות של מסירת נפש לא היתה דווקא ביחס לשמדות וכדומה אלא אף במצבים של מחלות וכעין זה, כמובן שישנה מצבים של מגפות אשר מבואר במסכת תענית וכדומה, אולם למדו והחזיקו בישיבות בצפרניים, אלו הם סיפורים אשר היהדות החרדית גדלה עליהם ולאורם, כמובן שישנו מצב שנקרא 'פיקוח נפש' אולם קשה להגדיר את המצב ככזה עכשיו, ויש כאן שאלה מעין שלוחי מצווה אינם ניזוקים ושומר מצוה לא ידע דבר רע, בדברים אשר הם חשובים כציפור הנפש של היהדות, וחזקים עלינו דבריו של רבי עקיבא שאמר כי דווקא אותם הקהלת קהילות ברבים הם אלו עתידה של האומה היהדות ולא הלימוד היחידי, יש כאן עניין עקרוני ביותר.

    1. רבנו בן דוד מהרה ינון עלינו אורו ושמשו תזרח.
      וכי לדעתך אנחנו חיים בזימבבווה? טוב שלא ביארת לנו את חשיבותה של שמירת שבת ואכילת כשר.

  21. על אף שאכן איינני חושב שהנ"ל המוזכר לעיל אינטליגנטי בתחום המדובר, מ"מ חושבני שכוונתו, אף אם לא התכוון לה היא שהיות וממילא הציבור החרדי מרובה נפשות וחי בצפיפות גדולה ומרובה – אין הבדל ונפק"מ אם ישבו צפופים ויכרעו צפופים בבית מדרש הרחוק ממקום מגוריהם, או בבית הכנסת הסמוך למקום מגורי הוריהם,

  22. הרבה מההולכים בעקבות הרב קנייבסקי מצטטים את הגמרא בכתובות עז:

    "ריב"ל מיכרך בהו ועסיק בתורה אמר (משלי ה, יט) אילת אהבים ויעלת חן אם חן מעלה על לומדיה אגוני לא מגנא".

    – רבי יהושע בן לוי היה יושב יחד עם מצורעים 'בעלי ראתן', והיה בטוח בזכות התורה, כי אם היא מסוגלת להעלות חן על לומדיה, קל וחומר שהיא מסוגלת להגן עליהם.

    בלי להתייחס לנכונות הטענה, לכאורה המקרה שלנו הוא אחר. מי שמצטופף בכולל או בישיבה אינו נכנס בחשש לבריאותו שלו, אלא בחשש לההפך לנשא ולהדביק אנשים בקבוצות סיכון.
    האם מהקל וחומר הנ"ל ניתן ללמוד שגם מחשש זה יכולה התורה להציל?

    1. כיכר

      אף הגר"ג אדלשטיין והגר"ח קנייבסקי כתבו במכתבם המצוטט באתר 'כיכר השבת', ש'מי שיש בו חשש חולי או הנצרך לבידוד (ע"פ ההוראות – ימנע עצמו מבית המדרש ולא יהיה חב לאחריני', אך בסתם אדם לא חששו. כן הורו שיקפידו בישיבות ש'יהיה ריווח בין עדר לעדר' ויקפידו שהמקום יהיה מאוורר.

      בברכה, ש"צ

  23. שאלה: מרגלא בפומיה דהרב המחבר שליט"א שמומחיותם של פוסקי ההלכה היא הכרעות ערכיות.
    והרי גם כאן מדובר בסופו של דבר בהכרעה ערכית, בהשוואה בין עקרונות, בלקיחת סיכונים וכו'.
    כיצד לאור זאת יש להתייחס להנחיות המדינה? (לא שאני טוען שלאחרים יש יכולת מושלמת להכריע – אולי להם חסרים נתונים עובדתיים למשל)

    1. הערה טובה. האמון שלי בהכרעות של היהודים הללו מוגבל למדיי. מה עוד שהם כנראה לא מכירים ולא מבינים היטב את המטריה. וכמובן אין להם נתונים מלאים. המציאות שלנו די מסובכת, וכשפוסק לא מכירה לאשורה ואין לו ידע כללי והוא גם לא מתייעץ, האמון בו בד"כ לא מוצדק.
      ומעבר לכל, אולי אם הם היו מקבלים החלטות לכלל הציבור המצב היה טוב יותר (אני מסופק, כאמור). אבל כרגע הם לא הגורם המוסמך, וכשכל אדם או קבוצה מקבלים החלטות לחוד התוצאות במצבים כאלה בד"כ פחות טובות. הציות למדיניות שנקבעה, גם אם אינה אופטימלית, נראה לי יעיל יותר (כמבואר בטור).

    2. בס"ד כ"א באדר תש"פ

      לרמד"א – שלום רב,

      ההחלטה אינה רפואית גרידא, אלא ערכית. כשהחליטו במשרד הבריאות לסגור מוסדות תורה וחינוך, אך לא הורו לסגור קניונים ומרכולים הומי אדם – ברור שמאחורי זה עומדת תפיסה ערכית: פעילות כלכלית היא 'צורך חיוני', בעוד שחינוך ולימוד תורה אינם חיוניים כל כך.

      אז קם רבי חיים קנייבסקי והבהיר שלנו יש מערכת ערכים שבה 'תלמוד תורה' הוא ערך לא פחות חיוני, ובסופו של דבר נקבע (בתיאום עם משרד הבריאות) עיקרון כולל: עשרה אנשים בחדר תוך שמירה על מרחק סביר בין אחד לשני ואיוורור המקום. כך הנחה ראש הממשלה היום בנאומו לציבור וכך הנחו האדמו"ר מבלז והרבנים קנייבסקי ואדלשטיין.לעולם הישיבות.

      אין הציבור הדתי וחרדי צריכים לקבל ללא סייג כל נורמה הבאה מהשלטונות. ובהידברות הדדים מוצאים פתרונות ראויים המאפשרים המשך הלימוד ללא פגיעה בבריאות הציבור.

      בברכה, ש"צ

      אגב לגר"ח קנייבסקי יש יועץ בענייני רפואה, רופא שלמד ב'נתיבות עולם', המקדיש רוב זמנו ללימוד התורה, תוך עיסוק במקצועו במידה הנדרשת לפרנסתו ולהיות מעודכן במתחדש בספרות המקצועית.'

    3. לא רק לעולם התורה דואגים נציגי החרדים. כך למשל פנה ח"כ ר' אורי מקלב לשר המשפטים אמיר אוחנה בדרישה להשעות הגבלת חשבונות בנק בשל חזרת צ'קים, דבר העלול להיגרם מחמת הגבלות הקורונה ולפגוע בבעלי העסקים.

      בברכה, ש"צ

    4. תודה רבה.
      את פוסקי ההלכה הזכרתי רק כדי להעלות את עניין ההכרעה הערכית. עיקר שאלתי היה מופנה דווקא ליחס להנחיות של הגופים המוסמכים. מאוד סביר שהציות יהיה יעיל יותר, בטח גם יתן תוצאות יותר טובות במונחים של מספר נדבקים ומספר מתים. אבל ההחלטה שזה מה שמעל הכל, היא הכרעה ערכית.
      ואנחנו מכירים מקרים בהם ההכרעה ההלכתית היא די יחודית – בטח כשמדובר בסיכויים, כשאין חולה לפניך וכו'. אז נכון, כאן לא מדובר לרוב על מעבר על איסורים (אם הייתה הנחיה כללית להבדק כל יום בבדיקה שמחללת שבת, האם היה נכון לציית?), אבל גם כשמדובר בהכרעה ערכית כביכול רכה יותר, השאלה עולה.
      השאלה היא יותר על היחס הרעיוני, שיבוא לידי ביטוי בהכרעות ציבוריות, ופחות על היחס המעשי של ציות פרטי כמובן.

  24. אולי בכל זאת יש שיקול הגיוני מאחורי מחאת הגננות: בידוד זה חתיכת דבר לא כיף (כרגע בבידוד). כדי להקטין בהרבה את הסיכוי שיצטרכו להיכנס לבידוד, הן רוצות לוותר על ההחרגה של הגנים.
    לא שזה משהו שראוי לכבד.

  25. אכן המשוואה ברורה, כל יחיד אינו מסתכן או מסכן כנראה כאשר הוא מפר את הוראות אבל כאשר כולם ינהגו כך קרוב לודאי שהמחלה תתפשט.. השאלה מדוע כאשר יש הנחיה וצו רשמי זה אמור לשנות את התנהגות היחיד, הרי בהתנהגותו אין הוא משנה (כמעט) את רמת הציות הכללי של שאר האנשים.. ניחא בהתנהגות מוסרית הצו הקטגורי הוא טלאולוגי והוא משמש אמת מידה מהותית, אבל כאן מדובר בשיקולים תוצאתיים בלבד, מדוע עלי להשמע להוראות? שנית, מדוע הצו הרשמי של המדינה הוא המגדיר את הצו הקטגורי כאן, אולי הצו של ר' חיים או להבדיל היבא יזבק..?בשונה מעולם הסדר האזרחי שם יש תועלת בעצם המשמעת גם כאשר החק טועה כאן נשארת רק שאלת האמת עצמה, בהנחה שהמדינה טועה מקצועית אין באמת טעם לחשוש, ובהנחה שהיא טועה בכך שהיא לא עושה מספיק , עלי לכאורה להחמיר אף יותר, איזה ענין יש למשמעת קולקטיבית מעבר לאמת המקצועית שבבסיסה?

    1. ראה טור 122. ההנחיות של ר' חיים לא יוכלו להפוך לחוק כללי. ומכיון שחוק כללי כלשהו עדיף יש לציית להוראות.
      מעבר לזה, יש לך טעות עקרונית: הצו הקטגורי לא שולל שיקולי תוצאות אלא נוסף עליהם.
      ועוד הערה. גם ר' חיים לא טען שהמדינה טועה מקצועית. הוא המליץ המלצה ערכית כפי שנראה לו.

  26. במישור האזרחי שמירה על הסדר חשובה וצריך לציית מכיון שגם אם החק שגוי עדיף היררכיה וסדר מאנרכיה, לעומת זאת בנושא הבריאותי יש כאן רק שאלת אמת, אין יתרון למבנה ההיררכי, כלומר, בהנחה שהממשל מכוון למשהו נכון באמת אזי אנו צריכים לשמור על ההנחיות גם ללא שניתנו, מההגיון. ואם הממשל טועה בהערכת המצב, אין שום טעם ליישם אתת ההנחיות.. הציות כשלעצמו חסר ערך במקרה זה.. אלא אם כן ניתן לראות השלכה של הפרת החק פגיעה עקיפה גם בתחומים אזרחיים ופליליים אחרים בהם עצם השמירה על החק בעלת ערך..
    עדיין לא הבנתי מה לממשל ולצו קטגורי..

  27. לא הבנתי:
    אם הוראה לציבור צריכה להתחשב בכך שככל שיותר אנשים ימלאו את ההוראה שיש בה סיכוי מזערי, כך הסיכוי יגדל ומישהו לבסוף יפגע, אם כך אין הבדל בין רשות היחיד ורשות הרבים לענין ההלכה בגחלת מתכת. אם אני קובע את ההלכה לכל ישראל שבוודאי מונים יותר מרשות הרבים אחת לדורותיהם (אפילו ר"ה דאורייתא…), אם כן הסיכו שמישהו יפגע בעקבות האיסור שלי על כיבוי ברשות היחיד הוא כמעט וודאי.

    1. (מן הסתם השאלה מופנית לא רק לגבי גחלת מתכת אלא לגבי כל הבחנה בין שינוי בהלכה בסיכון זעיר בין ר"ה לרשות היחיד שהופך לרבים בהלכה גורפת)

    2. הערה יפה מאד.
      זה מזכיר לי את מה שחשבתי פעם על הלכה ואין מורין כן שכתובה ברמב"ם. אם אין מורין כן, למה הוא כותב אותה? וכך גם בגמרא.
      אני חושב שהמקרה שלגחלת של מתכת ברשות היחיד לא קורה במספר כל כך גדול של פעמים, שמגיע לכלל סכנה לציבור. כמה פעמים יש גחלת מתכת בחצר או בבית של אדם בשבת? וגםם אם נמדוד לאורך כל הדורות ונגיע למספר גדול, עדין הסיכון נמרח על זמן ארוך, ולכן זה סיכון פחות משמעותי. זה לא כמו סיכון להרבה אנשים באותו מקום וזמן.

    3. ומעבר לזה, אם נתחשב בכל סיכון קטן ליחיד בטלה ההלכה מישראל. לכן גם פרקטית לא נכוו להשוות גחלת ברה"ר לגחלת ברה"י.

    4. לא הבנתי את התשובה. וכי יש ענין שתהיה הלכה לא נכונה רק כדי שלא יבטלו הלכות מישראל? זאת נראית ראיה נפלאה שאין בהלכה צוים קטגוריים תוצאתניים (כמו שמותר לעשות אלפי חילולי שבת כדי להציל חולה מסוכן אחד כך יהיה מותר לעשות אלפי כיבויי גחלות ברה"י לאורך כל הדורות כדי להציל בתוחלת אדם אחד), גם אם לא משווים לגחלת ברה"ר. גחלת ברה"ר בלאו הכי אינה קשורה לצוים קטגוריים כיון שכיבוי גחלת בודדה אחת מוביל להצלה בתוחלת ולכן מותר, ואין כאן מעשה יחיד זניח שמצווים עליו כדי שבהצטרפות כל המעשים יחדיו תהיה תועלת.

    5. קודם כל – כן. בהחלט. יש לכך דוגמאות רבות. החל מ"לא תסור" כלפי זקן ממרה, המשך בכל הגזירות והסייגים של חכמים, זילותא דבי דינא ועוד הרבה.
      דבר שני, אולי לא הסברתי כראוי את ההבחנות. בגחלת של מתכת זה לא צו קטגורי אלא סיכון הסתברותי בגלל מספר רב של אנשים (האם כתבתי כאן אחרת? איני זוכר משהו כזה. להיפך, אני מפרט בטור בדיוק שלא לזה כוונתי – ראה שם שתי אפשרויו תהסבר לסוגיית גחלת. בכל אופן, אם כן, טעות הייתה בידי). זה לא היתר מחמת הציבור אלא בגלל כמות של יחידים (כך גם מפורש במאמרו של תלמידי חנן אריאל ב'צהר'). כשהגחלת נמצאת בחצר של אדם פרטי הסיכון הוא קטן, ולכן היתר של כיבוי לכל הגחלות ברשות היחיד כדי לחסוך חיי אדם אחד לא דומה לכיבוי אחד של גחלת ברה"ר. ברה"ר הכיבוי האחד חוסך בממוצע חיים של אדם אחד, אבל ברה"י צריך הרבה מאד כיבויים כדי להגיע לחיסכון של אדם אחד. התועלת פר כיבוי קטנה ולכן אין הצדקה להתירו.
      אך כאמור כל זה לא קשור לצו הקטגורי אלא לשיקולים הסתברותיים.
      הצו הקטגורי עוסק במקרים שבהם כל אחד תורם משהו לנזק, כמו במקרה הקורונה או זיהום אוויר. אמנם בטור 122 הראיתי שגם לצו הקטגורי יש פן תוצאתי, אבל המוטיבציה של האדם שם אינה תוצאתנית (כי משיקול תוצאתני אדם בודד לא אמור לפעול).
      אבל כמובן שאין מכאן שום ראיה לכך שאין מקום לשיקול לא תוצאתני. ספציפית בגחלת זה לא שיקול תוצאתני.

    6. ההבחנות היו לגמרי ברורות בטור עצמו. אבל יניב שאל מדוע לא מפעילים צו קטגורי תוצאתני על גחלת ברשות היחיד, והתשובה הראשונה הייתה חילוק בין גחלת ברה"י לגחלת ברה"ר. לזה ציינתי שהחילוקים אינם נדרשים כיון שהרי בגחלת ברה"ר אין צורך בכלל לצו קטגורי, והאיסור ברשות היחיד מוכיח שאין צו קטגורי תוצאתני. לזה יש רק את התשובה שאל"כ בטלה הלכה מישראל, והיא עדיין קצת קשה לי. בכל המקרים שציינת לא מדובר על הדין המקורי של ההלכה אלא במקרה של תקלות. אבל לקבוע את ההלכה המקורית (איסור גחלת מתכת ברשות היחיד) בצורה שגויה מעיקרה רק כדי שתהיה הלכה (כאן ובמקרים נוספים דומים) זה נראה כבר מרחיק לכת. גם תועלת קטנה פר כיבוי מותרת, כפי שמותר לעשות אלפי חילולי שבת כדי להציל חולה מסוכן אחד.

    1. הכל תלוי בשם המומחה. פרופ' גרוטו הולך על 'ברוטו', ופרופ' לס הולך על less 🙂

      ובינתיים חוגגים את שבת ויקהל בהסתגרות. ואולי גוברת פרשת 'החודש' המספרת על אכילת הפסח בחבורות מצוצמות וסגורות כדי להינצל הנגף.

      בברכת שבת שלום, ש"צ

      אגב, מנהג ארץ ישראל היה שבארבע הפרשיות קוראים רק את הפרשיות המיוחדות ואין קוראים על הסדר הרגיל (שלא כמנהג בבל, שהיו קוראים את ארבע הפרשיות כתוספת לקריאה הרגילה)

  28. לגבי הגישה האזוטריות –
    אני אתן צד אחר: יש דברים שהשומע לא בשל דיו כדי להבחין וללכת בדרך הנכונה ולכן לעת עתה ייאמר לו משהו מסוים או האמת תאמר באופן הדרגתי. כמו שיש אנשים שלא מופתחים שכלית/רגשית להכיל ידע מסוים ולכן הוא נאמר בהתאם לרמה שלהם? נגיד, שמסבירים לילד קטן איך באים ילדים לעולם.

    אני לא בעד לשקר, אבל אני חושב שאמירת האמת יכולה ליצור הפוך. במקרה של היתרים הלכתיים, לא פעם נתקלתי בזה שכשאומרים שמותר בשעת הדחק אז אנשים לוקחים את ההיתר לגמרי (או שלא ברשעים עסקינן..)

    1. זה בהחלט יכול לקרות. צריך להשתדל ולמנוע אבל לא במחיר שקר. אנשים מבוגרים אחראים להחלטותיהם, ולא אתה אמור להחליט עבורם.

  29. ומאיפה הבאת את זה? מי אמר שהם צריכים להיות אחראים על החלטותיהם?
    עובדה שהתורה העמידה את הת"ח לעשות משמרת וכןכלוקחי האחריות (שפיטה וענישה) וכן כפיית 'עד שיאמר רוצה אני' וכו'.

    1. הבאתי את זה מסברא ומקרא. אני נותן לפניכם היום את החיים את המוות ובחרת בחיים…
      עשיית סייגים ושפיטה אינה קשורה לעניין. היא מקבלת משמעות רק אחרי שיש אחריות על האדם עצמו. אם עליו אין אחריות אז שרבנן ישמרו את התורה במקומי, ואם אני לא שומר אותה זו בעיה שלהם.
      אני מתפלא שבכלל צריך להסביר דבר כה פשוט.

  30. כמובן.. זו הייתה הקצנה לשם דיוק הגבול.
    יותר מדויק – מאיפה תחום האחריות של חז"ל
    וחכמינו כיום..

    1. מהתורה והפוסקים. למעט שיטת החינוך התמוהה, מוסכם שלא תסור הוא רק בבי"ד הגדול.

  31. שלום וברכה כבוד הרב,
    מצ"ב הכתבה מכיכר השבת לעניין איסור חילול שבת לשם פיתוח חיסון כנגד נגיף הקורונה.
    https://www.kikar.co.il/364927.html

    בטור 284 הרב הסביר את פסיקתו של מרדכי אליהו (לגבי חילול השבת של הקצין בבדיקת בית הבליעה של הנשק באמצעות פנס) בכך שמדובר ביישום של הצו הקטגורי בבחינת וכולנו אור איתן.
    במקרה דנן (חוקר הקורונה) אמנם הסיכוי שאותו חוקר יביא למציאת חיסון הוא קטן מאוד אך (במידה שיצליח) מדובר בפיקוח נפש של רבים.
    אחדד, בשני המקרים (נניח כי) תוחלת מספר הניצולים דומה, עם זאת סטיות התקן של ההתפלגויות הנ"ל שונות (במקרה הקצין – קטנה ובמקרה חוקר הקורונה – גדולה).
    ובעברית, האם מחללים שבת על הצלת תוחלת מספר אנשים או על ההסתברות (סבירות?) להצלה?

    כמו כן, יש מקום לתהות באופן כללי על חילול שבת בספק פיקוח נפש:
    1. מהו הדלתא שעליו מחללים את השבת? (יש לבדוק בכמה מגדילים את הסיכוי של האדם עליו מחללים את השבת לחיות..?)
    2. האם הדלתא יחסית לסיכוייו להינצל ללא חילול השבת? מקרה הגדלת הסיכוי מ 1% ל 2% קודם להגדלת הסיכוי מ 50% ל 99% או להיפך?

    בברכה,
    עמית

    1. אני מניח שכוונתך לרב מרדכי אליהו?
      אכן יש לחלק בין הסתברות להציל לבין תוחלת מספר הניצולים. קשה לקבוע קריטריון חד, אבל כאן בררו שזה הרבה מתחת לגדרי פיקו"נ ההלכתיים שמתירים חילול שבת. לפי ההיגיון הזה אתה יכול להתיר כל דבר, כי יש סיכוי מזערי כלשהו שאם כולם לא יעשו את זה נגיע לפיקו"נ של מישהו.
      באשר לשאלותיך בסוף, לדעתי הקריטריון אינו תלוי בדלתא (או לא רק בדלתא), אלא גם בסיכון המוחלט. העברה מאחוז אחד לשניים היא חסרת משמעות, כי מעיקרא סיכון של אחוד זה כמעט לא פיקו"נ. אבל 50% זה פיקו"נ והגדלת הסיכוי להינצל פי 2 היא כמובן מצדיקה חילול שבת.

      1. בס"ד ד' בתמוז תש"פ

        אין שום קשר בין בדיקת פריקת נשק ע"י פנס, לעבודה בשבת לצורך פיתוח עתידי של חיסון. במקרה שעליו דיבר הגר"א וייס אין שום תועלת מיידית מחילול השבת, לוקח חודשים ושנים עד לפיתוח החיסון ואיש לא נמנע מלקחת חופשות מעבודתו.

        לעומת זאת נשק טעון מהווה סיכון מיידי, שכן יש חשש שבלא שימת לב הנשק נדרך וכעת יש חשש שיש כדור בקנה. פריקות נשק נעשות בדרך כלל בסוף משמרת כשכולם אפופים ו'מתים מעייפות', כשלא עובדים בדיוק לפי ה'סכימה' שמורגלים בה – אפשר בקלות להגיע בטעות לפליטת כדור, ולכן עדיף שהבודק לא יסטה כי הוא זה מהרגלו בחול.

        ובדידי הווה עובדא:
        בצעירותי כשגרנו בנוקדים. סיימתי שמירה בחצות הלילה, ואפוף לחלוטין ביצעתי את הבדיקה. אחרי דריכת הנשק, עלתה בראשי המחשבה למה להתכופף להציץ ולהכניס אצבע לבדוק שאין כדור בקנה? זכרתי שהוצאתי את המחסנית וגם הרגשתי אותה בכיסי. אז החלטתי לשחרר בלי להציץ ולהכניס אצבע בקנה. למזלי , החלטתי בכל זאת ברגע האחרון לשחרר את הנשק בששים מעלות כמקובל, והאירוע הסתיים רק בירייה שהקפיצה את כל היישוב… התברר שטעיתי בזכרוני ולא פרקתי את המחסנית, ומה שהרגשתי בכיסי כמחסנית היה … בקבוקון של סבון נוזלי שבו השתמשתי לניקוי בשירותים…

        ובקיצור: כשלא עושים הנחות וקיצורי דרך, ופועלים בדיוק כרובוט אוטומטי לפי התרגולת – לא מסתכנים…

        בברכה, ש"צ

    1. לטעמי הוא עיתונאי הגון וישר המתאר את מה שעיניו רואות. לא הפיאות ולא התאריך רלוונטיים כאן.

      1. אני מקבל שזה עונשו של המתלוצץ בלי הבהרה אבל להגנתי ייאמר שחשבתי שהפער בין השם 'מבט חודר' לבין התוכן האוטומטי והשדוף שבקושי מגרד את פני השטח יספיק לרמוז. רק אציין שאת כל אחת מהטענות שכתבתי ראיתי בעצמי שכתב/ו על שרקי עצמו ועל טענותיו שלו במקרים קודמים (שהיו כשהמצב הכללי היה פחות קשה וחלקם היו עוד פחות בוטים).

    2. בס"ד י"א בתשרי תשפ"א

      הפיתרון המערכתי שיאפשר פעילות של בתי כנסת וכיתות לימוד, בישיבות ובבתי ספר. האוהל פתוח לרווחה מכל צדדיו לאויר, אך מגן מחום השמש ומהגשם, ואם ישמרו בתוכו על מסיכות ומרחק בין אנשים – תתאפשר המשך הפעילות הדתית והחינוכית ללא חשש בריאותי.

      בברכת 'קול רינה וישועה באהלי צדיקים', ש"צ

      1. גם משיקול בריאותיי, עדיף שתלמידים יהיו במסגרת חינוכית מפוקחת, מאשר שישבו בבית או ישוטטו ברחובות, ללא תעסוקה וללא השגחה. הבטלה מביאה מביאה לשטויות.

        בברכה, ש"צ

  32. גברת חיותה, תרגעי אלו לא חגיגות שמחת בית השואבה אלא הפגנות שמחת בית השואבה.

השאר תגובה

קרא גם את הטור הזה
Close
Back to top button