פרסום כתבים של אדם שלא רצה בפרסומם לאחר מותו

אגב, עניין דומה יש סביב כתבי ר' חיים מבריסק. הוא היה פרפקציוניסט מטורף (כמו כל הבריסקרים), ולכן הוציא לאור רק חיבור אחד, כרך לא עבה – חידושיו על הרמב"ם, שיצאו אחרי שהוא ישב שבעה נקיים על כל מילה. אחרי מותו לא מפסיקים להוציא מאמרים, חיבורים ושיעורים שלו, מכתבי יד גנוזים, מתלמידיו ועוד. יש על כך סכסוכים נוראיים ברמה המשפטית (יש כנראה גניבות מהמשפחה). אבל הבעיה העיקרית אינה הכסף והזכויות הקנייניות אלא הזכויות המוסריות. הוא לא רצה להוציא את החידושים הללו ואחרים מוציאים בשמו. הטענה היא בדיוק טענתך שלך.
אגב, בהקשר זה עולות טענות שחידושי תורה לא שייכים למוצאם כי התורה היא  נחלת הכלל (כך כתבו כמה פוסקים לגבי זכות יוצרים בחידושי תורה).

מעניין.