ביקון ואדם
היי הרב מיכי.
שאלה מפורסמת שתלמדים בשיעור א (וגם אני אז) שואלים האם אני באי בודד ויש לי חזיר וגופה של אדם מה אני צריך לאכול? שמעתי פעם תשובה שבאופן ראשוני לא מספקת ש"דרך ארץ קדמה לתורה" כי יש מצוות שאני לא מזדה איתם ברמה המוסרית שהן מן התורה אבל עדיין צריך לקיים אותן, וגם אם כן אם זה קורה בשבת אז גם פה "דרך ארץ" גוברת? חשבתי אולי שאדם גם לא כשר או "ואהבת לרעך כמוך" ואז יש עשה ולא תעשה ואז אולי העשה גובר. בכל מקרה מה דעתך בנושא?
הרב עמיטל אמר פעם שלדעתו יש להעדיף חזיר כי בשר אדם זה מוקצה מחמת מיאוס. אני מעולם לא הבנתי מדוע. זה בסך הכל דוחה ומגעיל אבל איני רואה בזה בעיה ממשית, ובוודאי לא משהו שדוחה איסור לאו כמו חזיר. הנחתי היא שאין כאן חובת קבורה (למשל בבשר גוי) אחרת גם זה איסור. ויש לדון האם שימוש לאכילה הוא כמו להשתלה שאחרי שזה חלק מגופי שוב זה אינו חייב בקבורה. יש לחלק טובא, ואכ"מ.
אמנם לפי הרמב"ם יש בזה איסור עשה, אבל מסברה איסור לאו חמור מאיסור עשה (למרות שקיום עשה דוחה לאו). בכל אופן, זו שאלה הלכתית רגילה ואני לא מקבל את התזה של הרב עמיטל.
איזה איסור עשה יש פה? (על פי הרמב"ם)
לגבי מה שכתבת כאן: "אבל מסברה איסור לאו חמור מאיסור עשה (למרות שקיום עשה דוחה לאו)".
מה הסברה בזה? לכאורה זה מניגוד חזיתית לכלל שעשה דוחה לאו.
לא
הסברתי את הכלל נזה בעבר. יש כאן השוואה בין שתי אפשרויות: קיום עשה ומעבר על לאו מול הימנעות מלאו וביטול עשה. כל אחת משתיהן היא חיסור בין שני הערכים, והראשונה יוצאת עם ערך טוב יותר. כשמדובר באיסור עשה אז אין ערך לקיום העשה, וההפרש הראשון יוצא שלילי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer