נפג זכרם, למה ?
ובני יצהר קרח ונפג וזכרי.
נפג איכשהו נפג והתפוגג שמו…
זכר [או זייכער-עניינא דיומא שבת זכויר] לא נותר מזכרי.
רק מבני קרח נותרו. והפסוק בערבות מואב בפנחס, כבר סוגר את כל יצאי יצהר כ משפחת הקרחי… [יען רק מהם נותרו]
הרב יודע וכי למה עלתה כך לאותם משפחות נפג וזכרי שהתפוגג שמם ואבד זכרם ?
ומעניין לענין באותו עניין.
שאלה נוספת. אם כל זכר יצהר זה 'הקרחי' אולי לא כדאי לקרוא לבן בשם יצהר ?
אולי לא כדאי לגור ביישוב שזה שמו ?
יען כל השם הוא דרך הקרחי…
וכי מי יתן לבנו שם קרח ? או שם של יישוב ? אולי שיחליפו שם .?
איני עוסק ולא מתמצא בשאלות אלו. אין שום מניעה לגור ביישוב כזה ולתת שם כזה.
מלמד שהמקום גורם…
אולי אם גרים במקום שהמשמעות המעשית היחידה שהייתה לשם הזה בדור נוחלי הארץ זה בעצם הקרחי…
אולי זה יכול להשפיע אווירה קורחית במקום כזה ?
למשל לריב ולהתקוטט עם חיילי צה"ל ושוטרי ישראל ?
כמובן הכל ב'לו יצוייר' שיהיה כזה מקום בארץ ישראל… או איש שכך יקרא לבנו ?
סכ"ס אפי' כידור תהפוכות המה…וזה רק מרמז, אולי כ"ש קרח שמוזכר בהרחבה ?
משעמם לך?
אגב אדון מלמד – גם השאלה הכן רצינית (מדוע בבמדבר כו,נח נשמטו נפג וזכרי) היא מוזרה. כי כיאות לשאלה בולטת ופשוטה בפשט עסק בה למשל אדם בשם רש"י וגם אחד אחר בשם רמב"ן ועוד אחרים. תמיהני למה לא שאלת תנא בריש ברכות היכא קאי דקתני מאימתי.
בס"ד ד' באדר פ"א
היישוב 'יצהר' קרוי על שם שם הכפר הערבי הסמוך 'עצירה' שמשמעו 'השמן הנעצר מהזית'. משפחת 'היצהרי' משפחה מיוחסת בספרד, שאליה שייך רבי זרחיה הלוי, השר בהקדמתו לספר 'המאור': 'קחה ספר כמו צהר תקימו, וכנר אל נתיבתך תשימו, ליצהרי זרחיה, במגדל ירחי (=לוניל) חיברו, לנס הרימו'.
במאה ה-15 נודע בספרד רבה של סראגוסה, רבי מתתיה היצהרי, תלמידו של רבי חסדאי קרשקש, שחיבר פירוש רחב על מזמור קיט בתהלים, פירוש על מסכת אבות, וביאורים על פירוש ראב"ע לתורה ועוד. אינני יודע אם הוא ממשפחתו של הרז"ה.
בני קרח לא הלכו בדרכו של אביהם. שיריהם נכללו בספר תהלים, ואף שמואל הנביא הוא מבני בניו של קרח, כך שהייחוס לבני קרח הוא מכובד מאד.
בברכה, מנשה פיש"ל הלוי זוכמיר
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer