דיו לבא מן הדין להיות כנידון

הרב מיכי, אנסה להציע הסבר, שלמדתי מדברי תוספות שם, ומבקש אם תוכל לחוות דעתך.
השאלה היא האם העמודות הן ״רשות הרבים״ ו״חצר הניזק״ (חכמים) ואז הערך בשורת קרן בעמודת ״רשות הרבים״ הוא חצי, או שהעמודות הן ״חצי נזק ברשות הרבים״ ו״נזק שלם בחצר הניזק״ (רבי טרפון) ואז הערך בשורת קרן בעמודת ״חצי נזק ברשות הרבים״ הוא 1.
רבי טרפון מתייחס לחיוב חצי נזק ברשות הרבים כנושא עצמאי, וקרן חייבת בו, ומבחינתו יש כאן קל וחומר רגיל לגמרי (מה שן שפטורה מציצית ברשות הרבים חייבת בתשלומים בחצר הניזק, קרן שחייבת בציצית ברשות הרבים אינו דין שחייבת בתשלומים בחצר הניזק), ושני הכיוונים שלו מביאים כרגיל לתוצאה שבקרן יש את חיוב ״נזק שלם בחצר הניזק״. והוא לא יודע מה חכמים רוצים מחייו.
חכמים לעומת זאת מתייחסים רק לנושא ״רשות הרבים״ כנושא עצמאי, ובעיניהם יש כאן בקרן חיוב חלקי – לא חיוב מלא של חצי נזק אלא חיוב חלקי של נזק שלם. כעת באים חכמים ואומרים שהחיוב החלקי הזה ייתכן שהוא מגבלה פנימית של קרן – משהו בקרן מגביל אותה לתקרה של חצי, ואז המגבלה הזאת חלה גם בחצר הניזק. ולכן גם לחכמים לא משנה הכיוון של הקל וחומר (קרן מקרן או קרן מרגל) בכל מקרה העובדה שיש בקרן חיוב חלקי מעלה חשש שמא הקרן בטבעה מוגבלת לחיוב חלקי.

הסבר מעניין מאד. אבל דומני שקשה לקבל אותו שכן המחלוקת ביניהם מנוסחת בגמרא כמחלוקת על 'דיו' (היכא דמיפריך קו"ח). ולשיטתך זו בכלל לא מחלוקת על 'דיו' אלא על הבנת חיוב ח"נ ברה"ר (האם הוא חיוב חלקי או חיוב עצמאי). אגב, המחלוקת הזאת על הבנת חיוב ח"נ לכאורה תלויה במחלוקת האם פלגא ניזקא קנסא או לא.

אי משום הא אפשר לומר שיש שתי הסתכלויות אפשריות (חיוב חלקי או עצמאי) ורבי טרפון בוחר את ההסתכלות שמחדשת.
(אכן אפשר ונאה לתלות במחלוקת קנסא וממונא אבל נראה לי שאפשר גם להישאר רק ברמה הפורמלית, חכמים יכולים לסבור קנסא ועדיין לראות כאן חיוב חלקי, ורבי טרפון יכול לסבור ממונא ולראות כאן נושא עצמאי. אגב אם ר"ט יסבור קנסא אז ק"ק שחייב נזק שלם בחצר הניזק).
כיצד אתה מבין את קושיית ותירוץ תוספות: "ואם תאמר והיכי קאמרי רבנן דיו, כל קל וחומר כך הוא דבשביל חומרא אחריתי קטנה שיש בזה מה שאין בזה יש ליתן בחמור כל החומרות שבקל. ויש לומר כיון שהחומרא מעין הדין שאנו באין ללמוד שייך לומר דיו שפיר".