התגלות אלוהית.

יכול להיות שאלוהים ירצה שנתנהג בצורה כלשהי, אך הוא גם רוצה שנגיע אל זה בכוחות עצמנו ולא על ידי התגלות ישירה שלו. אני לא רואה למה זה הכרחי שתהיה התגלות רק בגלל שאלוהים ברא אותנו מסיבה מסויימת.

הסברתי כאן בקצרה ושם בהרחבה. אנחנו לא יכולים להגיע לזה בעצמנו כי זה לא מוסר.

אני מצטרף לטענה שה"צורך בהתגלות" היא נקודה שהרחבת עליה פחות בשרשרת הדאיזם לתאיזם. אני רוצה לחדד שהבעיה שהייתה לי בהבנת תשובתך היא שאתה מעלה בעצמך קושיה כנגד ההסבר שאתה נותן (קושיית ההאנשה) ועונה עליה במהשך הספר וזה קצת בלבל אותי.
לפי מה שאני מבין מתשובתך למעלה ומעיון מחדש בספר השאלה והתשובה הן כאלה:

בע"מ 459 נאמר שלא יכול להיות שלבורא יש רק דרישה מוסרית מאתנו אלא חייבת להיות גם מטרה דתית. ומכאן שסביר שתהיה התגלות שבה נשמע על תוכן דרישה דתית זו. אז אתה בעצמך מעלה קושיה אפשרית שיש כאן האנשה של אלוהים (שצריך כמונו להסביר את רצונותיו) ואתה פותר אותה חלקית בכך שהאנשה זו הכללה שסביר לעשות בהעדר דוגמאות אחרות

בע"מ 473: לאחר שראינו טיעונים בעד סבירות מסורת ההתגלות זה מחזק את הטענה הקודמת שצפויה התגלות

שאלה שעולה לי עכשיו היא האם אין כאן מעגליות בתוספת שבעמ" 473? הייתי מסכים להסתפק במה שאמרת בע"מ 459 אבל האם זה "חוקי" לקבל חיזוק לטענה שהתגלות היא סבירה אפריורית ממאורע כלשהו שקרה?

אין כאן שום מעגליות. זו הצטרפות של טיעונים. יש משקל כלשהו למסורת, ויש משקל לטיעון האפריורי לגבי התגלות. כל אחד משני אלו לחוד אולי אינו לגמרי מכריע. אבל כעת כשמגיעה אליי מסורת היא מתחזקת ומחזקת את הטיעון האפריורי. שניהם יחד מובילים למסקנה שהייתה התגלות.

אחדד. המסורת אינה מחזקת את הטיעון האפריורי, למרות שגם זה אפשרי. שניהם יחד מחזקים את הטענה שאלוהים התגלה.