כוונות במצוות תפילה

לגבי התשובה לשאלה השנייה – מה הכוונה לא לומר את המחשבה בלב? יש לחשוב מבלי לחשוב בצורה מודעת?

וכי יש דבר שאינו לפני ה'? הכוונה של עמידה לפני ה' נראית מיותרת.

רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ד
הלכה א
חמשה דברים מעכבין את התפלה אף על פי שהגיע זמנה, טהרת ידים, וכיסוי הערוה, וטהרת מקום תפלה, ודברים החופזים אותו, וכוונת הלב.
הלכה טו
כוונת הלב כיצד כל תפלה שאינה בכוונה כ אינה תפלה, ואם התפלל בלא כוונה חוזר ומתפלל בכוונה, מצא דעתו משובשת ולבו טרוד אסור לו להתפלל עד שתתיישב דעתו, לפיכך הבא מן הדרך והוא עיף או מיצר אסור לו להתפלל עד שתתיישב דעתו, אמרו חכמים ישהה שלשה ימים עד שינוח ותתקרר דעתו ואח"כ יתפלל.
הלכה טז
כיצד היא הכוונה שיפנה את לבו מכל המחשבות *ויראה עצמו כאלו הוא עומד לפני השכינה*, לפיכך צריך לישב מעט קודם התפלה כדי לכוין את לבו ואחר כך יתפלל בנחת ובתחנונים ולא יעשה תפלתו כמי שהיה נושא משאוי ומשליכו והולך לו, לפיכך צריך לישב מעט אחר התפלה ואחר כך יפטר, חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת קודם תפלה ושעה אחת לאחר תפלה ומאריכין בתפלה שעה.

ר' חיים מבריסק הבין מכאן שלפי הרמב"ם הכוונה של עמידה לפני ה' היא חלק ממעשה המצווה.

דבריו של ר' חיים תוכל למצוא כאן
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%A8%27_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94/%D7%A4%22%D7%93_%D7%94%D7%9C%22%D7%90

כשמכוונים פירוש המילות באמירת 'ברוך אתה', הרי מתקיימת הכוונה לעמוד לפני ה'. כמדומני שאחרונים הורו (דלא כהגר"ח) שגם כוונה זו מעכבת רק בברכת 'אבות'

בברכה, ש"צ

נתן, אני בהחלט מדבר על כוונה מודעת. אבל הבנה כללית שאתה עומד לפני ה' לא סותרת מחשבות ספציפיות אחרות. בדיוק כמו שאתה יודע שאתה משחק כדורסל ובו בזמן חושב על מהלכיך. או נוהג באוטו ויודע שאתה נוהג ותוך כדי כך חושב או שומע רדיו.
בל נית
אורן, כשמדברים על כוונה אין מדברים על מצב אובייקטיבי. ניתן לנהוג בלי מודעות ועדיין אתה נוהג, ואין זה דומה למצב שבו אתה מודע לכך שאתה נוהג. כוונה פירושה מודעות לכך שאתה עומד לפני ה'. כמו שבשמע ישראל יש לכוון את יחוד ה'. תוכל לשאול וכי הוא לא אחד גם בלי שאני חושב? המצווה היא להביא זאת למודעות.