אלוקים
כיוון שאין מחשבה תפיסה ביה, האם ניתן לומר, אולי אף לחנך, שאלוקים =המצפון של האדם, התבונה האנושית, כל מה שהוא רוחני באדם, המקור לערכיו, קדושה, וכו' במקום להסביר שישנה ישות רוחנית מעבור ליקום שניתן להוכיח או לדחות את קיומה. נראה לי שכך יותר פשוט להסביר ולחנך. מה דעתו של הרב ?
אפשר לומר הכל, אבל יש בזה שתי בעיות: 1. אלוקים אינו יישות אלא תנועה נפשית. זו סתם צורת ביטוי ולא טענה. 2. אם אין יישות ברקע, כל הנורמות הללו אינן תקפות. אלו סתם אילוזיות פסיכולוגיות חסרות ערך. בעצם המושג 'ערך' לא קיים (ראה מחברת רביעית).
אגב, אותה ישות לא בהכרח ניתן להוכיח או לדחות את קיומה. אפשר לטעון לקיומה גם ללא הוכחה. כל הוכחה מבוססת על הנחות יסוד, ואם יש מישהו שמבין ישירות שאלוקים קיים הוא לא צריך הוכחות.
תודה לרב .מספר שאלות של הבנה
1. מה פירוש אלוקים =תנועה נפשית
2.מדוע אם אין אלוקים אין ערכים? שאיפתו של האדם לערכים מוכיחה על כוח רוחני מצפוני שקיים באדם- אני קורא לו,אלוקים.
3.מהי הנחת היסוד שעל גביה בונים את ההוכחה לקיומו של האל?
1. את זה עליך להסביר ולא עליי. אתה טענת זאת.
2. בלי קשר לאיך אתה קורא למשהו, שזו סמנטיקה, בללי אלוקים אין תוקף למוסר. ראה בהרחבה במחברת הרביעית (או בשיחה הרביעית בספרי 'המצוי הראשון').
3. זה מפורט בספרי הנ"ל. אתה ודאי לא מצפה שאכתוב כאן ספר.
"בלי אלוקים אין תוקף למוסר" מדוע?
אולי המוסר הוא חלק מהתפתחות אבולוציונית שטבועה באדם?
י
הפניתי למקומות שבהם זה מוסבר
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer