מלחמה בזמן הזה בלי מלך סנהדרין וכהן גדול?

מלחמות ישראל כיום אינן מוגדרות כ"מלחמת מצווה" במובן הפורמלי שדורש מלך, סנהדרין, נביא ואורים ותומים (כמו כיבוש הארץ או מחיית עמלק). מלחמותינו הן בגדר "עזרת ישראל מיד צר", שהיא מלחמת התגוננות המבוססת בעיקרה על דיני פיקוח נפש קולקטיבי ודין רודף.

שים לב שהרמב"ם בהקדמתו לספר המצוות אכן פותח במלחמה לכיבוש הארץ ולא מזכיר שם את "עזרת ישראל מיד צר" כדבר שאינו נוהג בזמן הזה, וזה אינו בכדי. עזרת ישראל מיד צר היא חובה שקיימת גם בהיעדר מלך וסנהדרין.

כאשר קמים עלינו להורגנו, החובה להתגונן ולהילחם קיימת מסברא פשוטה של פיקוח נפש והצלת חיים, ואינה תלויה בגדרים ההלכתיים הפורמליים של הלכות מלכים. כשמישהו מאיים עליך או על הציבור, אינך צריך להתחיל לברר האם יש עליך מצווה להתגונן ולהמתין להכרעת סנהדרין. באותה מידה, גם אם היינו אזרחים בבלגיה או בזימבבואה והיינו נתונים תחת איום, הייתה קיימת חובה פשוטה ואזרחית להתגייס ולהילחם כדי לשרוד.

לכן, כל הניסיון להכניס את המצב לתוך תבניות ומינוחים הלכתיים של מלחמת מצווה או רשות הוא מיותר ומטעה. זוהי מלחמת הישרדות והתגוננות, והפעולה בה היא חובה מוסרית ופיקוח נפש ציבורי שמוטל עלינו לעשותו עם או בלי מלך וסנהדרין.