אינטואיציות ב2 מקרים

אכן זו אינטואיציה. ואני בנוסף נוטה לחשוב שגם הבחירה וגם ההשגחה הן הטיות פסיכולוגיות.

השאלה שלי הייתה בעיקר על זה שלדעתי רצון חופשי והשגחה הן עם תנאי פתיחה מאוד דומים, לדעתך יש לבחירה עמדה הרבה יותר אמינה מהשגחה?

ולמה העדפתי את הסיבתיות? אפשר לתת דוגמאות ב2 המקרים שאתה מרגיש בהשגחה או בחירה אבל למעשה זה תרמית של המוח ואין לתחושות אלה אמינות. בעוד אם אתה מספיק זהיר עם הסיבתיות, לדוגמה על הרבה מהמדע, אני ממש סומך ואשים על זה הימור די כבד.

לא הצלחתי להבין. יש כאן שלוש אינטואיציות שיש ביניהן סתירות, וכל אחד אמור להחליט מי מהן חזקה יותר. בעיניי זו של הבחירה חזקה מכולן, כי היא מבוססת על חוויה בלתי אמצעית שלי על עצמי. השגחה בעיניי היא בובקעס כי אין לך אפשרות לדעת את זה. איך בכלל מישהו יכול לדעת שהקב"ה מעורב. מה עוד שהתחושות הללו צמחו מתוך חינוך ודוגמות דתיות.