ספק ממזר

הרמב"ם בתשובה כותב להדיא שזה מקורו, למרות שאחרונים רבים הקשו עליו משם (למה צריך דרשה אם זה הדין הכללי?). וכבר עמדו על כך. יאם מדובר בדרשה אז הקושי הוא גם על הרמב"ם כמובן. ש שהסבירו שאין כאן דרשה אלא הבנה כללית במושגים. כשכתוב מושג כלשהו הכוונה לוודאי ולא לספק, ומכאן הרמב"ם הוציא את הכלל שספק לקולא. ואולי זה דרש סומך (ומבחינת הרמב"ם זהו מקור לכך שחז"ל קיבלו מסורת כזאת ולא  מקור שממנו יוצא עצם הדין).
לגבי הרשב"א זו שאלה טובה. ייתכן שגם לשיטתו זו לא דרשה אלא סמיכה של דין ידוע שהתקבל במסורת. ואולי הדרשה מבוססת על סדר אחר בפסוק ולא על ייתור (למשל לא יבוא ממזר במקום ממזר לא יבוא, או משהו כזה).