על פוביות טכנולוגיות ופסיקות של בינה מלאכותית (טור 590)

בס"ד

בשנים האחרונות נושא הבינה המלאכותית ומכונות חושבות תופס תאוצה עצומה. בחודשים האחרונים יצאה לשוק תוכנת ChatGPT (ומקבילותיה שיוצאות כעת בחברות שונות בעולם) שבכלל משגעת את העולם, וכבר מחליפה בפועל אנשים בעבודתם, וכותבת תוכנות או מודולים לצרכים שונים. במקרים רבים היא לפחות מסייעת ומייעצת. אמנם היא יכולה גם להטעות, וכבר היו פדיחות מביכות בעניין. בכל אופן, יודעי דבר טוענים שלא רחוק היום שבו עובדים ברמות הנמוכות יתייתרו לגמרי, ונראה שלא הרבה אחר כך גם תורם של עובדי הרמות הגבוהות יותר יבוא. ועוד לא דיברנו על כתיבת עבודות בבית ספר ובאוניברסיטה על ידי התוכנות הללו.

כדי להבין את משמעות העניין עבור משתמש הדיוט (לא איש תוכנה שרוצה שהבינה המלאכותית תכתוב במקומו קוד), חשבו על חיפוש גוגל. עד היום חיפוש כזה הביא לנו מידע כתשובה לשאלות שונות שלנו, אבל עדיין היה עלינו לבחור מבין המוני תוצאות את אלו הרלוונטיות (הסדר שעושה בהן גוגל לא ממש אמין וקולע), ולחלץ מתוכן את המידע הנחוץ לנו, אם בכלל הוא נמצא שם. לעומת זאת, בעידן הבינה המלאכותית התוכנה עצמה עושה את כל זה עבורנו. נניח שאתה רוצה לקבל סקירה על דילמת הטרולי באתיקה או בפסיכולוגיה. בעבר היית צריך לחפש עליה מקורות וחומרים בגוגל או בוויקיפדיה אם יש שם ערך רלוונטי, ואז לבחור מבין התוצאות את מה שרלוונטי, לארגן את המידע ולסדרו. בסוף התהליך אולי תוכל לקבל תשובה לשאלתך. לעומת זאת, כעת אתה רק שואל את ChatGPT לדעתו על דילמת הטרולי ומקבל סקירה סדורה ומובנית של העמדות השונות, ואם תתנהג ממש יפה תקבל גם את דעתו שלו בסוגיה באופן מנומק להפליא.

יתר על כן, אם אני מבין נכון, גם ויקיפדיה מיודעתנו עומדת לעבור מן העולם בדרך זו. במקום לחפש בתוך רשימת ערכים נתונים שנערכו ונכתבו בדם יזע ודמעות על ידי מתנדבים אנושיים שונים, תוכלו בקרוב לשאול את התוכנה כל שאלה שתרצו (ולא רק לבחור אחד מתוך סט נתון של ערכים) ותקבלו תוך כמה שניות ערך אנציקלופדי מעודכן לגביה.[1] היא בעצם יכולה לכתוב אנציקלופדיה עם אינסוף ערכים. אגב, אין הרבה טעם לשמור את התוצר הזה, כי כשתרצו את אותו מידע שוב בעתיד תוכלו לשלוח שוב את אותה שאלה ולקבל מיידית ערך מעודכן לאותו רגע. אין צורך לצבור את המידע כשלעצמו. הבינה של התוכנה שומרת אותו באופן פוטנציאלי. התוכנה היא היא האנציקלופדיה.

אין פלא שגם בהקשר התורני עולות שאלות דומות. ניתן לכתוב מאמרים ותשובות על ידי בינה  מלאכותית. בעצם היא יכולה כעת גם להחליף את הפוסק. אם תשאלו אותה שאלה הלכתית היא תענה לכם ותיתן לכם פסק הלכה או סקירת דעות לגביה. ואכן גם בעולם התורני מתחילים להתעורר דיונים בסוגיות הללו שכאמור כבר רובצות לפתחנו (אגב, אפשר למסור גם אותן עצמן ל-ChatGPT. ראו בהמשך). כאן ברצוני לעסוק בבינה מלאכותית ובמשמעויותיה, גם לגבי פסיקת הלכה, אבל לפני שאכנס לשאלות אלו אקדיש כמה פסקאות לשאלת הפוביות.

