מחלוקת הרמבם והרמבן
הרמבם חידש שני חידושים- חידש הלכתי וחידוש פרשני.
הרב באחד משיעוריו טען שאם יש שיטה שלא מקבלת את החידוש השני (מבחינתה הלכות שיוצאות מדרשות הם דאוריתה) אבל כן מסכימה לחידוש הראשון של הרצבם שדברים שנלמדים מדרשות הם לא חשיםה לפסוק הם הרחבה, הרב טען שיש לכך השלכה הלכתית.
בגדי כהונה פרק ח הלכה יד מכלי המקדש על המילה שש.
בגמרא ביומא אומרים שש אחד זה לאמר שצריך שיהיה משש וכו… ובהמשך טוענת שזה מעקב ואפילו בפסוקים אחרים שלא כתוב שש
והרמבם אומר שאם לא כתוב שש זה לא מעקב.
כלומר חכמים עשו דרשה מעבר לחשיפה אבל מה מיוחד בדוגמא הזאת יש עוד המון דרשות שלומדים מכל מיני מידות שהתורה נדרשת בהם.
למה כאן ההשלכה שונה גם כאן אדם שחולק על הרמבם יכול לאמר שלדעתו זה דאורתיא למרות שהוא מסכים עם העיקרון הפרשני שלו.
מה מיוחד בדוגמא הזאת?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
העניין שגם אם זה מרחיב אפשר לטעון שעדיין זה דאוריתא.
איפה ההשלכה ההלכתית פה?
אם אינו עניין למרות שזה מורחב מהפסוק הזה
עדיין אדם יבוא ויגיד בסדר זה עדין דאוריתא איך יוצא מההשלכה הפרשנית בסופו של דבר קשר הלכתי
זה אכן דאורייתא לפי הר"ן למרות שזה מרחיב. לא הבנתי את שאלתך.
איפה הנקודה של הייחודיות שבדוגמא, הרי אין עוד הלכות שנלמדות ממדות הדרש?!
ומכאן שגם בהלכות אלו ההשלכה יכולה להיות פרשנית למרות שלא מסכימים לחידוש ההלכתי
לא מצליח להבין את הבעיה. הכל הוסבר. כאן השאלה אינה אם ההלכה הזאת נכונה אלא אם היא כתובה בתורה. אם היא נלמדה מדרשה היא לא כתובה בתורה, ולכן הלכה אחרת שנאמרה על מה שכתוב בפסוק הזה לא חלה לגביה. באמת לא מבין את הקושי. קרא שוב ואני מניח שתבין.
התשובה של הרב מובנת תודה.
האם יש עוד דוגמאות כאלה שהרב מצא, או שדוגמא זאת היא היחידה בהקשר זה?
יש את הר"ן נדרים ח ע" א ששבועה לא חלה על מה שלא כתוב בתורה בפירוש (כמו דרשות). נשבענו בסיני על התורה שקיבלנו, ולכן רק על זה לא חלה שבועה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer