בענין עבודה זרה: העושה עצמו אלוה אבל לא מצווה על פולחן כלשהו

שו"תקטגוריה: עיון תלמודיבענין עבודה זרה: העושה עצמו אלוה אבל לא מצווה על פולחן כלשהו
ניב שאל לפני 2 שבועות

שלום וברכה,
נפלה מחלוקת בין החברים בעת לימוד סדיר במסכת סנהדרין והחלטנו שנקבל את שיקול דעת הרב בענין:
הספק; האומר שהוא אלוה או בן-אלוה, אבל לא מצווה שיעבדוהו בשום צורה האם מתחייב על עצם האמירה או לא?
חברי אומרים שעצם האמירה שהוא אלוה או בן אלוה היא עבודה זרה וכדין מסית או מדיח ולכן חייב סקילה כדין עע"ז – ולדעתם "פשיטא שזה הדין"
ודעתי שלא, (חלק מן הסיבות המשנה בסנהדרין ז, י), כי מה בכל "שאמר" אין בכך מאומה והרי הוא כשאר שוטים בעולם
ורק בדין מגדף מצאנו עונש על אמירה בפה בלבד, אבל בעבודה זרה חייב לבצע אחת מארבע פעולות ולא מספיקה מחשבה בלבד 
(שעונש עליה רק בידי שמים אם בכלל) או אמירה בלבד כדי להעניש בבית דין ק"ו להוציא להורג באשמת עבודה זרה.
מחכים לשיקול דעת הרב 🙂

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שבועות

לא זכיתי להבין מה המשמעות שתקבלו את דבריי. גם מי שלא מסכים יחזור בו כי אני אמרתי? אבל הוא לא חושב כך. נדמה לי שאתם בסה"F רוצים לשאול את דעתי ולא לקבל ממני פסק הלכה.
להבנתי אין חיוב עונש בלי מעשה (לאו דווקא ד עבודות, אם זה דרך עבודתה אז בכל פעולה סגי). אמירה, חמורה ככל שתהיה, אינה מחייבת בעונש. אגב, לא בגלל שהוא שוטה, שכן אתה יכול לומר על כל עובד ע"ז שהוא שוטה ולפוטרו מעונש. זה דין מדיני ענישה שאין עונש ללא מעשה. ובפרט שבע"ז גם האיסור הוא על העבודה ולא רק העונש. כפירה אינה ע"ז. אמנם מורידין ולא מעלים בהחלט שייך גם באמירה (כי זה לא עונש). אמנם ידועים דברי רדב"ז לגבי מי שאמר שמשה רבנו הוא אלוהים, שרצו להורידו לבור ולא להעלותו, ואמר להם שיעזבוהו כי הוא אנוס בדעתו (כך הוא חושב). אגב, אמירה כזאת אינה בגדר מסית ומדיח, שכן המסית צריך להסית לעבודה.
טוב, הנאשם ניצל ברגע האחרון. שיעביר לי 100,000 ש"ח ונסגור עניין.  

ניב הגיב לפני 2 שבועות

תודה על התשובה.
אכן מי שלא סבר כמוני (שלא מענישים על אמירה כזו) קרא את דבריך וחזר בו ואם אפשר לקרוא לזה כך, קיבל את פסיקת ההלכה שכתב הרב.

שכתבתי שוטה על האומר שהוא אלוה כונתי: לראות בן אנוש עם כל 'מעלותיו' הגשמיות ולטעון שהוא אלוה זו שטות מבוארת לעומת זאת לייחס אלוהות לכוח בטבע -נגיד שמש- זו גם שטות אבל הבנה שטחית עלולה להטעות ולהגיע למחשבה כזאת כיון שיש לה כוח של חום, הגודל בחלל וכו' לטעות לחשוב שאולי יש לה איזה כח (= אלוהות) גם אפשר לומר שהוא טועה בדעתו אבל על טעות כזו המובילה למעשה התורה הקפידה והענישה.

לגבי הדוגמה המצוינת מהרדב"ז: האם ידוע לרב אם יש פוסקים שחלקו על הרדב"ז בזה?
לגבי הנאשם – נעדכן אותו 😉

יישר כח

mikyab צוות הגיב לפני 2 שבועות

לא ידוע לי על מישהו שכתב נגד הרדב"ז.

השאר תגובה

Back to top button