גבעול שמכריע בין שתי ערימות
ישנם שני אנשים צמאים במדבר ובידי קנקן מים שיכול להציל אחד מהם. האם לדעתך מבחינה מוסרית אני מוכרח לערוך הגרלה נייטרלית, או שישנם כללים עקרוניים את מי להקדים, או שאני יכול לבחור כרצוני, או אפשרות אחרת?
כללים עקרוניים כמו למשל מעלה אישית יותר גבוהה (ממזר תלמיד חכם לפני כהן גדול עם הארץ, מתמטיקאי לפני פיזיקאי) או תועלת לחברה (זמר שמענג המונים לפני מורה עייף לגיאוגרפיה). בחירה כרצוני למשל אבחר את זה שמוצלח יותר בגירוש זבובים כדי שיהיה לי קצת יותר כיף בהמשך המסע.
הצדקה להגרלה היא שערך החיים שווה (אם הקנקן היה שייך לאחד מהם הוא לא היה מחויב להעניק אותו לשני. בעיניי זאת אומרת שהם שווים). הצדקה לכללים עקרוניים מובנת מאליה. הצדקה לבחירה כרצוני דומה להצדקה להגרלה – כיון שבבסיס שניהם שווים לגמרי אז המוסר אדיש לגמרי להבחנה ביניהם ואז אין שום בעיה בכך שאני משתמש בגבעול קש שדוף כדי לתעדף בין שתי הערימות הזהות משני צדדיי. אני מעדיף לא להיכנס לעניינים של סוגיות גם אם אולי הן רלוונטיות (כמו למשל מיגו בתרי ותרי).
אם במקום לבחור איזה אדם להציל הייתי עומד בפני הבחירה איזה יד יכרתו לי אז נראה ברור שאין שום בעיה מוסרית בכך שאבחר את היד שעליה יש צלקת בצורת עיגול שמזכירה לי אפיזודה חביבה מהילדות. באופן דומה אם הייתי עומד בפני הבחירה איזה שן יעקרו לפלוני והוא אומר לי שמבחינתו אין הבדל בין שן 8 לשן 9 אז נראה סביר שאני רשאי מוסרית לבחור את שן 8 מכח הסיבה המעמיקה שהמספר 9 מזכיר לי את הגיל של אחותי הקטנה ולכן מעורר בי סימפטיה.
בקיצור האם בין שני דברים שווים-בעיקרם מספיקה הכרעה כל דהו או שצריכים להכריע בצורה אובייקטיבית נייטרלית. זה נראה עניין די שגור ומן הסתם הופיע כאן כמה פעמים אבל לא מצאתי התייחסות מפורשת (קשה לחפש).
מוסרית. לכאורה אם אין שיקול הלכתי שמחייב אותך – מותר לך לעשות מה שאתה רוצה. מאידך, ברור שמוסרית ראוי יותר לתת סיכוי שווה לחיים לכולם.
הלכתית. לכאורה זהו שיקול של קדימה בהצלה בסוגיית הוריות. ולכן יש ללכת אחרי הקדימה שם ולא אחרי שיקול אחר. מאידך, ייתכן ששיקולי הקדימה שם נאמרו רק כשאין שיקול אחר שגובר עליהם. למשל, סברא פשוטה היא שבני משפחה קודמים לשיקולים ההם. וכן יש להביא ממכירי כהונה (שאדם מעדיף כהן מסיבות לא ענייניות), וכן ממתן צדקה שלא שמענו שאין להעדיף את האחד על אחרים (כשמדובר באותה רמת נצרכות).
אבל ההבחנה בין הלכה למוסר בהקשר זה אינה נראית לי, כי שיקולי ההלכה משקפים תפיסות מוסר (אין כאן פסוקים או מקורות אחרים, אלא שיקולים של חכמים).
במאמרי על הפרדת תאומי סיאם הבאתי שכל הפוסקים בימינו סוברים שאם שני התאומים הם זהים יש להותירם למות ולא לעשות ניתוח שמציל אחד מהם. ואנוכי טענתי שחייבים לעשות הגרלה ולהציל אחד מהם. כעת עולה האפשרות להעדיף סתם אחד מהם, וזה לא שמענו. אמנם השיקול שם נגע באיסור רצח, וזה לא קיים במקרה דידן (כי מדובר באי הצלה ולא ברצח).
דנו בכל זה לא מעט ביחס לקדימה במתן טיפול רפואי (כמו גם בסל הבריאות). ראה למשל כאן:
http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=751
וכאן:
http://hebrew.sadnatenosh.org/articles/pikuachnefesh.htm
תודה
תוכל להסביר יותר למה (במקום שאין כללי קדימה ובו אתה מחדש לעשות הגרלה) העדפה סתם לא שקולה להגרלה? האם העניין פה הוא שגם הסיכוי הוא דבר בעל שווי כמו כרטיס להגרלה ולכן יש לחלק אותו בצורה שוויונית למרות שבסוף התוצאה של הגרלה או העדפה תהיה שקולה? אגב בשודא דדייני לא נראה שעולה בכלל האפשרות של הגרלה (וכן אולי האפשרות של העדפה)
[מדוע באמת במקום שמכרתי לשני אנשים לכל אחד כרטיס להגרלה על סך 100 שח (הכרטיס עולה 50 לצורך העניין) אני מחויב לערוך את ההגרלה ולא יכול לבחור שרירותית להיכן להקריס את הספק האונטי]
אכן. בדיוק לזה התכוונתי: הסיכוי לחיים הוא הערך שמחולק כאן, ויש לחלקו באופן שוויוני. הגרלה נותנת סיכוי שווה לכל אחד משני הצדדים, ובחירה שלך לא.
בשודא דדייני עולה אפשרות ההגרלה כמקרה פרטי של שיטת רש"י שאפשר לעשות מה שרוצים. אבל נכון שהוא לא מכריח לעשות הגרלה, ובמובן הזה נראה שגם בעיניו אין עדיפות להגרלה.
לגבי כרטיס ההגרלה, מדוע שלא סתם תבחר במי שאתה אוהב? לפחות אם אהבתך אליו התעוררה אחרי ההגרלה (אחרי הייתה כאן רמאות מעיקרא). נדמה לי שהאקראיות היא חשובה. התעוררות האהבה אמנם לא ידועה מראש לאיזה כיוון זה יהיה, אבל זו לא הגרלה בעלת סיכוי שווה (ההתפלגות אינה אחידה אלא תלויה בטעם שלי).
שאלת שוליים
אם מקבעים את העיקרון של "הטעם" ואהבה וכו' אז זו באמת רמאות מעיקרא. כי למשל השני שקונה כנראה לא מקבל 50 אחוז. אבל אם העיקרון הבורר הוא פתוח לגמרי – אני עשוי להחליט לפי זה שתפזורת הנמשים שלו מזכירה לי יותר את מערכת הכוכבים ביום שנולדתי או זה שיש לו יותר אותיות בומ"ף בשם – אז זאת עדיין התפלגות לא אחידה? לכאורה התפלגות אחידה על עקרונות הברירה.
ברור. זו בדיוק הגרלה. אין שום חובה דווקא להטיל מטבע. כל הליך אקראי עם התפלגות שווה לשני הכיוונים קביל באותה מידה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer