מצוות עשה יחדאית למות.
שמעתי בשמח"ת מהגר"א נבנצל שלמשה היה מצוות עשה של 'ומות' בהר אשר אתה עולה שמה.
ולכן רש"י אומר שעלה להר בקפיצה 1 שהזדרז לקיים מ"ע [לכאורא 3 עלה, וראה את הארץ, ומות]
[ולא מחמת שזלזל בחיי שעה ולא עלה לאט, או לא כדי להראות לעם את חיבוב א"י, אלא רק זריזות למ"ע]
שאלתי : האם אין בתנ"ך עוד מישהו שמצווה על ומות ?
והאם זה מסביר את המדרש שמלאך המוות בא לקחת נפשו ומשה גוער בו אני הורדתי תורה ומי אתה בכלל וכו' וזה לקח זמן, כלומר : לכאורא היה צורך בהסכמה שלו עד שהתרצה דווקא לקב"ה בכבודו ובעצמו במיתת נשיקה ?
ובכלל למה אין מצוות עשה לכל באי עולם למות מ'עפר אתה ואל עפר תשוב' ?
ולכאורא זה גם כן תלוי בהסכמת כל אדם [בזה שמקבל על עצמו את המיתה ונכנע לגזרת הבורא] כפי שרש"י מביא בתהילים 'לפניו יכרעו כל יורדי עפר' שכל באי עולם בשעת מיתתם זוכים לגילוי שכינה וכאילו משתחווים ליוצרם ורק אז מתים… הרי שיש תהליך שהאדם צריך לעשות כדי להסכים למות [ולכאורא זה גם הרש"ר הירש על חומרת טמא מת אבי אבות הטומאה כי הסכים לחידלון למוות, וזה שורש הטומאה והיפך החיים]