שני סוגי פוביות מטכנולוגיה

ישנם אנשים רבים שסובלים מפוביות ביחס לטכנולוגיה. ניתן לחלק אותם לשני סוגים: הסוג הראשון (אנשים כמוני), שנרתעים ממנה בגלל חוסר מיומנות בשימוש בה. הסוג השני הוא אנשים שנרתעים מעצם מסירת משימות אנושיות לטכנולוגיה. זו רתיעה שנראית לכאורה אתית ולא פסיכולוגית כמו הקודמת. אבל אני טוען שגם היא ביסודה פסיכולוגית.

נבחן כדוגמה את היחס למכוניות אוטונומיות ונשק אוטונומי. בצה"ל היו פעם מושגים כמו מל"ט (מטוס ללא טייס) כטב"מ (כלי טיס בלתי מאויש) ועוד. אבל הביטויים הללו יצאו מהמילון, וכיום מדובר על כטמ"מ, כלומר 'כלי טיס מאויש מרחוק'. מדוע? מפני שכשאנשים שומעים על כלי שפועל אוטונומית ללא טייס, הם מקבלים חום. החלטות הרות גורל שמתקבלות על ידי מכונה, ללא שיקול דעת אנושי, ממש מפחידות אותם. לכן מרגיעים אותנו באמירה שמדובר בכלי מאויש, אלא שהטייס נמצא רחוק ממנו. אל דאגה, עדיין מי שמקבל את ההחלטות הוא טייס אנושי.

צריך להבין שזוהי נקודה מרכזית שמטרידה את מי שעוסק ברגולציה על מכוניות אוטונומיות. אחד החששות הוא מפני קבלת החלטות אוטומטית על ידי המכונית עצמה. זו יכולה להיקלע למצבים כמו דילמת הטרולי, ולקבל בהם החלטות שנוגעות לחיי אדם באופן מכני לגמרי (וגם ללא תחושת האחריות שקיימת אצלנו ביחס להחלטות כאלה). מי יודע מה היא תעולל שם?! ראו למשל סקירה כאן וכאן (ובהלכה כאן, וכן במאמרו של הרב ישראל מאיר מלכה שמופיע שם בהערה המקדימה)[2]. על החששות בציבור מהדילמות הללו, ראו למשל כאן.

הוא הדין לגבי מערכות נשק אוטונומי (ראו סקירה כאן). כאן באתר ניהלתי לפני כשש שנים דיון די ארוך עם אדם שעסק בנושא הזה והביע חששות כבדים מאד מקבלת החלטות אתיות באופן אוטונומי. טענתי שם שלדעתי יחסו לסוגיה מופרך. איני רואה הבדל אתי מהותי בין מערכות נשק אוטונומיות לבין אוטומציה של נשק מהדור שלפני עידן הבינה המלאכותית.

התופעות הללו משוייכות על ידי לפוביות טכנולוגיות מהסוג השני. בטור 186 אני עוסק בזה ומסביר מדוע לדעתי החששות הללו מופרכים. חשבו על מכונית אוטונומית שנקלעת למצב סבוך כלשהו שדורש קבלת החלטות לגבי חיי אדם. יש לה יתרון מובהק על פני בני אדם מבחינת מהירות החשיבה והתגובה, והתוצרים (=ההחלטות) הם תוצאה של המידע שבו הלעטנו אותה. שימו לב שטעויות יכולות להתרחש גם על ידי בני אדם, ובעצם הם יעשו הרבה יותר טעויות ויגיבו הרבה יותר לאט מאשר מכונית אוטונומית. כל מכונית אוטונומית שעושה תאונה מעוררת דיון ופולמוס רחב והדבר מעכב את אישור השימוש בה ומגביר את הפחדים מפניה, אבל תוך כדי כך אנשים שוכחים שבני אדם עושים פי אלף יותר שגיאות ותאונות. לפי ידיעתי כבר כיום מכוניות אוטונומיות בטוחות עשרת מונים יותר (או מסוכנות עשרת מונים פחות) מנהגים אנושיים.

אבל החשש המהותי הוא לא משגיאות של המכונית אלא מקבלת החלטות לא נכונה שלה ברמה האתית. ההנחה היא שנהג אנושי באופן עקרוני מקבל החלטות אתיות נכונות, למרות שהוא יכול להגיב לאט מדיי ואולי יעשה טעות בשיקול הדעת. אבל במכונית אוטונומית ההחלטה ה'נכונה' עצמה יכולה להיות לא אתית. לא בגלל טעות שלה (כלומר תקלה), אלא בגלל שהיא לא 'חושבת' נכון מבחינה מוסרית.

במקרים שבהם אין תשובה נכונה מוסכמת (כמו בדילמת הטרולי, שלגביה מאד נהנים לבחון את הסוגיה), החשש הזה אינו מובן כלל. הרי שם אין החלטה נכונה. גם בין נהגים אנושיים יהיו כאלה שיבחרו להרוג אדם אחד ויהיו שיבחרו להניח לכמה אנשים למות כדי לא להרוג בעצמם אדם אחד. הרי גם בין בני האדם יש חילוקי דעות אתיים בסוגיה הזאת, ולכן בשטח יתקבלו החלטות שונות על ידי נהגים אנושיים. אז מדוע ההחלטה של מכונית אוטונומית צריכה לקבל יחס אחר? באיזה מובן היא יותר מסוכנת? לכל היותר החלטותיה תהיינה תוצר של החשיבה האתית של המתכנת. אם זה לא מוצא חן בעיני מישהו, תנו למחוקק או לוועדה אתית כלשהי לקבוע את הכללים, ואז לקבוע תקן מחייב לתוכנות של מכוניות אוטונומיות (כלומר לאמן אותן בהתאם). זה ודאי יביא לתוצאות הרבה יותר טובות מנהג אנושי. במקרים אלו הפחד נראה לי אבסורדי בעליל.

אבל גם במצב שבו יש תשובה אתית נכונה, שם לכאורה מתעורר החשש שהתכנות של המכונית לא ייצור את ההחלטה הנכונה לגבי המצב המסוים הזה. השאלה שעולה כאן היא האם הסיכון הזה שווה את כל ההרוגים והנפגעים כתוצאה משנים ארוכות של נהגים אנושיים? האם זה הורג פחות בני אדם? גם אם מכונית אוטונומית עלולה לקבל החלטה שגויה במצבים מסוימים, אין להשוות את מספר ההרוגים לאלו שמקפחים את חייהם בגלל טעויות של נהגים אנושיים. לדעתי אין סיכוי שמכוניות אוטונומיות תהיינה יותר מסוכנות בסך הכל. בסוף בסוף, איני רואה הבדל בין טעות של נהג אנושי לטעות שעושה המתכנת של המכונית. אגב, אחרי שרואים טעות כזאת במכונית אוטונומית אפשר כמעט מיידית לתקן את התוכנה (לעשות לה עוד סבב אימונים), מה שכמעט לא קיים בנהגים אנושיים. אלו ממשיכים לעשות שוב ושוב את אותן טעויות, ועולים לנו במאות הרוגים ואלפי פצועים בכל שנה רק בישראל.

התמונה המוזרה והלא מובנת הזאת מצביעה על פוביה של אנשים מפני מכונות 'חושבות'. הפוביה הזאת (מהסוג השני) היא לכאורה אתית ולא פסיכולוגית, אבל מהתיאור הקצר שהצעתי כאן עולה שזה לא ממש נכון. למיטב שיפוטי אין לזה הצדקה אתית ותוצאתית, ולכן לדעתי זה כן שייך למישור הפסיכולוגי. אנשים פשוט מפחדים למסור את השליטה על גורלם ועל חייהם בידי מכונות, גם אם הדבר ישפר פלאים את שרידותם ויוריד דרמטית את הסיכוי שלהם להיפגע. הפוביה הזאת עולה לנו בחיים של עשרות או מאות אלפי בני אדם בכל העולם, אבל קשה לנו מאד להתגבר עליה.

בינה מלאכותית בשיחות דתיות (הטפה דתית)

הבינה המלאכותית מגיעה גם לעולם הדתי. זה מתחיל משיחות בכנסייה, כפי שניתן לראות כאן. אני מניח ששיחות בבית הכנסת ווורטים שונים שאתם שומעים יום יום בכל מיני אירועים דתיים הם כבר ממש בהישג ידה של הבינה המלאכותית. אין לה שום בעיה ליצור אינספור טקסטים כאלה ברמה ירודה ובנאלית כמקובל בז'אנר. אבל זה עוד רחוק משיעור בעיון ומטקסט ברמה עיונית ואנליטית גבוהה, ודומני שבדרך כלל לא תמצאו שם רעיונות ואספקטים יצירתיים ובלתי צפויים. אבל גם זה כנראה רק עניין של זמן. אנחנו בהחלט לא רחוקים מבינה מלאכותית שיכולה ליצור גם טקסטים לא צפויים ברמה עיונית טובה (פה ושם יש כבר כיום דברים כאלה).

המאמר מסתיים בפסקה הבאה:

עם זאת, הטקס הניסיוני הראה גם את גבולות השימוש בבינה מלאכותית בכנסייה, או בדת. לא הייתה אינטראקציה אמיתית בין המאמינים והצ'אטבוט, שלא היה מסוגל להגיב לצחוק או לתגובות אחרות של המבקרים בכנסייה כפי שכומר אנושי היה יכול לעשות. "הכומר נמצא בקהילה, הוא גר איתם, הוא עורך לוויות, הוא מכירה אותם מלידה", אומר סימרליין. "בינה מלאכותית לא יכולה לעשות את זה. היא לא מכירה את הקהילה".

חסרה להם האינטראקציה האנושית עם הכומר בשר ודם, וכך גם לגבי רבנים. אבל דומני שגם זה עניין של זמן. אין מניעה שלבינה מלאכותית תהיה אינטליגנציה רגשית, והיא תוכל להגיב בצורה אנושית גם למחוות ומצבים רגשיים ואנושיים שונים, בדומה לתגובה של אדם. בסרט her ניתן היה לקבל דוגמה לא רעה למכונה כזאת, שכיום כבר בהחלט נמצאת בהישג ידינו.

בין הלכה לאגדה (=הטפה)

מה שמייחד דברי תורה, שיחות ווורטים שונים, הוא שאין שם נכון ולא נכון. מדובר ברעיונות שעניינם הוא לעורר רגש להציג קישורים שונים, ובמקרה הטוב להיות יצירתי. קשה מאד לדבר על וורט נכון ולא נכון (ראו בטור 52 על ההבדל בין דרוש לפלפול). משימות כאלה מכונה חושבת יכולה כבר כיום לעשות די בקלות (עם מידה מוגבלת של יצירתיות, בדומה לרוב הדוברים האנושיים בז'אנרים הללו). אבל בפסיקת הלכה יש טיעונים שנבחנים במונחים של נכון ולא נכון. איני מדבר על המסקנה ההלכתית (שהרי גם בהלכה למעשה יש דעות וצורות חשיבה שונות. ברוב המקרים אין שם אמת אחת), אלא על הטיעונים שמנסים להגיע אליה. טיעונים כאלה אמורים להיות סבירים ולהחזיק מים. המשימה לבצע אנלוגיות שעומדות במבחן (בניגוד לוורטים) ההיגיון הסביר והשכל הישר היא משימה לא קלה, ואני מעריך שבינה מלאכותית תתקשה הרבה יותר בתחום הזה. סביר שהיא תוכל למצוא תקדימים סבירים ותוכל גם ליישם עקרונות שהוזנו לתוכה (לבצע דדוקציות). אבל אנלוגיות יצירתיות וניתוח שמעבר לטריוויאלי, יהיה לה די קשה לנפק לנו.

לא עשיתי את הניסיון הזה, אבל אני חושב שזו יכולה להיות אינדיקציה לא רעה להבדלים שעליהם אני מדבר כל הזמן בין אגדה להלכה. כבר בספר השני של הטרילוגיה עמדתי על ניסוי של מחולל טקסטים רנדומי (הרבה יותר פרימיטיבי מ-ChatGPT) והראיתי איך הוא מצליח ליצור טקסט גנרי מוצלח של הרב קוק, וכך גם לגבי כל הוגה אחר. אבל כל אחד יכול להבין שלא היה למחולל כזה שום סיכוי לצור מערכה של רעק"א או של קצות החושן. כעת התקדמנו יותר, והבינה המלאכותית שבידינו מתקדמת הרבה יותר מהמחולל הזה, ולכן ברור שאנחנו קרובים יותר למחולל תשובות הלכתיות, אבל אנחנו עדיין לא ממש שם. ושוב, זה נראה לי עניין של זמן.

ראיתי לא מזמן מאמר קצר ובו התייחסות של הרב יעקב אריאל לפסיקת הלכה על ידי בינה מלאכותית:

"רבותי, ראשית כל הלכה למעשה: בינה מלאכותית לא יכולה לפסוק הלכה, אלא פוסקים הלכה לפי השכל הישר. שכל של מחשב איננו שכל של בן אדם, גם אם הוא מפותח מאוד ומשוכלל, זו לא מחשבה אנושית, הלכה לא יכולה להפסק על ידי מחשבה של מחשב אלא על ידי מחשבה אנושית", אמר הרב אריאל.

הוא הוסיף כי "אם בינה מלאכותית תמציא לנו פסקה הלכה, זה רבל'ה שלא שווה כלום, אני לא אומר שאי אפשר לקרוא מה שאומר, אבל לפסוק על פיה? לא. אם המחשב יגיד לך סברה, אם תגיד סברה הפוכה, יכול להיות שיותר נכונה. לא לסמוך עליו. הדיון הוא חדש ועדיין לא ראיתי הרבה תוצאות של הדבר הזה".

"המחשב לא מוסמך לפסוק הלכות, אם הוא כשר או לא כשר. הרב מנשה קליין בעל שות 'משנה הלכות' אומר שעדיף ספר תורה שאדם בדק אותו וטעה, מאשר מחשב שבדק אותו ולא טעה", סיכם הרב אריאל.

לא ברור האם כוונתו לטעון שיש חשש שהפסיקה תהיה מוטעית, או לקבוע שבאופן עקרוני למחשב אין סמכות לפסוק הלכה. החשש שמא הפסיקה אינה נכונה (כלומר לא תואמת ל'שכל הישר', האנושי) הוא עניין כמעט עובדתי. זה כמובן תלוי באיכות המכונה, אבל כיום המכונות כבר מתקרבות לאיכויות שיכולות לפסוק הלכה. את זה אפשר לבחון על ידי ניסוי. ניתן לתת למכונה לפסוק הלכה במקרים שונים ולבדוק את התוצאות על ידי פוסקים. כך, למשל, ניתן לבחון אותה במבחני הסמכה לרבנות (דומני שדווקא בסוג המבחנים הזה המכונות יוכלו לעמוד לא רע. ככל שאני מתרשם, לא בודקים שם חשיבה יצירתית ומקורית), ואם היא עומדת במבחנים אזי ניתן לתת לה לפסוק. גם פוסק אנושי שעבר את כל המבחנים יכול לטעות. צריך להיזהר כאן מהפוביות שתיארתי למעלה.

אם הוא מתכוון לומר שאין לה סמכות עקרונית לפסוק הלכה, על כך אני חולק לחלוטין. לא בגלל הערכתי הרבה למכונות, וגם לא בגלל הערכה מועטת לפוסקים האנושיים. אני טוען שאין דבר כזה 'סמכות לפסוק הלכה'. פוסקי זמננו, להבדיל מהסנהדראות או אולי מהתלמוד, פוסקים רק מפני שהם מומחים לדבר. אין להם סמכות פורמלית, וסמכותם היא מהותית (ראו למשל בטור 393 על ההבדל בין שתי אלו). אין חובה לציית להם, אבל יש הנחה שפסיקתם כנראה נכונה ואפשר לסמוך עליה. מכונה יכולה גם היא להגיע למצב כזה, ואז אין שום מניעה לתת לה לפסוק.

הפסקה האחרונה שמזכירה את דברי המשנה הלכות, בבירור אינה מדברת על חשש מטעות. הרי הוא מדבר על מצב שהבודק הממוחשב לא טעה ואדם שכן טעה. כלומר יש שם טענה לגבי סמכות עקרונית של מחשב בתחומים הללו. זו בעיניי ממש אמירה הזויה. אם המחשב באמת קולע לאמת טוב יותר מבודק אנושי (ובדיקה של סת"ם זו משימה קלסית למחשב, הרבה יותר מאשר פסיקת הלכה), מדוע לא לתת לו לעשות זאת ולסמוך עליו? מדוע עדיף אדם שטועה על פני מחשב צודק? מניין הוא לוקח את רעיון העוועים הזה? זה נראה כמו אחת הפוביות שתיארתי למעלה.

כל עוד פסיקת ההלכה היא ניסיון לנתח בעיה ולהגיע לתשובה ההלכתית הנכונה, זו משימה שבהחלט ניתן לתת למכונה. כאשר נהיה במצב שבו הפסיקות יקבלו מעמד של סמכות מחייבת (למשל ליצור סנהדרין ממכונות חושבות), שם יש אולי מקום לדיון כזה.

מקור נוסף שעוסק בפסיקה של בינה מלאכותית (=AI), הוא הרצאתו של הרב יובל שרלו בכנס תורה ומדע האחרון בבר אילן. כדרכו הוא הציג את הנושא בצורה סדורה ושיטתית וניתח היטב את האספקטים השונים שלו. אבל אני זוכר שכבר בזמן אמתי כששמעתי את ההרצאה לא הסכמתי עמו באף אחת מהנקודות.

בתחילת דבריו הוא סילק מהדיון את שאלת האיכות של התוכנה, ובצדק. כפי שראינו, זה כנראה בעיקר עניין של זמן, ולכן מה שמעניין יותר הוא  לדון בפסיקה של תוכנה שלא טועה, כלומר שהיא 'בת הכי'. אם התוכנה טועה זה לא דיון מעניין, שכן ברור שלא נכון לסמוך עליה, אבל לא בגלל שהיא תוכנה אלא בגלל שהיא לא 'פוסקת'. בדיוק כמו שלא נסמוך על אדם שאינו בקיא בהלכה, גם אם הוא בשר ודם ויהודי כשר, כי הוא אינו פוסק.

את הדיון העיקרי שלו הוא חילק לשלושה היבטים:

• השאלה המוסדית. ההלכה לא מאפשרת למי שאינו מוסמך כדיין/פוסק לפסוק הלכה. היא גם פוסלת גוים, נשים ועוד. זו פסילה פורמלית מוסדית, ולכאורה גם AI אינו נכלל בקטגוריות שניתן למנות כפוסק או כדיין.

אבל כפי שהסברתי, הנימוק הזה רלוונטי רק למוסדות שיש להם סמכות פורמלית (סנהדרין). כל שאר האישים או המוסדות פועלים מכוח ידע ולא  מכוח סמכות. שאלת הידע היא עניין עובדתי ועם הזמן בהחלט סביר שה-AI יגיע לפסיקות נכונות, כלומר דה פקטו יש לו את הידע. אפילו מרא דאתרא, שפועל מכוח הסמכה של קהילתו ויש לו סמכות פורמלית, אבל זו סמכות מכוח הסכמת הקהילה, וזו יכולה לקבל על עצמה גם רועי בקר.

• הפסיקה של AI היא אלגוריתמית, כלומר גזירה של מסקנות מעקרונות ההלכה והנסיבות. אבל פוסק בשר ודם אמור לפסוק אחרת לכל אדם שבא לפניו. את זה ה-AI לא בהכרח יידע לעשות.

על כך אומר שני דברים. ראשית, בהחלט ייתכן שבעתיד ה-AI יידע לעשות גם את זה. שנית, אני מתנגד לגישה הזאת לפסיקה. הבאתי כאן לא פעם את דבריו של ידידי נדב שנרב, במאמרו "ארון השקרים היהודי", שבו הוא יוצא נגד הגישה הזאת. בספר השלישי של הטרילוגיה הסברתי את הטענה כך: פוסק אמור להיות מומחה הלכתי, ועליו להציג בפני השואל את האפשרויות ההלכתיות והמחירים של כל אחת מהן. השואל הוא זה שצריך לבחור ביניהן ולהכריע באיזו מהן הוא הולך. לכן התלות של הפסיקה באדם השואל אינה עניינו של הפוסק אלא של האדם. האדם אמנם יכול להיוועץ בפוסק גם בשלב של בחירת האלטרנטיבה שלו, ואת זה אולי יהיה קשה יותר לעשות עם AI, אבל עצם ההכרעה היא שלו, ועליו לפנות למי שהוא רוצה וחש שיעזור לו. אם האדם רוצה לפנות ל-AI שיהיה לו לבריאות. אם אינו רוצה – שיפנה לפוסק בשר ודם. לכן גם כאן אין מה לקבוע מסמרות של איסור.[3] ראו על כך בטור 275.

אמנם בהמשך דבריו הרב שרלו מביא טענה מעט שונה. הוא מזכיר את פסיקת הרב פיינשטיין להכנסת כלב נחייה לבית הכנסת. טענתו היא שהפסיקה הזאת מתחילה 'מהסוף', כלומר היה ברור לו שצריך להתיר מסיבות אנושיות, ורק לאחר מכן הוא עבר לחפש טיעונים הלכתיים להיתר הזה. מובא בשם הגרי"ד סולובייצ'יק שכל פסק הלכתי הוא בעצם כזה (אמירה קצת מופרזת, אבל יש בה אמת כלשהי. ראו עליה גם בסדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית 475 – 480, ובפרט בהבדל בינה לבין רפורמיות בטור 478). שימו לב שזו טענה שונה, שכן כאן לא מדובר על פסיקה שונה לאנשים שונים אלא התחשבות בנסיבות ולא רק גזירת מסקנות מעקרונות ההלכה. על כך אומר שאיני בטוח שמכונה לא תוכל לעשות גם שיקולים כאלה.[4] אבל בלי קשר לזה, הבעיה הזאת עדיין די דומה לקודמתה, שכן בסופו של דבר מדובר על התחשבות במצבו של האדם ולא רק בעקרונות המופשטים של ההלכה. ולכן גם כאן אומר שזה לא מאד משנה. ה-AI יציג את כל האפשרויות של היתר ואיסור ואת המחירים של כל אחת מהן, ואם המצב מצדיק זאת האדם יבחר באפשרות לקולא. השאלה האם AI יוכל לעשות שיקולים כאלה, איני יודע. אבל בהנחה שהאדם השואל הוא שאמור לעשות אותם ולא הפוסק, שוב אין מניעה למסור את הפסיקה לידי ה-AI.

• ה-AI לא יוכל לתת לשואל יחס אנושי. טענתו היא שבדרך כלל שאלה הלכתית באה כדי ליצור קשר עם הרב, ואחרי המענה לשאלה עליו לתקשר עם השואל במישורים אנושיים אחרים. המגע עם הרב הוא הרבה מעבר לפסיקת הלכה. את זה ה-AI לא יוכל לעשות.

בעיניי זה טיעון חלש מאד. לכל היותר, זה רק אומר שלשואל כזה כדאי לפנות לרב אנושי ולא ל-AI, אבל אין כאן מגבלה עקרונית על פסיקה על ידי AI. אם אדם רוצה רב להתייעץ עמו שיילך לרב. אבל שואל שמפנה שאלה הלכתית ל-AI כנראה לא צריך את זה. האם יש מניעה לקבל תשובה הלכתית מ-AI? איני רואה כאן טיעון שמצדיק זאת.

הוא מסיים בזה שרב ודאי יוכל להשתמש ב-AI, ועל כך אין שאלה. זה אמצעי עזר שאינו משתתף בהכרעה אלא רק עזר מחשבה לפוסק.

מה ה-AI עצמו אומר על כך?

כמקובל בתחום, חשבתי שיהיה משעשע לשאול את ה-ChatGPT עצמו מה דעתו על שימוש בבינה מלאכותית לפסיקת הלכה (אני משאיר לכם לשאול אותו מה דעתו על אלו ששואלים אותו מה דעתו על פסיקת הלכה על ידי בינה מלאכותית, וחוזר חלילה). זה ודאי לא יותר גרוע מלשאול פוסק אנושי מה דעתו על פסיקה של AI, שהרי שניהם נוגעים בדבר. עליי להקדים שהתוכנה בעברית במצב הרבה פחות מתקדם מזו שבאנגלית, ולכן עשיתי זאת באנגלית. הרי לפניכם התשובה שקיבלתי מכבוד הרב:

הטקסט הזה די גנרי, וניתן לראות תשובות דומות, צפויות למדיי, לשאלות מהסוג הזה. אחרי התיאור של אופני השימוש האפשריים בבינה מלאכותית, בשתי הפסקאות האחרונות הוא מגיע לסיכום, ואתרגם אותו כאן:

חשוב לציין כי בעוד שבינה מלאכותית יכולה להוות כלי רב ערך בקבלת החלטות הלכתית, היא לא אמורה להחליף את תפקידם של רבנים, תלמידי חכמים ומנהיגי קהילה שעברו הכשרה מקיפה ובעלי הבנה עמוקה בניואנסים של ההלכה. יש לראות בינה מלאכותית כמשאב משלים כדי לסייע להם בתהליכי קבלת ההחלטות שלהם.

יתר על כן, הפיתוח והיישום של בינה מלאכותית להלכה חייבים לכלול בחינה מדוקדקת של רגישויות אתיות, תרבותיות ודתיות כדי להבטיח שהיא תואמת את הערכים והעקרונות של הקהילה היהודית. ככל שטכנולוגיית הבינה המלאכותית ממשיכה להתקדם, תפקידה בקבלת החלטות הלכתית עשוי להתפתח ולהפוך למשאב בעל ערך הולך וגובר עבור מלומדים וקהילות יהודים המבקשים לנווט במורכבות המשפט העברי

אני חייב לומר שמסקנתו דומה למדיי לזו של הרב שרלו. מעבר לפתיח הבנאלי על האפשרויות השונות להשתמש ב-AI, הוא מסיים באזהרות שבהן מסתיימת כל התייחסות שלו לשימוש בבינה מלאכותית. בעצם הוא אומר שה-AI יכול להיות חברותא של הפוסק, להציע לו פסק וטיעונים, אבל הפוסק הוא שאמור להכריע. לא תמצאו בדבריו חידוש כלשהו מעבר לסיכום צפוי וגנרי של הסוגיה. גם טקסט כזה הוא הישג מרשים לבינה מלאכותית כמובן, אבל בינתיים זה רחוק מלהחליף תשובה של אדם יצירתי. אני מניח שבעתיד הלא רחוק גם זה יגיע. השאלה האם מותר או ראוי להשתמש בו, אחרי שנבדוק שהוא אכן יכול למלא את כל הפונקציות שתיארתי? אם משתחררים מהפוביות ומצליחים לדון בזה לגופו, לדעתי אין שום מניעה לכך.

[1] אמנם במצב הנוכחי אם לא יהיו אנשים שייצרו תוכן, לתוכנת הבינה המלאכותית לא יהיו מקורות שיזינו ויאמנו אותה. יש בעיה כלשהי בהסתמכות מוחלטת על התוכנה. אמנם ככל שאני מבין גם הזנת התוכן יכולה לעבור אט אט לתוכנות הללו.

[2] הרב מלכה שלח אליי את מחקרו המקיף, והיו לנו מעט דיונים לגביו. בסופו של דבר הוא כנראה לא פורסם ואיני יודע מדוע.

[3] הרב שרלו ציין שיש מקום לחלוק על התפיסה שגורסת שהפסק צריך להיות תלוי באדם בגלל שדרושה שקיפות הלכתית, כלומר שההלכה אמורה להיות אובייקטיבית. חשוב לי לצין שטענתי היא שונה. אני לא טוען מכוח שקיפות אלא בגלל שאין בהלכה שורה תחתונה אחת, ותפקידו של פוסק הוא להציג את כל האלטרנטיבות.

[4] בהקשר זה הרב שרלו הזכיר שם את השאלה האם מכונה תוכל לספר בדיחות. אני בהחלט חושב שלפחות בעתיד כן (ברמה כלשהי להערכתי זה נכון כבר היום).