מעשה כשפים ברמבם
יש לך מושג איך הרמב"ם בפי"א ע"ז הל' טו "המכשף חייב סקילה והוא שעשה מעשה כשפים אבל האוחז את העינים והוא שיראה שעשה והוא לא עשה לוקה מכת מרדות".
שזה בעצם הגמ' "שנים לוקטין קשואין אחד לוקט פטור ואחד לוקט חייב העושה מעשה חייב האוחז את העינים פטור:"
מסתדר עם הרמב"ם עצמו שס"ל שכל מעשה כשפים זה לא אמיתי רק אחיזת עיניים
שאלה מצוינת. דומני שבד"כ מסבירים שההבחנה היא בין שתי צורות שהוא מציג את מעשיו. אם הוא אומר שהוא אכן מכשף (אף שזה שקר) הוא עובר את האיסור, שכן האיסור הוא לטפש אנשים. ואם הוא מודה שזו אחיזת עיניים זה מותר. ומכאן היתר לקוסמים בני ימינו בהופעותיהם.
א- הרמבם לא אומר שאם זה אחיזת עיניים זה מותר, אלא לוקה ולא נסקל,
וגם האחיזת עיניים לרמבם זה גם שמטעה את הציבור, "והוא שיראה שעשה והוא לא עשה", היינו גם פה הוא מרמה אותם,
וכמובן הרמבם אומר "והוא שעשה מעשה כשפים" לא יכל הרמבם אשר לשונו זהב, לומר והוא שאומר שאומר שבכישוף עושה.
ב- אולי כוונתך (ברגע זה) שאת שתי ההבחנות האלה נעשה בסיפא, שאם אומר שזה כישוף ועושה באחיזת עיניים אסור ולוקה, ואם מראה שזה אחיזת עיניים מותר, אך מ"מ הרישא מה תהא עליה?
בכסף משנה תירץ כעין מה שכתב מיכי, ובעוד אופנים
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer