עדות חלוקה
שלום וברכה הרב.
ראשית ברצוני להודות על המענה הניתן על ידך בכל התחומים והפלטפורמות.
הגמרא בבבא קמא ע: (מובאת גם בבתרא) מביאה את דעת חכמים שעדות חזקת הבתים המחולקת לשלושה חלקים, כאשר על כל חלק מעידים שני עדים – מתקבלת.
אך ממעטים בעקבות הפסוק (״דבר״ ולא חצי דבר) מקרה בו שניים מעידים על שערה בגבה ושניים מעידים על שערה בכריסה, שאין זה נחשב לעדות אחת על מנת להחשיבה כבוגרת.
ראיתי הסברים שונים בראשונים ולא הצלחתי להבין מה ההבדל בין שני המקרים הנ״ל. אשמח אם הרב יוכל להסביר את ההבדל.
נדמה לי שההסבר המקובל הוא שעדות על שנת חזקה היא עדות על דבר שלם, אלא שלצורך הדין דרושות שלוש שנים. אבל עדות על שערה אחת אינה עדות על דבר שלם אלא על חצי דבר.
אבל אתה צודק שההבדל הזה לא מאד משכנע.
ייתכן שלגבי חזקה קשה לקבל עדות אחת על כל שלוש השנים ולכן שם ויתרו.
חילוק אפשרי.
אלא שבגמרא משמע שברירת המחדל לרבנן היא שניתן לצרף עדויות אלא שגזירת הכתוב ממעטת את המקרה של שניים ראו שערה וכו׳.
בעוד שלפי דברי הרב משמע שברירת המחדל היא שאי אפשר לצרף אלא שהקלו בחזקת הבתים.
זה לא בהכרח קשור. אחרי גזיה"כ שפוסלת חצי דבר, הקלו ב(או החריגו את )חזקת הבתים.
אני חושב שהחילוק בתשובה הראשונית דווקא משכנע. דבר שלם הוא דבר שבזמן נתון כלשהו הוא שלם (כמו הימצאות המוחזק בבית). ואילו דבר שאינו שלם זה דבר שבזמן נתון כלשהו אינו שלם (כמו שערה אחת).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer