ירקות עלים
בס\\\\\\\"ד הרב מיכאל אברהם שלום מה דעת הרב על נושא ירקות עלים ללא חרקים, כשרות או נכון יותר כמה כשרויות על שקית אחת, מחיר, בריאות, שהרי העשב מרוסס לדעת מומחים בכמויות נכבדות, כיצד נהגו עמך ישראל בדורות קודמים ללא ירקות עלים בשיטת גוש קטיף וכד\\\\\\\'. תודה יצחק
שלום רב. הריסוס והגידול המיוחד (על שכבות) לא נחוץ. הוא נעשה כדי להקל עלינו בבדיקות. בעבר היו צריכים לבדוק מתולעים.
האם באמת עשו זאת? ספק רב אם זה נעשה במידה שאנחנו עושים היום. ההנחה של רבים היא שמה שלא רואים לא אסור (לא ניתנה תורה למלאכי השרת).
מעבר לזה דומני שבערוה"ש כותב שיש כאן פטור של אינו מתכוין שהרי הוא לא מתכוין לאכול את התולעים (אמנם זה אולי תלוי במחלוקת לגבי ספק פסיק רישא, ופסיק רישא דלא ניחא ליה).
להלכה להיום, האם חייבים לבדוק מחרקים ברמה שפוסקי ימינו דורשים (בדיקה יחסית דקדקנית)? או שניתן להקל יותר בהתאם לשיקול של "לא ניתנה תורה למלאכי השרת" או לפטור של ערוה"ש, ועד כמה ניתן להקל (כלומר מה רמת הבדיקה המחייבת)?
קשה לי לקבוע מסמרות. מה נקרא מלאכי השרת ומה נקרא השתדלות סבירה. צריך לעשות השתדלות סבירה. אוסיף שאם אכן תולעים מטמטמות את הנפש (מאכלות אסורות) אז יש מקום להשתדלות מעבר לגדר ההלכתי המחייב. איני בטוח שזה באמת נכון.
ומה עם הבעיה המוסרית שבנטילת חייה של תולעת חפה מפשע?
בברכה, תולעת יעקב ווארמאנן
ומה בקשר לריסוסה? זה לא בעייתי? מר דברי הבל שכמוך.
בס"ד כ"ו בטבת ע"ז
לכב' מר 'מה שלא רואים לא כואב' – שלום רב,
לגבי הריסוס ב'ירקות עלים ללא חרקים' – בחברות המסודרות ומפוקחות היטב, יש הקפדה על טיפול מונע חרקים, הן ע"י רשתות צפופות ושמירה על סביבה נקיה והן 'הדברה מונעת' המונעת מראש כניסת חרקים כדי לצמצם ככל האפשר את הצורך בריסוס. יש מעקב מוקפד שהריסוס במקרה הצורך ייעשה זמן רב לפני הקטיף כדי שהשפעת החומר תתפוגג ובדיקות מעבדה פנימיות וחיצוניות לוודא שאין שאריות חומרי הדברה בעלים מעבר לרמה המותרת.
ראה במאמרו של אגרונום יוסי אושר (האגרונום של חברת 'עלי קטיף-חסלט'), 'שאריות חומרי הדברה בירקות עלים 'ללא-חרקים", אמונת עתיך 89, באתר 'כושרות'. מובן, שצריך בירור לגבי כל משווק לגופו, הן לגבי הכשרות והן לגבי הפיקוח הבריאותי.
בברכה, ש.צ. לוינגר
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer