הגישה האפלטונית
הרב התבטא בכמה מקומות בשבח הגישה האפלטונית שגורסת שלאדם יש גישה ישירה למושגים ורעיונות מופשטים, ברמה הפילוסופית יתכן שהגישה הזו אכן יותר סבירה מהיפוכה, אך דומני שהגישה הזו קצת בעייתית מבחינת מדעי המוח, כאשר נוצר אצל האדם רושם מופשט של "טוב" – הגישה האפלטונית גורסת שזה נוצר מצפייה ישירה במושג המופשט שנקרא "טוב", אך האם מדעי המוח לא מסבירים זאת על ידי תנועה של נוירונים במוח? האם יש דרך כל שהיא לגשר על שני התיאורים הללו? לשון אחר: האם אתה סבור שיש בתודעה של האדם רשמים שלא עוברים דרך המוח?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
כאשר האדם רואה את סבתו מולו – הזיהוי אכן מתבטא בתנועות של נוירונים, אך שם יש הסבר מהי הסיבה שגורמת לכך שהנוירונים נעים, כיון שהעין קולטת את התמונה של הסבתא ומעבירה אותה למוח, וזה גורם לכך שבתודעה נוצר רושם מופשט של תמונה של סבתא, ומכאן אנו מסיקים על קיומה של סבתא גם בעולם החיצוני, אך כאן – הרי הנשמה קולטת את המושגים ישר מעולם האידיאות האפלטוני, אז מהו התפקיד של המוח כאן?
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer