הנחות חלוקות

הטור מדבר על נושא שונה – מסקנות שונות לא הנחות שונות.

אין שום הבדל. מסקנות שונות פירושן הנחות שונות. אלא אםם יש טעות בהיסק הלוגי, ואז כלל לא נוצרת בעייה.

יש הבדל כי אחת מהדרכים וליתר דיוק הדרך היחידה לבדוק שהאדם השני נעול זה להצביע על כך שהמסקנה שלו לא נובעת מההנחות ולראות שהוא לא חוזר בו.
אחרת אתה כתבת שיש מקום רב להסתפק כמו בחינה בין שני truthometers.

אך בהנחות יסוד אין עניין של נעילות.

?

איני רואה טעם לדוש בזה. אם אתה מוצא סתירה לוגית אצל השני והוא לא חוזר בו אז הוא סתם אידיוט או לא ישר. לא על כך מדובר כאן.

נו באמת, מה שאני אמרתי זה מה שאתה כתבת בטור שזוהי הדרך לאפיין שהשני טועה ולכן הוא נעול.
אבל כאשר אתה לא יכול לראות שהוא נעול כתבת שאין סיבה לא להסתפק.
לפי דעתי כדאי מאוד שתכתוב טור חדש 637, כי לענ"ד לא שכחת מה שכתבת בטור 247. ויתכן שמאז יש לך משנה חדשה בתחום חוסר ההסכמה.

או חוסר הבנת הנקרא או עקשנות סתם (או שניהם). כך או כך אין טעם להמשיך בדיון הזה.

היי זה לא יפה 🙂
אוכיח לך שאתה טועה העתקתי את החלקים הרלוונטים במאמר, תחליט מה אתה אומר אליהם.
====
"אחרי ששקלתי שוב את עמדתי ואת טיעוניו של עמיתי והגעתי למסקנה שאני עדיין צודק והוא טועה, אני רשאי להחזיק בעמדתי אם לדעתי עמיתי לא עשה כפי שאני עשיתי. כלומר להערכתי הוא לא שקל ברצינות את עמדתי ואת טיעוניי אחרי ששמע אותם (הוא היה "נעול")."

"זה שיקול רלוונטי אך ורק אם באמת זהו המצב לדעתי, ולא כשאני מעלה את החשד הזה סתם כהצדקה אד-הוק לעקשנותי לאחוז בעמדתי. במצב כזה אני עצמי לוקה באותו כשל שבו אני מאשים אותו (שכן אני עצמי לא שוקל ברצינות את עמדתו של העמית החולק)."

"אחת האינדיקציות לכך שהשני לא שוקל ברצינות את עמדתי שלי היא כאשר אני מעלה טיעון לוגי חזק והלה לא מקבל אותו בלי להראות היכן הוא כושל, או כשאני מצביע על פירכא לוגית בטיעוניו והוא בכל זאת לא נסוג. מדובר במקום שבו ברור לי שאם הוא היה שוקל ברצינות את טיעוניי הוא ודאי היה צריך לקבל אותם".
====
ז"א הסיבה לתת עדיפות להנחות יסוד שלך זה רק כאשר יש לך סיבות טובות להניח שהשני נעול, הדרך לבדוק זאת (ולא נתת דרך אחרת) היא להצביע על כשל לוגי.
האם זה לא בידיוק מה שאמרתי👊?

ולכן כל זה רלוונטי רק עבור טיעונים שהם אינם הנחות יסוד, כי כלפי הנחות יסוד אין לך שום סיבה להניח שהשני נעול! (אא"כ אתה מראה לו שהמסקנה שלו אבסורדית מה שלרוב לא מתרחש).

בדיקת תקפות היא רק המקרה הקיצוני שמי שלא עומד בו הוא ממש אידיוט. בדיקה הגיונית כוללת בעיקר בדיקת הנחות.