בעקבות הסערה נגד לוסי האריש

איני עוקב אחרי המהומות הללו (רק שמעתי באופן כללי). הבנתי שעיקר הבעיה היא הזוגיות המעורבת שלה. בכל אופן, כל אחד יכול להביע את דעתו, וברור שלא יכולה להיות טענה שדעה כלשהי אסור שתישמע, כל עוד החוק מאפשר אותה. אבל צריך להבין שבימים אלו מתקבעת נורמה שלפיה מותר להציק לאנשים עקב דעות או פעולות שלהם. זה נכון לכל הצדדים ומכל הכיוונים. מציקים לשרה נתניהו ולמשפחתו של ביבי, לשרי הממשלה ומשפחותיהם ועוד אישי ציבור (כמו אמנים וכו'). כך גם מציקים לאנשים מהצד השמאלי (זה בלט במיוחד בתקופת ממשלת השינוי שהליכוד הפעיל טרור מאורגן של ממש נגד חברי הקואליציה). בכל אופן, כיום מי שאשם בזה לדעתי הוא היועמ"שית (שאמרה שהפגנות כרוכות בהכרח באי נוחיות וחסימות כבישים) והמשטרה שלא גיבשו כללים ברורים בעניין. לכן יש טענות כנראה מוצדקות לאכיפה בררנית. מה שיוצא הוא שסובלים מזה הרבה אנשים שמציקים להם ולמשפחתם בגלל דעות או פעולות שלהם. כך קורה לגבי מרדכי דוד מול אהרון ברק וכדומה. התקשורת מתמקדת בהצקות מימין לשמאל אבל זה רחוק לשקף את התמונה המלאה. כולם חוסמים את כולם ומציקים לכולם, והמצב הוא אנרכיה. שום צד לא ייסוג עד שלא תהיה הסדרה והודאה ברורה בטעויות העבר. בלי זה, גם כשיתחילו לאכוף כללים הגיוניים תמניד תעלה טענה שזו אכיפה בררנית (למה רק כעת ורק נגדי מתחילים עם זה?). זה חייב לבוא עם הצהרה כללית שמדברת על טעויות העבר מכל הכיוונים, ואז הסדרה חדשה.