הוצאות שבת

שו"תקטגוריה: מטא הלכההוצאות שבת
אודי שאל לפני 4 שנים

האם יש לרב גדר ברור בדברי חז"ל במסכת ביצה ש"הוצאות שבת חוזרות", כמה צריך להתנהל על פי דברי חז"ל אלו בשעה שעושים קניות לשבת ?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 שנים

אני לא הייתי סומך על כך.

ק הגיב לפני 4 שנים

חשבתי שיש סמכות לענייני הלכה 🙂
גם אם בטעות יסודם והרי ברכה על ההצלחה ביבול היא הייתה פשוט חוסר בידע מדעי.

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

ראשית, לדעתי זו לא הלכה. אבל גם אם מדובר בהלכה, כשהיא מבוססת על טעות אין לה סמכות.

צחי הגיב לפני 4 שנים

איך ייתכן שזו לא הלכה אם זה נפסק בשולחן ערוך?!?!?!
לעניות דעתי זו הלכה שתלויה באמונה. ולפי אמונתך כך תקבל שכרך. ובכל אופן לא צריך להשתגע שהרי מתקנת אושא המבזבז במצוות לא יותר מחומש נכסיו.

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

ראשית, איני מכיר שו"ע שפוסק זאת. שנית, יש בשו"ע דברים שאינם הלכה (ראה למשל סי' קנו). ושלישית, גם אם השו"ע היה פוסק זאת אני לא מקבל.

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

ואין שום קשר לתקנת אושא כמובן.

צחי הגיב לפני 4 שנים

מחילה, אך תורה היא וללמוד אני צריך. ובכן,

א. בסי' רמ"ב ס"א (תחילת הלכות שבת) כתב השו"ע: … "על כן צריך לצמצם בשאר ימים כדי לכבד את השבת" – מה כוונתו? מבאר המשנה ברורה סק"ד: דבמזונות של שבת ויום טוב אם מוסיף מוסיפין לו כמו שאמרו חז"ל… חוץ מהוצאות שבת ויום טוב.
א"כ, אולי הדברים לא מפורשים בשולחן ערוך אבל זוהי הכוונה בדבריו "לצמצמם בשאר הימים".

ב. איזה דבר הוא לא להלכה בסי' קנו'?

ג. את החלק השלישי אינני מבין כלל…

ד. תקנת אושא מופיעה כידוע בכתובות דף נ'. רש"י פי' שהכוונה לבזבוז במצוות הצדקה. אך ברא"ש במס' ב"ק למד שהכוונה לבזבוז בכל המצוות. וכן משמע מפסק הרמ"א באו"ח תרנ"ו לגבי קניית אתרוג. (ויש בזה אריכות) – אז מדוע תקנת אושא אינה קשורה לבזבוז קניית מאכלים למצוות "עונג שבת"?

בס"ד עש"ק ראה תש"פ

לצחי – שלום רב,

במסילת ישרים פרק א' מבואר גדר הבטחון הראוי שאין לסמוך על הנס, אך מאידך אין לחוש לחששות רחוקים. וכך כתבו הפוסקים (ראה למשל ב'הלכה יומית ע"פ הגר"ע יוסף, בשם הגהות אשרי ו'שנות חיים' (חזן), שמי שאינו יודע מאין ישיב את ההלואה – אסור ללוות ולסכן את ממון חבירו ולהיות ח"ו "לוה רשע ולא ישלם". ורק מי שיש לו הכנסה עתידית צפויה או משכונות, ורק כרגע חסרים לו מזומנים – הוא שיכול ללוות כדי לענג את השבת, ויזכה לסייעתא דשמיא לפרוע את חובו.

וראה מה שכתב ה'שפת אמת' (מצוטט במאמרו של הרב הלל בן-שלמה באתר 'התורה והמקדש), שכנגד מצוות עונג שבת עומד האיסור לסכן את ממון חבירו המלווה, ולכן יכול ללוות רק אם יש לו אפשרות סבירה לפרעון החוב, ואז יכול לבטוח בבוראו שלא יבואו לו תקלות ומניעות, אך אסור לסמוך על הנס.

בברכה, שמשון צוויבלרינגר

צחי הגיב לפני 4 שנים

מצטער שמשון צוויבלרינגר.
אך תגובתך בבחינת טענו בחיטים והודה לו בשעורים.
לא דברנו על הסתירה בין "לוו עלי ואני פורע" בין "עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות".
השואל הנכבד "אודי", שאל על הבחינה המעשית בחלק האמוני של הנכתב בגמרא "שהוצאות שבת ויום טוב חוזרות".

ועל זה בדיוק עניתי (לצחי) הגיב לפני 4 שנים

לצחי – שלום רב,

ועל זה בדיוק עניתי: כתוב בגמ' שהוצאות שבת ויו"ט 'אם הוסיף – מוסיפין לו'. לא כתוב שהנותן צ'ק בלי כיסוי – מוסיפין לו. וכמבואר בשפת אמת ובשנות חיים (חזן), אליהם ציינתי.

הקב"ה לא אמור לסייע למי שמתנהג בצורה בלתי אחראית. כשאדם ממלא את חובת ההשתדלות הסבירה – אז הקב"ה משפיע עליו ומוסיף לו יותר ויותר.

בברכה, ששון צוויבלמינגר

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

1. ההלכה היא שצריך להוציא הוצאות לשבת. אין פסיקת הלכה שהקב"ה פורע (מחזיר את ההוצאות הללו). וזה שהמ""ב מביא וורטים כדי להסביר את השו"ע לא אומר שהשו"ע פסק את הרעיון המחשבתי הזה להלכה.
2. כמעט כלום שם לא להלכה. אתה כמובן מניח שכל מה שמופיע בשו"ע הוא הלכה, ולא היא.
3. תקנת אושא היא גדר בהוצאות על מצווה. אבל לגבי שבת כל הוורט הוא שאין הוצאה כי הקב"ה מחזיר. זזה נאמר רק על הוצאות שבת ולא על כלל המצוות. לכן דל תקנת אושא מהכא. ככל הזכור לי, גם התוס' והמפרשים בביצה שם לא מקשים מתקנת אושא. הם מקשים מעשה שבתך חול ואל תיזקק, שכן זה נאמר על שבת ולכן זה סותר את לוו עלי ואני פורע.

על התניית הברכה בהתנהגות אחראית – ראה גם במאמרו של הרב אליעזר מלמד, 'מעשר כספים והברכה המובטחת', באתר 'ערוץ 7'.

בברכ'והריקתי לכם ברכה עד בלי די', שמשון צוויבל-רינגר

צחי הגיב לפני 4 שנים

יישר כוח לרב מיכאל,

א. הבנתי את סעיף 3 לגבי תקנת אושא. (אמנם אני עוד רוצה לברר זאת לעומק)
ב. כנראה שבהחלט ישנו הבדל בהסתכלות שלי על ספרי ההלכה.
בענ"ד (וכנראה שכך קיבלתי מרבותי) אני בהחלט מניח\ סובר\ מאמין שכל הנכתב בשו"ע או ברמ"א הוא הלכה למעשה.
ג. ויותר מכך, בענ"ד אני לא חושב שהח"ח ישב במשך זמן כה רב יחד עם בנו ר' לייב כדי לכתוב וורטים על השו"ע.
על פי המסופר – הדיבוק שהיה בראדין אמר על החפץ חיים שערכו בשמים כמו "קליינער תנא" (ולמי מהקוראים שאינו מבין הכוונה "תנא קטן")
א קליינער תנא שאין לנו השגה בקדושתו, בוודאי שידע להסביר את הרעיון הטמון בדברי השו"ע – הלכה למעשה.
ד. ואולי אני טועה…

צחי הגיב לפני 4 שנים

בס"ד

בשעת כתיבת התגובה לא היה תחת ידי ספר הטור ובית יוסף. ולכן נאחזתי באילן הגדול – בעל המ"ב.
כעת לאחר העיון בדברי הטור וב"י בס' רמ"ב – ה"וורט" (לכאורה) של המשנה ברורה אלו דברים מפורשים בטור ובית יוסף. והן הן הדברים פשוטים וברורים בכוונת דברי מרן השו"ע!
(אז כנראה שאני לא טועה)

השאר תגובה

Back to top button