שבט לוי בזמננו: צורת הדיון (טור 589)

רץ ברשת עימות של עמית סגל עם גפני על חשיבות לימודי הליבה והתנגדותם של החרדים ללימודי ליבה.

במהלך הדיון גפני הזכיר את דברי הרמב"ם בהלכות שמיטה כהוכחה לשיטתו ועמית סגל פתח רמב"ם בהלכות תלמוד תורה כהוכחה לשיטתו.

האם דברי הרמב"ם סותרים?

מה באמת אומר הרמב"ם על לימודי ליבה ועל פרנסה וכסף?

אז נעשה סדר בדברים.

גילוי נאות: משנת הרמב"ם ומחשבת חכמי ספרד הקדמונים הוא תחום שאני מבין בו. מי שמעוניין יכול לצפות בסדרת שיעורים שהעברתי על משנת הרמב"ם בערוץ היוטיוב האישי שלי.

קודם כל, כמה מילים על דמותו של הרמב"ם.

1. הרמב"ם הוא (ללא ספק ואין על זה חולק) גדול חכמי ישראל בתקופת הגלות, כלומר ב2000 שנים האחרונות. לא לחינם אמרו עליו "ממשה עד משה לא קם כמשה" או בפיוט "אוחיל יום יום אשתאה" כונה "רב על כל חכמיא".

2. גדולתו ה"דתית" של הרמב"ם לא נובעת רק מחכמתו וטוב הבנתו, אלא מסורת ישירה של חכמי התלמוד בבבל (דרך הגאונים) לחכמי ספרד בקורטובא שבה הוא למד והתחנך. כך למעשה, כל דברי הרמב"ם בפירוש המשניות ובהלכה הם דברי מסורת בהבנת התלמוד ומשקפת את עמדתם והשקפת עולמם של חז"ל והערכים של ישראל.

3. הוא למד והבין בכל המדעים שהיו בזמנו, מתמטיקה, אסטרונומיה, פילוסופיה, בוטניקה, פסיכולוגיה ורפואה. הוא ידוע כרופאו האישי של צאלח-א-דין, הסולטן של מצרים שנלחם וניצח את אנגליה במסעות הצלב.

4. הרמב"ם התפרנס מיגיע כפיו ואחיו דוד (גם תלמיד חכמים) היה איש עסקים מאוד מצליח עד שטבע בים ההודי עם הרכוש של המשפחה.

כל זה מספיק כדי להבין את גישתו של הרמב"ם (וכל חכמי ישראל הקדמונים) בנוגע ל"לימודי ליבה", רכישת מקצוע ולהתפרנס באופן עצמאי ללא תלות בציבור.

אבל נראה מה הוא פוסק להלכה…

"דרך בעלי דעה, שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך יישא אישה… אבל הטיפשים, מתחילין לישא אישה, ואחר כך אם תמצא ידו יקנה בית, ואחר כך בסוף ימיו יחזור לבקש אומנות או יתפרנס מן הצדקה…".

קודם כל, על כל אחד לרכוש מקצוע על מנת להתפרנס. אחר כך, ככל שהוא מתפרנס וחוסך יקנה בית ואז ישא אישה. והטפשים עושים הפוך, קודם נושאים אישה, ואח"כ כשרואים שאין להם בררה אחרת כאי אי אפשר להחזיק בית על מלגת אברך הוא מחפש ללמוד מקצוע כדי להתפרנס.

כלומר, לפי גדול חכמי ישראל, השקפת עולמם ואורח חייהם של המפלגות החרדיות היא טיפשית ואסורה לפי ההלכה.

מעבר לזה הרמב"ם גם קובע סדר בהתנהלות כלכלית תקינה ואחראית. כל אחד חייב ללמוד להתנהל נכון ולהשקיע בצורה שישביח את נכסיו.

"ואסור לאדם להפקיר או להקדיש כל נכסיו, ויטריח על הברייות. ולא ימכור שדה (מניב פירות, עסק), ויקנה בית; ולא בית, ויקנה מיטלטלין (סחורה) או יעשה סחורה בדמי ביתו (חסכונות); אבל מוכר הוא מיטלטלין (סחורה), וקונה שדה (עסק). כללו של דבר: ישים מגמתו להצליח נכסיו – לא להתנאות מעט לפי שעה או ליהנות מעט, ויפסיד הרבה".

1. לא למכור עסק מניב בשביל בית (שלא מניב).

2. לא למכור נכס עבור סחורה. נכס הוא בטוח וקבוע, סחורה יכולה לאבד מערכו או לאבד לגמרי. כלומר לא להפטר מנכס בטוח תמורת השקעה מסוכנת יותר.

3. לא לסחור מחסכונות של המשפחה.

4. לעסוק בסחורה כדי להשתדרג לעסק (נכס מניב).

5. לרכוש בית מגורים מהכנסה (חיסכון) עודפת מהעסק.

6. להיות תמיד במגמה של צמיחה כלכלית.

אבל מה עם מי שתורתו אומנותו? כלומר שלימוד תורה הוא המקצוע שרוכש וממנו מתפרנס.

כך הוא פוסק בהלכות תלמוד תורה (שעמית סגל ציטט):

"כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה, ויתפרנס מן הצדקה – הרי זה חילל את השם, וביזה את התורה, וכיבה מאור הדת, וגרם רעה לעצמו, ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות בדברי תורה, בעולם הזה.

אמרו חכמים, כל הנהנה מדברי תורה, נטל חייו מן העולם. ועוד ציוו ואמרו, לא תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קורדום לחפור בהם. ועוד ציוו ואמרו, אהוב את המלאכה, ושנוא את הרבנות (שררה, פוליטיקה). וכל תורה שאין עימה מלאכה, סופה בטילה; וסוף אדם זה, שיהא מלסטם (גונב) את הבריות".

וכן ראו ההרחבה בפירוש המשנה על "לא תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קורדום לחפור בהם".

כלומר, לימוד תורה הוא לא מקצוע לגיטימי להתפרנס ממנו. מי שעושה את זה – אין לו חלק לעולם הבא.

מעבר לזה, מי שלומד תורה ולא דואג לפרנס את עצמו עם מקצוע לגיטימי, בסופו של דבר יהיה גנב ופושע.

לצפות או לבקש מהציבור לפרנס לומדי תורה הוא חילול ה' וגורם לשנאת לומדי התורה.

שיתווכחו עם הפסיקה של הרמב"ם כמה שרוצים. ברור כשמש שהשנאה שיש לחלקים מהציבור לחרדים הוא בדיוק על הנקודה הזאת של השתמטות מעול הציבור והשלכת עצמם על הציבור בטענה שצריך לפרנס לומדי תורה.

אז בין אם מסכימים עם הרמב"ם אם טכנית מותר להתפרנס מתלמוד תורה או לא, הוא צדק וזה חילול ה'.

ומה עם לימודי ליבה?

אז אפשר להתווכח בנוגע ללימודי מדעים או השכלה גבוהה אם זה משהו שחייבים ללמוד (לפי ההלכה). לפי הרמב"ם זה ברור שצריך ללמוד וזה בכלל לא נחשב לימודי חול אלא חלק מלימוד תורה. כל המדעים כלולים תחת "מעשה בראשית". הרמב"ם אומר את זה בהלכות יסודי התורה וחוזר על זה אינספור פעמים במורה נבוכים.

בדיון אצל עמית סגל גפני אמר שלא לומדים "לימודי ליבה יהודיים" בחינוך הממלכתי.

האמת היא, שגם בישיבות החרדיות לא לומדים "לימודי ליבה יהודים". הם רק לומדים גמרא ומוסר. אף אחד מהם הם לא לימודי ליבה תורניים.

גפני שאל למה לא לומדים תנ"ך בחינוך הממלכתי. אני שואל למה לא לומדים תנ"ך בישיבות החרדיות.

לימודי ליבה יהודיים כוללים: תנ"ך, ספרי יסוד במחשבת ישראל (כוזרי, אמונות ודעות לרס"ג, יסודי התורה להרמב"ם, כתבי הרמב"ם ועוד), משנה והלכה. חוץ מקצת הלכה, החינוך החרדי לא לומד כלום מזה. רק גמרא.

גמרא זה לא לימודי ליבה אלא לימוד מתקדם (שלא אמורים ללמוד לפני שליטה בלימודי הליבה). אגב, לפי הרמב"ם כבר השיגה את מטרתו בפסיקת ההלכה במשנה תורה ולא צריך להתעסק בו יותר מדי כאילו מטרתו היא חידוד יכולות הוויכוח.

והחרדים לא מכירים את כל דברי הרמב"ם האלה?

התשובה היא לא. כל הדברים האלה נמצאים בהלכות יסודי התורה, דעות ותלמוד תורה. כל אלה נמצאים בספר הראשון של המשנה תורה – ספר המדע. וזהו הספר (יחד עם מורה הנבוכים) שהיו שורפים פעם ושהרבה רבנים חרדים עד היום אוסרים על התלמידים שלהם ללמוד.

אז על איזה רמב"ם גפני מתבסס?

ההלכה שגפני הזכיר היא ההלכה האחרונה בספר זרעים בהלכות שמיטה ויובל.

"ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו: מפני שהובדל לעבוד את ה' ולשרתו, ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים, שנאמר "יורו משפטיך ליעקוב, ותורתך לישראל" לפיכך הובדלו מדרכי העולם – לא עורכין מלחמה כשאר ישראל, ולא נוחלין, ולא זוכין לעצמן בכוח גופן…

ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה', והלך ישר כמו שעשהו האלוהים, ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם – הרי זה נתקדש קודש קודשים, ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים, ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו…".

ראוי להתבונן בהלכה זו כי החרדים מרבים להשתמש בה כדי להצדיק את כל אורח חייהם. חשוב לציין שזה למעשה הרמב"ם היחיד שמצטטים, ובאופן שגוי עם הבנה מעוותת לגמרי כדי להצדיק את השקפת עולמם ואורח חייהם. ויש לזה סיבה, כל השקפת עולמו של הרמב"ם הוא האנטי הגמור להשקפת העולם החרדית.

קודם כל, ראוי לציין שזהו ההלכה האחרונה של ספר זרעים. למה זה חשוב? כי הרמב"ם נוהג לסיים כל אחד מ-14 הספרים במשנה תורה עם דברי חיזוק והשראה. כלומר, זה לא תמיד בהכרח הלכה למעשה אלא דברי חיזוק.

אבל בואו נראה מה הוא באמת אמר.

1. בהלכה לפני אחרונה, שבט לוי פטור מהשתתפות במלחמה כי הם הובדלו כשבט לשרת את ה' וללמד (לא רק ללמוד) תורה לציבור. בגלל זה הם לא זוכים לנחלה בארץ ולא מקבלים חלק מהשלל של המלחמה.

אם החרדים רוצים להגיד שהם "כמו" שבט לוי שפטור משירות צבאי כי הם לומדים תורה, אז גם לא אמורים לקבל נחלה בארץ.

2. המטרה של ה"פטורים" לשבט לוי הוא כדי שילמדו ויחנכו את הציבור. מתוך מאות אלפי האברכים שנתמכים ע"י הציבור בישראל רק בודדים באמת מוציאים את התורה שלהם החוצה לציבור. גם אז הרבה מהם דורשים תשלום על השתתפות הכנסים והרצאות.

3. כל ההיקש בין הלויים למי ש"תורתו אומנותו" לפי ההלכה הוא רק בזה שהם נתקדשו קודש קדשים, לא בשום פטור משירות צבאי או כל דבר אחר.

נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו… הרי זה נתקדש קודש קודשים…

4. ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם… כלומר שאין לו עניין בכל הדברים שמעניינים את שאר האנשים. לא עסקנים, לא פוליטיקה, לא חופשות ובין הזמנים ולא שום משרה ציבורית.

5. ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו – הוא עדיין צריך לפרנס את עצמו. רק שיסתפק בפרנסה שמספיקה לו לחיות ולא יותר מזה. בשום מצב אחרים או הציבור לא צריכים לדאוג לפרנסה שלו כדי שימשיך ללמוד.

לסיכום:

1. כולם צריכים ללמוד לימודי ליבה, הם חיוניים לרכישת מקצוע בעתיד.

2. מדעים זה גם ככה לא לימודי חול אלא חלק מתלמוד תורה "מעשה בראשית".

3. חייבים להתנהל כלכלית בצורה אחראית ולדאוג לצמיחה כלכלית.

4. אני מוסיף – חינוך כלכלי צריך להיות חלק מלימודי הליבה (לכולם).

5. כולם צריכים ללמוד לימודי ליבה יהודיים, גם החרדים.

6. גמרא זה לא לימודי ליבה יהודיים.

7. תלמוד תורה זה לא מקצוע לגיטימי להתפרנס ממנו.

8. מי שמתפרנס מתלמוד תורה אין לו חלק לעולם הבא.

9. מי שמתפרנס מתלמוד תורה מבזה את התורה וגורם לשנאת הדת.

10. מי שרוצה לזכות בכתר תורה, או להקדיש את עצמו רק ללימוד תורה, עדיין צריך לפרנס את עצמו. שיצטמצם בשאר המותרות שמעניינים את שאר האנשים ויפרנס את עצמו כדי מחייתו וילמד תורה עם שאר הזמן.

עצה שלי למי שרוצה לזכות בכתר תורה, שילמד מקצוע וירכוש נכסים מניבים שבאמת יאפשרו לו לעבוד מעט (חופש כלכלי) כדי להתפרנס כדי שיהיה לו יותר זמן פנוי ללמוד תורה.