כעס על דתיים

ממה שראיתי בנתונים שמפורסמים, חיילים דתיים אינם משרתים בצה"ל יותר מהחילונים. לא גם אם משום מה אתה מחליט להסתכל רק על נתוני הגיוס של הגברים, ובוודאי שלא אם אתה מסתכל על נתוני הגיוס של גברים ונשים ביחד.

לא ראיתי את הנתונים בקשר לכך, אך ייתכן מאוד כי הציבור הדתי נופל במלחמות יותר מאשר חילונים (החל מאיזו תקופה?). אך ניתן לומר שהוא גם תומך במלחמות ממושכות יותר מחילונים, בהן נופלים יותר חיילים באופן כללי. כמו כן, ההתנחלויות הדתיות מהוות נטל על שירותי הביטחון, אפילו אם אחוז המתגייסים לקרבי משם הינו גבוה יותר. כלומר יש פה שיקולי תועלת לשני הצדדים. אני לא מספיק מבינה בזה, ואם כתבתי סתם שטויות, אז סליחה.

בקשר לשירות נשים- זה שחלק מהנשים לא תורמות בשירות הצבאי, לא אומר שכולן לא תורמות. גם לא כל הגברים תורמים בשירותם הצבאי. כמו כן, זה לא מצדיק את האפליה אל מול הדתיות. אם חילונית מעוניינת בשירות לאומי, היא צריכה להכריז על נטייה לדיכאון ואובדנות בשביל לקבל זאת, או שתישלח לכלא צבאי. לעומת זאת דתייה מקבלת פטור מידי.

אם אין בעיה בכך שנשים דתיות וגברים דתיים יקבלו פטור משירות או קיצור שירות, מדוע לא להרחיב את הזכות הזאת גם לחילונים?
שכל מי שמשרת בקרבי יקבל שירות של שנה וחצי, ושלכל אישה תהיה האפשרות לבחור בשירות לאומי.

השאלה היא, במידה וכל הנשים יבחרו בשירות לאומי- האם יש מספיק גברים על מנת למלא את כל התפקידים שנשים ממלאות בצבא? (במודיעין, תומכות לחימה, חיל רפואה, לוגיסטיקה ועוד). אם כל הקרביים ישרתו רק שנה וחצי, האם תיפגע הכשירות המבצעית?

בקשר ל"שירות בישיבה" לא כל כך הבנתי. את מי זה משרת מלבד את המגזר הדתי?
לפחות בגרעין הנח"ל הם עזרו להתיישבות ולחקלאות של היישובים.

באופן כללי, הכללתי את הציונות הדתית כאן כי גם היא נהנית מסבסוד הישיבות ואורח החיים שלה מכספי המיסים של כלל הציבור. ומזכויות יתר בשירות הצבאי כנזכר למעלה. אמנם הציבור הסרוג עובד למחייתו, אך עדיין מדובר בציבור שלוקח מהקופה הציבורית למוסדות מגזריים סגורים משלהם. בקשר לתרומה לקופה הציבורית, אני מתקשה להאמין שדתיים משלמים יותר מיסים יחסית לחילונים, בגלל ההבדל בהכנסות.

"את באמת חושבת שתמיכה במשחקי כדורגל שהיו בשבת פתוחה לדתיים? או תמיכה בסוגי אמנות שלא מתאפשרת לדתיים? "
אם הבנתי נכון את השאלה- לא הבנתי מה הבעיה. הדתיים בוחרים לא להשתתף במשחק או באומנות, אך זה לחלוטין פתוח בפניהם. לעומת זאת ישיבות ואולפנות לא פתוחות להשתתפות של חילונים. כמו כן, יש הבדל ניכר בעלות הכלכלית בין השניים.

בתור דוגמא קונקרטית- הקורס "מבט פילוסופי על סוגיות תלמודיות" אשר הועבר בבית המדרש בבר אילן. היה כתוב כי הקורס פתוח לציבור הרחב- בפועל, הוא לא היה פתוח להשתתפות פיזית של נשים.
בר אילן היא אוניברסיטה ציבורית, המסובסדת על ידי המדינה, כלומר על ידי כספי המיסים של האזרחים והאזרחיות. אך יש אפליה בשירותים המסופקים על ידה.

אלא אם כן אני מפספסת פה משהו- זה נראה לי לא הוגן.