דטרמיניזם והכיפה של נורטון

1. העקום גזיר בקצה העליון (פעם אחת).
2. אני קורא בין השורות של התשובה שלך שקשה לך אינטואיטיבית לקבל תאוריה שמאפשרת חוסר דטרמיניזם במקרי קצה מסוימים.
האם זה נכון? ואם כן, למה בעצם? אולי זו תכונה "טובה" של התאוריה?

השאלה האם צורה שלא גזירה מסדר שני והלאה קיימת בטבע. תחושתי היא שלא.
אכן קשה, כי החוקים לכאורה דטרמיניסטיים. העובדה היא שכם הם מציגים זאת כפרדוקס. קורה כאן משהו ללא סיבה, וזה נגד עקרון הסיבתיות.

יהיה נחמד אם הרב יכתוב על זה טור מתישהו, כי זה באמת נשמע מדהים, אלא שהערך הנ״ל הוא מבחינתי חלק מהוויקיפדיה הסינית.

1. לגבי צורות בטבע – אני חושב שזה תלוי כמה zoom-in עושים. ברמה האטומית נראה לי שאין גזירות אפילו פעם אחת (ואולי אפילו אין רציפות).

2. נורטון מסביר שאין כל פרדוקס אם אתה מנסח את החוק הראשון כך: "אם סכום הכוחות אפס – התאוצה תהיה אפס": עד הזמן שהגוף מתחיל לנוע (t<T), תאוצתו אכן אפס (וגם מהירותו אפס). ברגע t=T עדיין תאוצתו אפס (בגלל הצורה של העקום). ב- T<t יש תאוצה, אבל סכום הכוחות כבר לא אפס. אין שום נקודה בזמן שבה החוק מופר, ולכן אין פרדוקס.
https://sites.pitt.edu/~jdnorton/Goodies/Dome/

3. הניתוח לא מראה שקורה משהו ללא סיבה (פיזיקלית), אלא שבמערכת הזו, כל רגע יכול לקרות משהו כזה. לדעתי (ולתקוותי) אולי נפתחת פה אפשרות לאירועים שסיבתם לא פיזיקלית והם לא מפרים את חוקי הפיזיקה. במילים אחרות: אולי חוקי הטבע מואילים בטובם להרשות לפעמים לגורמים נוספים להשפיע על המציאות.

4. הערה: לא כל עקום קמור יכול לייצר את התופעה הזו. אם ניקח לדוגמא כיפה כדורית, הזמן הדרוש למסה לצבור מהירות הוא אינסופי, ולכן התנועה בעצם לא יכולה להתחיל. החידוש של נורטון הוא ביצירת עקום שבו הזמן סופי.

1. כשאתה ברמה האטומית יש להשתמש בתורת הקוונטים וכל החישוב אינו רלוונטי.
2. לא הבנתי. ברגע תחילת התנועה אין עדיין כוח. זהו כנראה ביטוי לחוסר הגזירות שם בשפיץ.
3. לא הבנתי את ההבדל. הבעיה היא בזה שיכול לקרות משהו כזה.
4. זה ברור. בוויקי עמדו על כך מהצד השני. אם תסתכל על כדור שמטפס למעלה ונעמד בקצה זה ייקח לו זמן אינסופי.