על האושר

האם כשאתה שואל את שתי השאלות הראשונות (פילוסופית ופסיכולוגית), הן לא דורשות הגדרה למושג הזה? (ואז זו לא שאלה סמנטית).

כשאתה שואל פילוסופית: האם ראוי לפעול למען הגעה לאושר? צריך קודם להגדיר מה זה.
כשאתה שואל מה גורם לאושר? גם תצטרך להגדיר מהו.
ובהנחה שהוא לא בא לידי ביטוי ברגשות וכו' אלא הוא אולי מצב כללי/ערכי או משהו כזה (כמו שמקובל להגדירו),
זה ינתק אותו מהקיטלוג כשאלה פסיכולוגית

הלא כן?

בדיוק זה מה שאני אומר. במקום לשאול האם ראוי לפעול למען האושר ואז לברר מהו אושר, בדוק ישר למען מה כדאי לפעול. אחרי זה תוכל להחליט להנאתך האם לכנות זאת אושר או לא. זה נשמע לי הרבה יותר הגיוני מתודולוגית.
ובטח משחקי המילים של אריסטו בין הטוב והאושר (שנשמעים לי הבל גמור, וערבוב בין עובדות לבין ערכים), הם חסרי ערך לדעתי.