מה הטעם לפסוק הלכה בטהרות?

שו"תקטגוריה: הלכהמה הטעם לפסוק הלכה בטהרות?
ג' שאל לפני 7 שנים

שלום הרב,
במכסת כלים בפירוש המשניות ישנה מחלוקת תנאים בנושא טומאה וטהרה ובכמה מקומות הרב מברטנורא פוסק הלכה כאחד התנאים. שאלתי תלמיד חכם אחד מה הטעם הרי
כיום אנו לא נוהגים דינים אלו ושיבוא המשיח אז (עד כמה שאני מבין) הוא ממילא יפסוק הלכות מחדש כפי הבנתו ולא יהיה מחויב למה שאנו פוסקים. אז אותו ת"ח אמר לי שכנראה
הסיבה היא שיש לזה השלכות במקומות אחרים ז"א יש עניין לפסוק הלכה במסכתות של סדר טהרות כי אולי שנבוא לפסוק הלכה בדיני שבת אז נוכל לפשוט את העקרון הנידון
דרך משנה בכלים או להיביא ראייה וממילא יש חשיבות והשלכה מעשית לפסיקה במסכתות של סדר טהרות. אם כך שאלתי אותו מדוע הרי"ף לא עשה עבודת פסיקה מקיפה
כמו הרמב"ם. הוא אמר לי שהוא לא יודע כי לכאורה נראה שיש בזה צורך. מה דעתך?

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 7 שנים

פסיקה בטהרות יש לה כמה מטרות: א. יש לזה נפ"מ ישירה בהלכות אחרות (כמו סכך בסוכה שאין לעשותו מדבר המקבל טומאה). ב. יש נפ"מ עקיפות: כלי לטומאה הוא כלי לשבת. ג. כל לימוד צריך להסתיים בפסיקת הלכה.
לא רק המשיח יפסוק אלא כל אחד מאיתנו אמור לפסוק לעצמו, וכך חכמי כל דור. לכן גם הרמב"ם או הטור פסקו הלכה בלי לוודא שככולנו נלך אחרי פסיקתם ולא בהכרח כדי שנעשה זאת. הם למדו והמסקנה שלהם היא פסק ההלכה. הלימוד אינו אמצעי לידיעת ההלכה וקביעת ההלכה אינה מטרת הלימוד. צורת הלימוד היא עיון והגעה למסקנה הלכתית. גם בדין בן סורר ומורה שמעולם לא היה ולעולם לא יהיה (גם לעתיד לבוא) פוסקים הלכות (למשל הרמב"ם בהל' ממרים). 
אני משער שהמדיניות של הרי"ף היתה מעשית ולא לימודית גרידא. הוא רצה להכריע הלכות ליישום ולא בהכרח כחלק מלימוד תורה. לכן הוא פסק רק את ההלכות שנוגעות לזמה"ז (כעין קיצור שו"ע). לעומת זאת בברטנורא דומני שמטרתו היא לימודית ולא מעשית (אחרת הוא היה מסדר ספר הלכה ולא פירוש על המשניות).
יש עוד הרבה דברים יש בהם צורך, ולכל חכם עושה את כל מה שיש בו צורך. כל אחד קובע לעצמו את מטרותיו משיקוליו הוא. העובדה שיש במשהו צורך לא אומרת שהרי"ף צריך לעשות אותו. הוא גםם לא כתב ספרי מוסר ופירושים לתנ"ך וחיבורי רפואה.

השאר תגובה

Back to top button