סוד העבודה רצון גבוה

שו"תקטגוריה: כלליסוד העבודה רצון גבוה
אורן שאל לפני 4 שנים

שלום הרב,
בחלק ממאמריך אתה מזכיר את האימרה "סוד העבודה צורך גבוה". כשאמרתי לחברותא שלי את האימרה הזאת הוא ישר העלה שאלה טובה שלא ייתכן שלקב"ה ישנם צרכים. ואז חשבתי שאולי צריך להחליף את המילה צורך ברצון. כאשר ההבדל ביניהם הוא שצורך מונע מתוך חסרון פנימי, ורצון מונע מתוך משהו אחר גבוה יותר (כמו הרצון להיטיב לזולת – אלטרואיזם). זה גם מתחבר לי להבחנה שלך בין סיבה לתכלית בהקשר של חופש הרצון, שהרצון שלנו הוא תכליתי ולא סיבתי. צורך זו סיבה ולא תכלית. למשל, כאשר זוג מחליט להביא ילדים, הוא יכול לעשות זאת מתוך צורך לילדים, או מתוך רצון בילדים. ההבדל בין השניים, שהצורך הוא יותר אגואיסטי והמוקד שלו הוא ההורים שצריכים ילד שיספק להם תחושת אושר או משמעות, ואילו הרצון הוא יותר אלטרואיסטי והמוקד שלו הוא יותר הילדים (להיטיב איתם) או העולם (תרומה לחברה) או הקב"ה (מצוות פו"ר) או משהו אחר שחיצוני להורים עצמם. כך כאשר הקב"ה ברא את העולם וציווה מצוות, הוא לא עשה זאת מתוך צורך, אלא מתוך רצון כלשהו, בין אם זה רצון להיטיב לברואים, או רצון אחר כלשהו שהמוקד שלו הוא חיצוני לקב"ה.
מה דעתך על הדברים?
בברכה, 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 שנים

ראשית, למה לא ייתכן? שנית, בהחלט אפשר לפרש כדבריך (רצון ולא צורך. תכלית/טעם ולא סיבה).
אבל יש לזכור שגם אם תפרש זאת כרצון ולא צורך, עדיין רצון אנושי בא להשיג מטרה כלשהי. אבל כשהקב"ה היה לבדו ולא היה עולם ומאומה מעבר לו, לא ברור איזה מקום יש לרצון שלו (להיטיב לברואים שלא קיימים? שלא יברא אותם ולא יהיה צורך להיטיב להם). את מה זה בא להשיג, אם לא התיקון שלו עצמו. ואם זה התיקון שלו עצמו אז שוב חזרנו לצורך. 

. הגיב לפני 4 שנים

מה זה שונה מילדים?

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

לא שונה. את הילדים ההורים מביאים עבור עצמם.

אורן הגיב לפני 4 שנים

רוב בני האדם מעדיפים להמשיך להיות קיימים מאפשר להפסיק להיות קיימים. זה מראה שמצב הקיום עדיף מאי קיום. ולכן כאשר הקב"ה ברא את האדם, עצם הבאתו ממצב של אי קיום למצב של קיום יש בו הטבה. כך גם הבאת ילדים לעולם, בדר"כ הילדים שמחים בהבאתם לעולם, ולכן הבאת לעולם היא גם מעשה שיש בו הטבה לילד.

מיכי הגיב לפני 4 שנים

הטבה למי?

אורן הגיב לפני 4 שנים

הטבה לאדם העתידי שנברא, או אדם פוטנציאלי. כלומר, הטבה לא חייבת להיות כלפי מישהו שקיים כרגע, אלא גם עבור מישהו שיהיה קיים בעתיד. כמו למשל אדם שנוטע עץ חרוב עבור בני בניו שיאכלו ממנו. ברור שהוא עושה זאת כדי להיטיב עימם אפילו שאינם קיימים עדיין.

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

זה עניין הגדרתי. אבל מסברא הטבה במובנה המוסרי קיימת רק כלפי מישהו שקיים. כדי למדוד הטבה אתה משווה בין שתי אלטרנטיבות, עם ובלי ההטבה. אם באחת מהן נשוא ההטבה לא קיים אין מקום להשוואה.

אורן הגיב לפני 4 שנים

אבל לפי זה גם הפסקת קיומו של אדם אינה הרעה, כי אין מקום להשוואה בין המצב שלפני ההפסקה והמצב שלאחריה.

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

נכון, אלא אם מניחים שמשהו ממנו נשאר אחרי מותו. נגעתי בזה בטור על המוות.

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

(ככל הזכור לי, העליתי שם את האפשרות שזה רע לעולם)

אורן הגיב לפני 4 שנים

אני מתכוון למעשה רצח שאדם רצח את חברו. הוא למעשה מפסיק את קיומו. ברור לכולם שהוא עושה מעשה רע כלפיו. למרות ששני המצבים אינם ברי השוואה.

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

אני נוטה לחשוב שרצח אינו רע כלפי הנרצח (אלא אם יש הישארות הנפש, כאמור) אלא כלפי העולם. אבל יש גם לחלק בין גרימת רע לאדם חי בהמתתו לבין יצירת אדם כהטבה.

אורן הגיב לפני 4 שנים

לפי ההיגיון הזה, במי הפלה של עובר פוגעת? ובמה היא שונה מהימנעות מהבאתו לעולם?

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

היא פוגעת בעובר. וגם אם היא לא שונה מאי הבאתו לעולם, עדיין ניתן לומר ששניהם רעים לעולם (ולא לו).

אורן הגיב לפני 4 שנים

הרישא חולקת על הסיפא.
לגבי הרישא, אמרת מקודם שרצח אינו רע כלפי הנרצח, אז למה הפלה פוגעת בעובר?
לגבי הסיפא, אם הפלה והימנעות מהבאת תינוק לעולם שווים בזה ששניהם רעים לעולם, אז מדוע העונש עליהם לשיטתך שונה?

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

אורן, אנחנו מסתובבים סביב הזנב. אמרתי את שני הדברים, והדיון על ההפלה נערך בהנחת הצד שזה כן רע לנרצח.
העונש לא ניתן לפי העניין המוסרי אלא לפי העניין ההלכתי-דתי. כנראה שבמובן הדתי יש הבדל. הרי לשיטתך העונש היה צריך להיות פיצוי לנרצח או יורשיו. אבל כאן מדובר על עונש פלילי, כלומר שהעונש לא מבטא את הרוע המוסרי והפגיעה בנרצח.

השאר תגובה

Back to top button