האם שבת קשור למוסר

לרחם על חלשים ולתת להם זכויות כמו שלך זה לא מוסר?
וכי שינו את הגדרת המוסר?!
הרי גם נתינת צדקה אינה חובה מוסרית, ובכל זאת נחשבת למעשה מוסרי, מאחר והיא עוזרת לחלש. כך גם "והדרת פני זקן" וכדומה. לרחם על חלשים, ולתת להם זכויות, על אף שזה לא מיטיב עם הרווחים שלך, האין זה פשוט שזה שייך לתחום המוסר?!

או לחילופין הפסוקים הבאים:
"שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּעֲשֶׂ֣ה מַעֲשֶׂ֔יךָ וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י תִּשְׁבֹּ֑ת לְמַ֣עַן יָנ֗וּחַ שֽׁוֹרְךָ֙ וַחֲמֹרֶ֔ךָ וְיִנָּפֵ֥שׁ בֶּן־אֲמָתְךָ֖ וְהַגֵּֽר",
ולגבי שמיטה:
(ד) וּבַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֗ת שַׁבַּ֤ת שַׁבָּתוֹן֙ יִהְיֶ֣ה לָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַה֑' שָֽׂדְךָ֙ לֹ֣א תִזְרָ֔ע וְכַרְמְךָ֖ לֹ֥א תִזְמֹֽר:
(ה) אֵ֣ת סְפִ֤יחַ קְצִֽירְךָ֙ לֹ֣א תִקְצ֔וֹר וְאֶת־עִנְּבֵ֥י נְזִירֶ֖ךָ לֹ֣א תִבְצֹ֑ר שְׁנַ֥ת שַׁבָּת֖וֹן יִהְיֶ֥ה לָאָֽרֶץ:
(ו) וְ֠הָיְתָה שַׁבַּ֨ת הָאָ֤רֶץ לָכֶם֙ לְאָכְלָ֔ה לְךָ֖ וּלְעַבְדְּךָ֣ וְלַאֲמָתֶ֑ךָ וְלִשְׂכִֽירְךָ֙ וּלְתוֹשָׁ֣בְךָ֔ הַגָּרִ֖ים עִמָּֽךְ:
נראה די ברור שהמטרה כאן היא מוסרית, שגם החלשים בחברה יקבלו את פריווילגית המנוחה והתבואה, שלא היו מקבלים אם המעסיקים לא היו מרחמים עליהם.

יש לך בעיה קשה בלוגיקה. גם רצח הוא איסור מוסרי. וגם גניבה. האם זה אומר שלא תרצח ולא תגנוב הם צווים מוסריים? אם כן, אז למה הלכת להנמקות של שבת ולא לאיסורים הללו?

חשבתי שזה פשוט מדי. רציתי לומר את זה על המצוות שלא ברור לנו שהן קשורות במוסר,
שגם להרבה מהן יש מימד מוסרי. ולא הבנתי למה אתה דוחה את זה.
ראית כמה דוגמאות למצוות שלא עוסקות במוסר, או למצוות שמתנגשות עם המוסר, והסקת שההלכה לא עוסקת במוסר?
לא הצלחתי להבין את הטענה כלפי…
ניסיתי להראות שגם מצוות שלא בהכרח נראות כמוסריות, יש להן מימד מוסרי (כמובן שלא כל המצוות)..

אסביר שוב את מבנה הדיון, כי לדעתי איבדת אותו. ההסבר של עמדתי מוצג בטור 541. אתה הקשית עליי, והסברתי מדוע זו אינה קושיה. לא דחיתי כלום, ואם לדעתך ההלכה כן כוללת מוסר אז בסדר גמור. לדעתי לא.

הסיבה הנוספת היא שבמקום שבו קראתי את דבריך, ייחסת את "לא תרצח" ו"לא תגנוב" למישור המוסרי, בעוד שלגבי השבת אמרת שאין לה שום קשר למוסר:
"הלכות מוסריות הן הלכות שתואמות לעקרונות המוסר, כמו "לא תרצח", "כבד את אביך ואת אימך", צדקה וכדומה. הלכות א-מוסריות הן הלכות שאין להן שום קשר למוסר, כמו רוב איסורי האכילה (חזיר, ערלה, חמץ וכדומה), טומאה וטהרה, שבת, כל ענייני הקדשים, מצוות התלויות בארץ (אולי למעט מתנות עניים) וכדומה." – וכאן לא הבנתי למה אתה מוציא משם את השבת. הדיון הנוסף לגבי השאלה האם ההלכה עוסקת במוסר גם הוא דיון חשוב, אבל השאלה שלי באה בעקבות האמירה שלך כאן, שטוענת שיש לכאורה הלכות שעוסקות במוסר.

כלומר הערת על ההו"א שלי? לדעתי אתה לא צודק גם לגביה, אבל שוין.

גם על זה, אבל אני גם לא מצליח להבין את הקפיצה שלך מהעובדה שיש הלכות אנטי מוסריות, או א-מוסריות, לכך שכל ההלכה לא עוסקת במוסר. הרי גם אם האינטואיציה שלנו מספקת לנו אמיתות מוסריות בסיסיות, היא נשארת יחסית ברמה הבסיסית, וזה בהנחה שאנחנו חיים היום. בעולם הפגאני לא היה מוסר מחייב, ותפיסות מוסריות ראויות, ולכן היה צריך לספק לעם ישראל גם את האמיתות המוסריות הבסיסיות יותר. אבל יש מצוות רבות שיש בהן מימד מוסרי, למרות שאינן בהכרח חובה מוסרית, שלא היינו מקיימים אם לא הייתה ניתנת התורה: השבת אבידה, שמיטה, שבת, לקט שכחה ופאה, צדקה, כל פרשת משפטים בערך, וגם חלק משמעותי מפרשת קדושים, ועוד…
גם האמירה שאדם נברא בצלם אלהים, וזה מקנה לו זכויות יתר וכבוד מולד ולא נרכש, אלו חידושים מהתורה, ולכן לשפוט את ערכי התורה ואת משמעותן וכוונתן הראשונית לפי התפיסה המוסרית (המתוקנת יותר), נראה כמו שגיאה קשה. גם פסוקים רבים על דרך ה' צדקה ומשפט, דברי הנביאים, "חוקים ומשפטים צדיקים" וכדומה, מראים לנו את כוונת המשורר…
אז למה הרב מתעקש שאין קשר בין הלכה למוסר?

הסברתי זאת שם, ואחזור בקצרה.
אם ההלכה שואפת לערכים אחרים, והם כמובן יכולים להתנגש בערכי מוסר, אין סיבה להניח שהיא עצמה מאפלת גם בערכי המוסר. יש לכך כמה וכמה אינדיקציות. למשל הצורך בלא תרצח למרות שזו סברה פשוטה ושנדרש מאיתנו לא לרצוח גם לפני כן (כמו אצל קין). וכך גם רואים שגדרי האיסורים המוסריים לא זהים לגדרי האיסורים המוסריים (רציחה בגמרא ובמצמצם וכדומה). כל האינדיקציות מראות שההלכה אינה מתעניינת במוסר. יש עוד ראיות רבות לזה (למשל "ועשית הישר והטוב לא נמנה במניין המצוות לפי אף אחד מהראשונים.. למשל רש"י הראשון שמקשה מדוע התורה לא החלה ב"החדש הזה לכם", וספר בראשית כולו עוסק ביושר אנושי ומוסרי ועוד ועוד).
זה לא אומר שתוכן הציוויים אינו דומה לציוויי המוסר. לדוגמה, לא תרצח יש לו כמובן תוכן דומה, אבל הצו מיועד לומר שיש ברצח גם בעיה דתית ולא רק מוסרית. ההלכה עוסקת רק ברובד הזה ולא ברובד המוסרי. וכך לגבי שאר המצוות המוסריות.
האם לתורה יש השפעה מוסרית על העולם? בוודאי. אבל זה לא דווקא להלכה אלא לחלקיה האחרים של התורה. בכל אופן, לדעתי ההלכה אינה עוסקת בזה. ולדעתי לפחות כיום גם אין מה ללמוד מוסרית מהתורה.