מחלוקת הרמבם והרמבן

העניין שגם אם זה מרחיב אפשר לטעון שעדיין זה דאוריתא.
איפה ההשלכה ההלכתית פה?
אם אינו עניין למרות שזה מורחב מהפסוק הזה
עדיין אדם יבוא ויגיד בסדר זה עדין דאוריתא איך יוצא מההשלכה הפרשנית בסופו של דבר קשר הלכתי

זה אכן דאורייתא לפי הר"ן למרות שזה מרחיב. לא הבנתי את שאלתך.

איפה הנקודה של הייחודיות שבדוגמא, הרי אין עוד הלכות שנלמדות ממדות הדרש?!
ומכאן שגם בהלכות אלו ההשלכה יכולה להיות פרשנית למרות שלא מסכימים לחידוש ההלכתי

לא מצליח להבין את הבעיה. הכל הוסבר. כאן השאלה אינה אם ההלכה הזאת נכונה אלא אם היא כתובה בתורה. אם היא נלמדה מדרשה היא לא כתובה בתורה, ולכן הלכה אחרת שנאמרה על מה שכתוב בפסוק הזה לא חלה לגביה. באמת לא מבין את הקושי. קרא שוב ואני מניח שתבין.

התשובה של הרב מובנת תודה.
האם יש עוד דוגמאות כאלה שהרב מצא, או שדוגמא זאת היא היחידה בהקשר זה?

יש את הר"ן נדרים ח ע" א ששבועה לא חלה על מה שלא כתוב בתורה בפירוש (כמו דרשות). נשבענו בסיני על התורה שקיבלנו, ולכן רק על זה לא חלה שבועה.